תקופה קצרה

[KoSeMeT]

תקופה קצרה

לפי המצב שלי כרגע, נראה שבחודש חודשיים הקורבים אני אוכל לעבור לגור לבד.. עכשיו השאלה. האם אתם מעדיפים לצאת מהבית לדירה זמנית עם שותפים או אפילו בלי , או לחכות בבית?

 

[karnaf7]

לא הבנתי

 

[חצישלישרבע]

אני בחרתי לחכות

תמיד יכול לקרות מצב בו מישהו נאלץ לחזור הביתה מטעמים כלכליים, אבל אני באופן אישי העדפתי לחכות עם זה עד שאני ארגיש שיש לי מידה של יציבות כלכלית. לחזור הביתה אחרי שיוצאים ממנו זה דבר לא קל. העובדה היא שכשחיים לבד מתרגלים לעשות דברים בצורה מסויימת. העניין הוא שגם ההורים התרגלו, ובמשך הרבה זמן לעשות דברים בדרכם, מה גם שבסופו של דבר זה הבית שלהם. אז על הרקע הזה יכולות להיות המון התנגשויות, וזה יכול להעיק.

 

[KoSeMeT]

נכון

אבל מצד שני, עד מתי לחכות? בשלב מסויים מתרגלים לנוחות של בית ההורים.. ולפעמים מחכים רק לשותפים, או למקום טוב יותר.. או שתתפנה דירה שנורא רוצים. קרה לכם?

 

[חצישלישרבע]

לא מסכימה

אני לא חושבת שככל שעובר זמן "מתרגלים" לנוחות של בית ההורים. לדעתי ככל שמתבגרים בית ההורים הופך פחות נוח, לא מהבחינה החומרית, אלא פשוט כי יש רצון טבעי להיות עצמאי. תשמעי, כשאני עוד גרתי בבית הורי היו תקופות שפשוט השתגעתי. לא כי הם אנשים רעים, ולא כי היה חסר לי משהו. פשוט רציתי את המקום שהוא שלי, והכוונה לא "החדר שלי". הרגשתי הרבה פעמים שאני צריכה להיות משהו מסויים כשלמעשה בא לי להיות משהו אחר (נניח אם הייתי עצובה ממשהו אבל לא רציתי שזה ידאיג או יטריד את ההורים שלי.). אבל ידעתי שהמשמעות של לצאת מוקדם מדי תהיה לוותר על פשוט הכל: לוותר על ציונים טובים והצלחה בלימודים, לוותר על זמן פנוי, להתחיל לעבוד כמו מטורפת. כן, דמיינתי איך אני הולכת לשוק הפשפשים וקונה אביזרים ישנים משנות ה-50. דמיינתי את החדר הנוסטלגי שיהיה לי, מעוצב בטוב טעם וצבעוני. דמיינתי איך זה יהיה מבחינה חברתית, אפילו הייתי מדמיינת איך לשם אני סוף סוף אוכל להביא איזה בחור שבחיים לא הייתי מעיזה להביא הביתה (לא ניכנס לזה עכשיו

). ולא עשיתי שום דבר מזה (כן, כולל הבחור). את צריכה (או לפחות כדאי) שתהיה לך אסטרטגיה לצאת מהבית, גם אם זה לא משהו שאת יכולה לממש עכשיו. לכן קידמתי כ"כ בברכה את הפורום של יעל, "השנה שלי", שמטרתו לעסוק במימוש מטרות. זה אומר שאם רוצים משהו מאוד מוכנים לאפשר לו את הזמן הדרוש להגשמה, ובצורה מפוכחת: לומר "עכשיו אני מוצאת עבודה", "חודשיים שלושה אני חוסכת", אלו משפטים ראלים שמקדמים לקראת המטרה, גם אם היא לא תושג מחר.