הודעה של א77:אכן זה אסור לפי המגזר
אכן זה אסור לפי המגזר שלנו ו א77 √ וכמדומני שגם בכל המגזרים, פרט למגזר סדום טרם הפיכתה. הביטי, הסיפור שלי אמיתי. כשזה קרה לי הייתי כבן 19 בלבד. אלא שמעולם לא ניסיתי לספר. באתי בתגובתי זו, ואספר לך סיפור אגדה, שתביני משהו מתחושותיי בעקבות פרסום סיפורך (שאיני שוללו כלל). היה היתה אמא לביאה שחינכה גוריה הקטנים שהם הכי הכי הכי גבורים על פני בריות תבל. ואין להם לחשוש מאף אחד. יום ראשון יצאו הם לסיור קטן בלוויית אימם ביער. ביום השני העיזו לצאת לבדם לסיור קצת יותר גדול. והנה אחרי כמחצית השעה שבים הם חיוורים כסיד ההיכל. ואמא לביאה שואלת, מה קרה? טיפסנו על חלון בית שבקצה היער, והנה ראינו ציור תלוי על הקיר, ובציור, שמשון הגבור משסע את הארי, ונחרדנו. הרי אין אנו הכי גבורים כפי שהדרכת אותנו... טיפשונים שלי, אומרת האמא לביאה בחיוך. הרי אם עשו מאירוע שמשון ושיסוע הארי ציור, ואף מציגים זאת לראווה ולגאוה, הרי זו הוכחה כי מקרה חד פעמי היה זה. מקרה חד פעמי, ולזה גאוותם, על כי פעם אחת הצליח האדם לנצח את הארי. סיפור זה הסביר לי: מדוע כשנתפס 'חרדי' על שחיתות. מדוע כשנתפס 'חרדי' על אונס. מדוע כשנתפס 'חרדי' על גניבה. מדוע כשנתפס 'חרדי' על השתמטות. מציירים את זה בדפוסי העיתונות, ותולים את זה בעמוד הראשון או בעמוד בולט אחר. אף שקורה גם שעורבא פרח. ונזכר אני מהאשה החרדית הבני ברקית המסכנה הנשואה לכהן ש'נאנסה', רחמנא לצלן. ורחמנא ליצלן ולישיזבן, בהוראת הרבנים נאלצה להתגרש מבעלה, שהרי הוא כהן, ואסור לגרושה ולכל מרעין בישין וכו'. הסיפור התפרסם בעיתונות החילונית לפני כשבע שנים כמובן ללא פרטים מזהים, עד ש... התברר שאין כלל פרטים מזהים, כי הסיבור הינו בדותא של כתב עיתון חילוני שחיפש סקופ. והרי לפי ההלכה אין בעלה חייב לגרשה, וכו' וכו'. לא היה ולא נברא. אז לפעמים יש שמשון וארי, ולפעמים אין צורך לפחד כלל וכלל, כי השמשון והארי לפעמים לא היו ולא נבראו. בכל אופן, אם היה ואם נברא, הרי מעצם פרסום הדבר בתקשורת, זו הוכחה כי כלל הציבור והמגזר הזה טהור יותר מהאחרים. אמנם, תלמיד חכם שנמצא על רבב על בגדו... ודורשים מהציבור הזה יותר. אבל בכל זאת, יש לי במה להתגאות.