תפקיד מרפא בעיסוק עם ילדי שיתוק מוחין

Daphne28

New member
תפקיד מרפא בעיסוק עם ילדי שיתוק מוחין

שלום, שמי דפנה, אני סטודנטית לריפוי בעיסוק. התבקשנו במסגרת שיעור PBT למצוא חומר על תפקיד המרפא בעיסוק בגן ילדים שיקומי לילדי שיתוק מוחין. מצאתי חומר על גן שיקומי לילדי שיתור מוחין אולם מתואר שם רק שמרפאות בעיסוק עובדות עם הילדים אולם לא כתוב אפילו חצי מילה על מה הן עושות עם הילדים. אני משוכנעת שיש פה מרפאות ומרפאים בעיסוק שיוכלו לעזור לי ולכוון אותי. היכן אוכל למצוא על כך מידע? מה מנסיונכם עושים עם הילדים? בתודה מראש, דפנה
 

יעל ד

New member
דפנה שלום

בתור בוגרת של השנה הראשונה של השיטה אני חושבת שהגישה שלך צריכה להיות אחרת בחיפוש חומר.. לא צריך לחפש חומר מדוייק על תיאור המקרה שלך אלא לעשות אינטגרציה בין חלקי התיאור ולהסיק מסקנות בהתאם: את צריכה לחשוב מה הם התפקידים של מרב"ע (מקצוע שיקומי.. לפי עיסוקים: לימודים.. פנאי.. משחק.. השתתפות חברתית..), לחשוב מהם הצרכים המיוחדים וההגבלות של ילדים עם שיתוק מוחין (קושי בשליטה בשרירים, קונטרקטורות/עיוותים במפרקים, לקויות בחושים, לקויות למידה..) ולחשוב איך מרב"ע יכולה לעזור להם.. לדוגמא: ילד עם שיתוק מוחין ששנה הבאה עומד לעלות לכיתה א' בשילוב, צריך לכתוב בקצב סביר אך לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעיפרון בגלל ההגבלות המוטוריות שלו, מרב"ע יכולה להתאים מחשב בתור אביזר עזר וכך תעזור לו להשתלב בכתה רגילה ולתפקד בהתאם (לימודים). - משפחה רוצה לצאת לים עם ילד עם שיתוק מוחין שאינו מסוגל לשבת על החול ולשחק למרות שהוא מעונין מאוד.. מרב"ע יכולה להתאים אביזר עזר לישיבה בחול (פנאי/משחק). וכו'.. צריך להפעיל את החשיבה.. מקווה שעזרתי יעל
 

sarale20

New member
קצת...

בגדול מרפאות בעיסוק עובדות על תפקוד בתחומי עיסוק (כמה לא טריוויאלי...) אז תנסו לחשוב מה מצופה מילד רגיל בגיל כזה, מבחינה ADL, משחק, למידה (למשל ישיבה ליד שולחן או בניה בקוביות...), השתתפות חברתית. שיתוק מוחין מגביל בעיקר מבחינה פישזית אבל לא רק. תנסו חלחשוב מה יכול להגביל ילד עם שיתוק מוחין מהשתתפות בפעילויות הנ"ל. שזה יכול להיות מחסומים שבילד, במטלה או בסביבה. מרפאה בעיסוק יכולה לעבוד על כל שלושת הפקטורים האלו. מהניסיון שלי (הקצר...) ככל שהילדים צעירים יותר, מנסים להתערב בגורמים המגבילים הקשורים לילד עצמו, קיצורים (מניעת קיצורים) קואורדינציה וכו'( זה מהצד הפיזי)., ככל שהילד גדול יותר (בי"ס, או גיל יותר מבוגר) עוסקים יותר בכיוון של התאמת המטלה (ע"י עזרים למינהם) או התאמת הסביבה בה אמורה להתבצע המטלה). בכל גיל נדרשים מהילד דברים אחרים. אני עובדת במעון שיקומי, לא בגן אז אני לא יודעת בדיוק מה עושים בגן אבל תנסו לחשוב מתוך הדברים שלמעלה מה הדברים העיקריים שנדרשים בגיל הגן ADL, משחק, מה המגבלות לפי מה שלמדתן על שיתוק מוחין ומה מהמגבלות האלו מגביל את העיסוק הזה. בגדול מה שמאוד מאוד חשוב בעבודה בגן שיקומי זה עבודת צוות עם הפרא רפואי, סייעות, גננת , עובדת סוציאלית, הרבה עבודה עם ההורים, ושוב עבודת צוות (לא אמרתי כבר....) בהצלחה
 

