תפקיד הפרשנות בחיי הנפש שלנו

[נורית הדרי]

תפקיד הפרשנות בחיי הנפש שלנו

מכירות את זה שעל כל מילה שנאמרת לכן יש חיבור שלם וארכני של פרשנות? מחזר מזדמן אומר "מה שלומך חמודה"? ואני כבר מנתחת את מלוא מערכת היחסים המורכבת והעמוקה שלנו אחרי 5 שנות נישואין? מכירות? מה לדעתכן תפקידה של פרשנות- היתר בחיינו כמכורות?

 

[שמ היחידה]

מעקה ביטחון?

אולי הפחד להכנס שוב למערבולת עיוורון ממחמאות ויצירת תלות או חיים בתוך אופורייה אנו שולפות את כל תהליך המודעות ומבצעות השלכה לעבר האדם? האם זה לא משהו שעוצר אותנו? חברה אמרה לי לא מזמן שאני מודעת מדי - אני לא חושבת שיש דבר כזה מודע מדי אני חושבת שהניתוחים שלי באים לשמור עליי לעיתים אני מודה קצת בקנאות

 

[נורית הדרי]

אבל השלכה זה לא דיבור עם המציאות...

ועבורי זה לא משמש מעקה ביטחון אלא בדיוק ההפך. פרשנות היתר שלי , לפי תחושתי, היתה תמיד מגלשה חלקלקה בדרך לתהום... אולי השאלה שלי לא היתה מספיק ברורה....

 

[שמ היחידה]

יש לי הרגשה שאנחנו פחות או יותר

מדברות על אותו הדבר רק בשימוש במילים שונות.. אם כך אולי תוכלי לנסות להסביר את כוונתך? איך פרשנות יתר לסיטואציה יכולה להוביל לתהום? כשאני נכנסת לMOOD מפרשן אני דווקא מוצאת עצמי מסדרת בקוביות את הדברים או אולי פורסת אותם לפני . אני עושה התחלקות עם עצמי באותו הרגע ומנסה לזהות אותי ואת החולשות והמניעים שלי . אני מנסה לזהות אם אני מגיבה בצורה זהה כל פעם לסיטואציה שונה ומה הטריגר שיוצא ו/או מוציא אותי החוצה. כך הפרשנות משמשת לי כמעקה ביטחון. החשיבה שלך מעניינת אותי.. האם תוכלי לנסות להסביר לי למה התכוונת?

 

[האלגנטית]

מודעות יתר - סוג של התמכרות.

אני נהנית להיות מודעת לדברים. אני מחפשת תמיד את האמת בחיפוש האמת נגרמים לא פעם נזקים. משלמים על זה מחיר כנראה הסביבה שלי טוענת שזה מפריע לחיות. יותר טוב לא להיות מודע ולא רגיש כל כך. כנראה יש בחיים דברים שצריך ל א לשים לב אליהם יש דברים שכנראה כדאי לשכוח או לדלג מעליהם. במיוחד רגשות קשים או חרדות - אם שוכחים זה לפעמים טוב. אומרים שהריפוי האמיתי של פוביות למשל הוא בשכחה ! מי שמודע לכל דבר מצליח לפתור בעיות אבל גם נתקע עם בעיות ש"נדבקות" אליו.

 

[שמ היחידה]

פה אנחנו חוזרים לשאלה האם יש

אובססיות טובות ואובססיות רעות לא? איזה נזקים יכולים להגרם בחיפוש אחר אמת (כל עוד אנחנו יודעים מה האמת הפנימית שלנו?) הסביבה שלי טוענת שרמת מודעות גבוהה מעכבת קלילות ומוציאה את החיים מהחיים. מאוד יכול להיות שזו תהיה השקפה של אדם בריא שלא מכור. שבמשך חייו ההחלטות שלקח על עצמו לא הובילו אותו לסוג של הרס ברמה זו או אחרת. שחוסר הרגישת שממנו הוא פעל רק תרמו ועזרו לו. אני יכולה להעיד על עצמי ולהגיד בפה מלא עד ההחלמה סבלתי! אמנם לא הייתי משנה כלום עד היום ואני לא רוצה לחזור אחורה בזמן לתק' כלשהי אבל בתק' האפלה בתק' של חוסר מודעות חייתי כזומבי. הולכתי והובלתי מבלי ממש להיות אני. המודעות דווקא הכניסה אור לחיי! אלגנטית ציינה בסוף דבריה "מי שמודע לכל דבר מצליח לפתור בעיות אבל גם נתקע עם בעיות שנדבקות" אליו". בעיות נפתרות הן "נדבקות" כשאנחנו לא מודעים ללקח או לשיעור או לאופי הבעיה. - לפי דעתי. יום טוב!

 

[E D G Y]

מזדהה...

 

[נורית הדרי]

בשמחה ואני מתנצלת שלא עניתי קודם

מן הידועות והמפורסמות הוא שמכורים אינם מארגנים באופן יעיל את הזמן. מצאתי את עצמי עסוקה מעל לראש כל השבוע האחרון.... אחרי ההתנצלות אני מוכנה לנסות להסביר: אני שואלת אותנו האם הפרשנות שלנו לא משמשת תחליף למציאות? במובן זה שנוח לנו יותר לספר לעצמנו סיפורים שונים ומשונים או לחילופין גם להיות אכזריות כלפי עצמנו יתר על המידה?

 

[E D G Y]

בשבילי, מעקה הבטחון הוא הידיעה

ולכן "פרשנות היתר" או הרציונאליזציה עוזרת לי לשחרר בתחום הרגשי אחרי ההבנה השכלית והפרשנות מכל כיוון אפשרי. אפשר שזו מין אוננות שכלית, אבל מה רע בזה?....

 

[נורית הדרי]

אין שום "רע" בזה במובן השיפוטי

אדג'י יקרה, אני פשוט שואלת עד כמה אנחנו חיות בפרשנות שלנו ועד כמה אנחנו חיות במציאות....

 

[חברה6]

אני מסכימה איתך

שזאת הדרך אל התהום... ומדוע? מאחר וזה הרגע בו את מעבירה את המציאות לסרט שאת מחברת - במקום להנות מהעובדה שאיש נחמד אמר לך שלום, שזאת המציאות את מעצימה אותה ומעבירה אותה לתסריט דמיוני, שמחבר אותצך לפנטסיה ואת מאבדת את הקשר עם המציאות. חברה