תקוות שהתבדו

תקוות שהתבדו ../images/Emo7.gif

גופי פי וליבי אינם שווים מושכים לכיוונים שונים במערבולת החיים קורעות את נפשי לגזרים, לפיסות זעירות שעם הרוח עפות. מחשבותיי, הרהוריי, ביום ובליל, השכם והערב ללא הפוגה מיטלטלות לא נותנות מנוח. ורק בשעה שקרבתו של זה האהוב, מוחשית, ניתנת לחיבוק, ליטוף, ועוצמת א ה ב ת י אליו עולה על כל דמיון, רק אז השקט חוזר ונוסך בי בטחון שלווה...שאין כמותה. נכתב בשנים שעוד חשבתי שאהבתי בלבד, תוכל לשמור על הנישואים. שלא משנה מה תהיה תרומתו לחיים המשותפים אני אסחוב את ה"עגלה המשותפת" שלנו ויהיה בסופו של דבר טוב. היום אני מפוכחת יותר, כואבת, וחושבת שאין מנוס, צריך בכל זאת לומר שלום.
 

מיכללב

New member
שושן אדום,אני כ"כ אוהבת

לקרוא מה שאת כותבת..אישה חכמה עם ניסיון אני מוצאת את עצמי קוראת את מה שכתבת שוב ושוב...
 
למעלה