מחבר ומשחק
New member
תפישת הממסד את נושא: " ריקודי עם"..
קיימת לצערי בחברה איזושהי התנשאות לא מובנת בכל מה שקשור אל ריקודי עם . בתחילת דרכו של התחום הרחב והמבורך הזה הוא זכה לעדנה , פסטיבלי "דליה " ואחרים היו חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית הצומחת ולהערכתי המפגשים שימשו כור היתוך לאותו מיזוג גלויות שהתקבץ לו בארץ האבות אחרי אלפיים שנות. עם השנים חל פיחות במעמדו של כל תחום ריקודי העם ואני שואל למה? מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו הרבה פעמים מסתייגים מהשאלה : " מה, אתה רוקד ריקודי עם?" הייתי רוצה לפתוח את הנושא הזה לדיון גם אם הוא הועלה בצורה כזו או אחרת במסגרת הפורום. הייתי רוצה רק לציין דבר או שניים: אומנות כמו כל אומנות פורצת ומוצאת את מקומה דרך יוצרים אשר מן הסתם כאבו ואשר מוצאים באומנות דרך לבטא את רגשותייהם אולם כבר דובר על כך שלא תמיד יוצרי הריקודים (ואני מודה שאני אחד מהם למרות שאני מעדיף את השם מחבר)אכן יצרו משהו שלהם ןמכאן שהצמדת התואר יוצר או אומן עשויים להיות שנויים במחלוקת אבל גם אם קיימת מחלוקת בענין הזה מדוע נוצר הדימוי הזה? הייתכן שהממסד ראה ביוצרי הריקודים מי שמנסה לקרוא תיגר על "אומנויות ריקוד " קיימות כמו בלט , מודרני ועוד...ומכאן התפתח היחס המתנשא? למרות שזו בעצם עוד שאלה אני אשמח לשמוע חוות דעת נוספות מכל זווית ראיה בהקשר זה... ועוד נקודה האם ייתכן שכל נושא שירה בציבור המתעורר כעת לחיים הוא תוצר נילווה של רצון בציבור וכמיהה לשירה העברית ואם כן מדוע אותם שרים לא מפלסים לעצמם דרך אל רחבות הריקודים ומן הסתם יזכו לשמוע שירה עברית ובאותה הזדמנות יוכלו להביא לידי ביטוי שתי יכולות שבהן ניחן אדם שירה וריקוד יש קשר? אני חייב לציין שכבר כמה שנים אני לא ממש רוקד אבל אני מתכוון לחזור לרקוד בתקופה הקרובה. ולסיום האם מישהו מכיר בארץ עוד סוג של מיזוג גלויות חיסול פער עדתי דוגמת ריקודי עם...קצת מורכב אבל התייחסותכם.
קיימת לצערי בחברה איזושהי התנשאות לא מובנת בכל מה שקשור אל ריקודי עם . בתחילת דרכו של התחום הרחב והמבורך הזה הוא זכה לעדנה , פסטיבלי "דליה " ואחרים היו חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית הצומחת ולהערכתי המפגשים שימשו כור היתוך לאותו מיזוג גלויות שהתקבץ לו בארץ האבות אחרי אלפיים שנות. עם השנים חל פיחות במעמדו של כל תחום ריקודי העם ואני שואל למה? מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו הרבה פעמים מסתייגים מהשאלה : " מה, אתה רוקד ריקודי עם?" הייתי רוצה לפתוח את הנושא הזה לדיון גם אם הוא הועלה בצורה כזו או אחרת במסגרת הפורום. הייתי רוצה רק לציין דבר או שניים: אומנות כמו כל אומנות פורצת ומוצאת את מקומה דרך יוצרים אשר מן הסתם כאבו ואשר מוצאים באומנות דרך לבטא את רגשותייהם אולם כבר דובר על כך שלא תמיד יוצרי הריקודים (ואני מודה שאני אחד מהם למרות שאני מעדיף את השם מחבר)אכן יצרו משהו שלהם ןמכאן שהצמדת התואר יוצר או אומן עשויים להיות שנויים במחלוקת אבל גם אם קיימת מחלוקת בענין הזה מדוע נוצר הדימוי הזה? הייתכן שהממסד ראה ביוצרי הריקודים מי שמנסה לקרוא תיגר על "אומנויות ריקוד " קיימות כמו בלט , מודרני ועוד...ומכאן התפתח היחס המתנשא? למרות שזו בעצם עוד שאלה אני אשמח לשמוע חוות דעת נוספות מכל זווית ראיה בהקשר זה... ועוד נקודה האם ייתכן שכל נושא שירה בציבור המתעורר כעת לחיים הוא תוצר נילווה של רצון בציבור וכמיהה לשירה העברית ואם כן מדוע אותם שרים לא מפלסים לעצמם דרך אל רחבות הריקודים ומן הסתם יזכו לשמוע שירה עברית ובאותה הזדמנות יוכלו להביא לידי ביטוי שתי יכולות שבהן ניחן אדם שירה וריקוד יש קשר? אני חייב לציין שכבר כמה שנים אני לא ממש רוקד אבל אני מתכוון לחזור לרקוד בתקופה הקרובה. ולסיום האם מישהו מכיר בארץ עוד סוג של מיזוג גלויות חיסול פער עדתי דוגמת ריקודי עם...קצת מורכב אבל התייחסותכם.