חיננית8

New member
תפקיד המרפא בעיסוק בגן הילדים

לדפנה שלום וברכה! ראשית, שמחה אני לראות שיש התייחסות בלימודי הריפוי בעיסוק בנושא שיתוק מוחין. נושא שנמצא בחיתוליו בארץ ומוזנח מבחינת הידע והטיפול של אנשי המקצוע בתחומי הרפואה. אינני מרפאה בעיסוק. ברצוני להתייחס לשאלתך מנקודת מבט של מי שיש לה הפרעה במערכת העצבים המרכזית. הגדרה נכונה ומסברת את האוזן יותר מאשר המונח שיתוק מוחין. סיימתי את גן הילדים לפני הרבה שנים. כך שאתם יכולים לנחש את גילי. בתקופה שאני הייתי בגן הילדים נושא האבחון והמודעות בריפוי בעיסוק לא היה מפותח כמו היום. אבא שלי היה המרפא בעיסוק שלימד אותי לקשור את שרוכי הנעליים... בדיעבד, בחלוף השנים , כאשר אני בוחנת את תפקודי היומיומיים - מה שנקרא בשפה המקצועית ADL, אני מצטערת על כך שלא לימדו אותי הרבה דברים ע"י מרפאה בעיסוק כמו: עצמאות בחדר השרותים: היגיינה אישית, מעבר מכסא גלגלים למושב האסלה, לבוש - מכנסיים, חולצה, מעיל, רכיסת כפתורים, סגירה של רוכסן ופתיחתו. עד היום אני מתקשה בגילי המבוגר לסגור באופן עצמאי את רוכסן המעיל או הקפוצ'ון בחורף. לימוד ותרגול קשירה של שרוכי נעליים והתרתם. או לחילופין שימוש בצומדנים (סקוטצ'ים) הרגלי אכילה ליד שולחן - ישיבה נכונה ליד השולוחן. אני יכולה לספר לך, שכתוצאה מישיבה לקוייה ליד שולחן במשך שנים, אני סובלת היום מעקמת בעמוד השדרה. בעניין זה יש להוסיף התאמת ישיבה נכונה ליד שולחן עם כסא ושולחן מתאימים ואמצעים נוספים כמו תמיכות מיוחדות. (בנושא זה כדאי לבקר ולהתייעץ עם המרפאים בעיסוק במילבת ובמעיין - אלין ירושליים) נימוסים ליד שולחן האוכל - שמירה על סביבת אכילה נקייה, נקיון אישי, שימוש בסכין ובמזלג. שוב תוך התאמת אביזרים מיוחדים לכל מטופל באם יש צורך בכך. לימוד פעולות במטבח שמסייעות במוטוריקה עדינה, תיאום עין-יד, הדחת כלים, מריחת פרוסה בממרח כלשהו, קילוף ירקות וחיתוכם, לישת בצק, לימוד מעברים - מעבר מכסא רגיל לכסא גלגלים, מעבר מכסא גלגלים לרצפה, פעולות הקשורות לפעילויות בגן במשך היום: בגן גוזרים ומדביקים הרבה. אם יש ילד שמתקשה בגזירה - התאמת מספריים מיוחדים המתאים למוגבלויות שלו. אחיזה נכונה של עפרון וטושים. כתיבה נכונה - ויסות לחץ על כלי הכתיבה, התייחסות לויסות כח וטונוס שרירים. דברים שקשורים במוטריקה עדינה - הדבקת מדבקות, הדבקת קיטניות, קונפטי וכיו"ב. נושא של קשב וריכוז. השתלבות בפעילויות בחצר הגן משחק בחול - מתקני חצר המתאים לילדים עם מוגבלויות. נושא המגע עם חול. ואוליי עוד דברים שלא חשבתי עליהם או שכחתי אותם. דבר חשוב נוסף מצורף בזה קישור לפורום זכויות ומוגבלויות נכים, מנוע תפוז. קישור להודעתו של אבי סלומה - נכה משיתוק מוחין פעיל מאוד בציבור הנכים במיצוי זכויות ובעזרה לנכים. אבי הקים את "אנשים" אירגון נכי שיתוק מוחין. מומלץ מאוד ליצור עימו קשר לגבי שאלתך ולגבי נושא שיתוק מוחין בכלל. בהצלחה בלימודייך.
 

שירהד1

Member
מנהל
אני אמנם לא עובדת עם

ילדים עם שיתוק מוחין, אך היה מרתק לקרוא את דברייך. תודה לך על השיתוף ועל החשיבה! שירה.
 
../images/Emo13.gif רוצה להוסיף הערת שוליים

שחלק גדול מהמטרות שציינת (אולי בעצם כולן), עשויות להיות רלוונטיות לא בגיל הגן אלא אחר כך, לאורך שנות בית הספר היסודי והתיכון. תלוי ברמת הפגיעה של הילד, ובסדר העדיפויות האישי והמשפחתי.
 
למעלה