תפרחת חיתולים

  • פותח הנושא cv
  • פורסם בתאריך

cv

New member
תפרחת חיתולים

קראתי בהרבה מקומות שההומאופתיה רואה ב*דיכוי* התפרחת כתחילתה של שרשרת רעות חולות אחרות.... אז לקטנה שלי (7.5 ח') יש תפרחת.... מעבר ללאפשר לה להיות ללא חיתול כמה שיותר, יש לכם המלצות? אני מידי פעם מפדרת אותה (מעט) על מנת לספוג את הלחות העודפת שאחרי (טלק של וולדה), יש ברשותי גם משחות ייעודיות (וולדה) אבל אני מנסה להימנע, כאמור. אז מה? תודה וחג שמח
 
שלום לך,

ראשית יש להבדיל בין תפרחת חד פעמית- שנוצרת עקב צואה חומצית, ואז אולי יש לשנות משהו במזון.(ואפשר לראות את זה כשבודקים האם התפרחת היא בדיוק היכן שהצואה נוגעת בעור. אם התפרחת היא נמשכת- והיא לא נקודתית, הייתי ממליצה לך מאד לקחת אותה לטיפול אצל הומאופת קלאסי אשר יבחן את המקרה לעומק וייתן לה טיפול אינדבידואלי. בהצלחה חג שמח
 

cv

New member
תודה לך על התשובה

עושה רושם שזה מהסוג הראשון, וכמובן שהתחלנו עכשיו מוצקים... במידה וכך, מעבר לעובדה שנבדוק איזה מהמזונות גורם לה לכך, איך לטפל ב"כוויה" הקיימת? ומנצל"ש את עצמי לשאול, מבחינת ההומאופתיה, מה משמעות הרגישות (*אלרגיה*) שהקטנים מגלים לאוכל המוגש להם? (אני מקפידה לקנת אורגני ולרסק בעצמי)
 
אלרגיה

היא רגישות יתר. אולי גם היסטריה. של הגוף ושל הנפש. ומבחינת ההומאופתיה, העובדה שילד רגיש למזון מסוים היא רק חלק מהתמונה הכוללת של הילד, שבתוכה גם הפחדים שלו, האופי שלו, מה הוא אוהב לעשות, מה "מקולקל" במישור הפיזי וכן הלאה. התמונה הכללית. ההוליסטית והאינדבידואלית של הילד הספציפי הזה. מה שבעצם אני מנסה להגיד הוא שלכל ילד המשמעות של הרגישות היא שונה , כיוון שכל ילד הוא שונה. ואין כאן הכללות. עד כאן לתפיסתי. כמובן שאשמח לשמוע את דעתו של מנהל הפורום- אלישוע. שהוא הומאופת עם נסיון .
 
תשובה טובה

אין לי מה להוסיף. וללא קשר ישיר אל השאלה המקורית - את מרגישה שלא קל לתת הסברים. את מקווה שהצד השני יבין את הכוונה. ההסבר הוא פשוט מאוד אבל קשה לתפיסה. בני אדם מתקשים להודות שיש רבדים והשפעות. שפעולה כאן משפיעה במקום אחר. הכל מתחיל בחיצוניות בחלקים הפחות רציניים. ככה הדברים מתנהלים. קודם כל בחוץ. אם לא יתאפשר מכל מיני סיבות, זה יכנס פנימה. אחר כך אוזניים אחר כך נשימה אחר כך מחלות עיכול ושתן ונפש. בכל הדורות לעגו לנו ההומיאופתים על שבאנו בקביעה שהכל מתחיל מפריחה בטוסיק. בני אדם חיים שנים ארוכות ואינם זוכרים את בוקר היום האחרון. קשה לעכל שיום אתמול הוא חלק מהיום. שדבר שנעשה עכשיו ישליך על המחר. החיים נמשכים והגוף זוכר והוא מגיב ולנו יש השפעה חלקית בלבד על מהלך העיניינים. יש כוחות חיים חזקים ונבונים מאיתנו, האגו האישי. והאם יקשיבו? לא. הם טוענים שהעולם בריא יותר בדרך שבה הם הולכים. חה חה חה תודה. ותוסיפי ללחוש מעבדות לחרות
 
למעלה