תקופה קשה וכואבת-הודעה שנמחקה בטעות

[avielss]

תקופה קשה וכואבת-הודעה שנמחקה בטעות

תקופה קשה וכואבתו ayelet_segal היי אני רציתי לשאול יש לי הורים בתהליכי גירושים תפסתי את העניין קשה ואני מרגישה בתוכי משהו שזועק לעזרה. לא טוב לי בבית ואני רוצה לעזוב ולברוח מהבית... האם תוכלו לעזור לי אשמח מאוד. תודה, איילת.

 

[nitzky]

תנשמי עמוק

תנשמי עמוק, תעצרי לרגע.. זה תקופה קשה בשביל כל מי שבבית.. ההורים שלי התגרשו לפני 5 שנים וגם אני לא כל כך ידעתי איך לתפוס את זה.. תשתדלי להתרחק ממריבות גם עם ההורים וגם לא להסתבך במריבות של ההורים, אל תתני לגירושים שלהם להפוך לקרב שלך. תנסי להתרחק מהבית כמה שיותר - למצוא עיסוקים מחוץ לבית אצל חברות וכו, ברגע שההורים שלך ישלימו את ההליכים הכל יהיה יותר קל אבא שלך כבר גר מחוץ לבית? אם לא- ברגע שהוא יעבור דברים יהיו קלים יותר ובסה"כ כל המשפחה שלך עוברת תקופה לא קלה תשתדלי להחזיק מעמד כי המצב משתפר.. מקווה שזה עוזר לך ניצן

 

[avielss]

אין לך מושג כמה אתה צודק (או את?)

והעצה החשובה ביותר ואין לך מושג כמה היא לא לתת לקרבות והמריבות של ההורים להפוך לריבות שלנו. לא פעם מנסים ההורים להפוך את הריבים שלהם לשלנו. נקיטת עמדה בסכסוך יכולה לקבוע את יחסינו עם הורינו להרבה מאוד שנים תקופה לא קשה<? בטוח וזאת תקופה בהחלט לא קצרה. לצערי.

 

[באהבה]

איילת יקרה

סיפרת שלקחת את העניין קשה. העניין באמת קשה. אף אחד לא רוצה לראות את המשפחה, הבית, הקן שלו מתפרק. בוודאי שזה כואב שהיחידה המשפחתית הזאת, שמוכנים לקבל אותה גם אם היא קשה, משתנה. הרי זה הבית, המשפחה, הקן שלנו, מה שנראה בעינינו תמיד כמקום של הגנה, גם אם הוא לא שקט ורוגע(וכמה היינו כולנו רוצים שהוא יהיה כזה...). אולי תספרי קצת יותר, תפרטי מה הכי קשה. האם את מרגישה שזה באשמתך? כי זה בהחלט לא! בשבילנו אבא ואמא זו יחידה אחת, צמד, באים יחד בראש שלנו, בלב שלנו, בחלומות שלנו. אבל בעצם אבא ואמא הם שני אנשים. ושני אנשים לא תמיד מסתדרים ביניהם. ולפעמים הם גם מרגישים שאי אפשר יותר בשבילם לחיות ביחד, כי בשבילם זה בלתי נסבל. אבל זה לא בגללך ולא באשמתך. האם קשה לך גם בגלל הצעקות והמריבות בבית? אני גם רוצה להצטרף להמלצה שאם יש לך חברים וחברות שתבלי יותר זמן איתם. אחרי שהכל יגמר ,יהיה גם קצת יותר שקט בבית, בלי מריבות. תראי הכל עוד יסתדר בשבילך, גם אם זה לא יהיה בצורה שרצית או ציפית שיהיה. תשמרי על עצמך

 

[adam65]

היי אילת ../images/Emo50.gif

את כרגע בתקופה הכי מחורבנת שתעברי (בכל הנוגע לגירושים). ברור שעומד לחול שינוי גדול בחייך, וחוסר הודאות לגבי איך ומה עומד לקרות מאוד מפחיד ומבלבל. המתיחות בין ההורים גוברת, משום שגם הם נמצאים באותו חוסר ודאות לגבי העתיד, וכתוצאה מכך הם טרודים בבעיות של עצמם ואין להם זמן וכוח לבדוק מה קורה עם הילדים שלהם. אני לא חושב שיש למישהו אפשרות לעוץ עצות שיוציאו אותך מההרגשה הזאת, אבל היות שכולנו היינו שם, כן נוכל לומר לך איך כל אחד מאיתנו התמודד עם המצב הזה. את תצטרכי לבחור איזו דרך מתאימה לך. באופן אישי בחרתי להתרחק מהבית (כמו שכבר ציינו קודמי) בעיקר מהסיבה שהבית היה מקום בלתי נסבל בעליל, המתיחות שגררה ויכוחים מריבות וצעקות היתה קשה מידי. מצאתי מקלט אצל אחותי (שכבר היתה נשואה) ואצל חבר מאוד קרוב. אני חושב שכדאי לך מאוד להתרחק מנקודות חיכוך (מאוד חם שם) ולהשתדל לא להיות מעורבת בסיבות שהביאו להחלטה להתגרש (אני לא הצלחתי בזה, וזה גרם לי להיות מעורב בפרטים שאני לא ממש רציתי לדעת). אני יכול לנחם אותך בזה שיותר גרוע מזה, לא יהיה לך. וזאת תקופה שתחלוף ברגע שתכנסו לאיזושהי שגרה, ואז את תגלי שלמצב החדש יש גם יתרונות על המצב הקודם.

 

[סית]

תקופה קשה וכואבת....

איילת, כן את צודקת, זוהי אכן התקופה הכי קשה וכואבת שילד יכול לעבור ואני יכולה לומר לך זאת מעמקי נשמתי. היוםאני בת 30, ו-13 שנה אחרי שהורי נפרדו , זה היה היום הנורא שבו אימי זרקה אותו עם המזוודות והבגדים ואמרה לו שאין לו יותר מה לחפש בבית הזה. אני הייתי אז בת 17, אחותי בת 15 ואח בן 8. בדיעבד אני יכולה לספר לך שזו הייתה התקופה הקשה של חיינו. המשהו הזה שזועק מתוכך פנימה, תני לו, תני לו לצאת החוצה, תבכי, תספרי לחברה טובה, לחבר טוב, לקרוב משפחה ואפילו ליועץ מוסמך, העיקר שתוציאי החוצה , אל תשמרי בבטן, אבל בשום פנים ואופן אל תעזבי את הבית, אל תברחי, תאמיני לי המקום הכי בטוח זה הבית, שם זקוקים לך, שם רוצים את טובתך, אוהבים אותך , ישמעו אותך יבינו על מה את מדברת ודעי לך שהזמן הוא המרפא לכל פצע. אני השתדלתי להיות כמה שפחות בבית, אבל זה לא עזר לי, סחבתי את המטען איתי לכל מקום. התקופה שאחרי היתה מאוד קשה, תקופה של סכסוכים בינינו הילדים, הסתות של ההורים אחד נגד השני ע"י הילדים, זה היה פשוט נורא, התפרקנו לגורמים, כל אחד הלך לדרך שלו, ורק שהתבגרנו הבנו איזה טעות עשינו, איך נתנו להם להפריד בינינו, חבל היה על כל רגע שלא המשכנו לגדול ולחזק אחד את השני ביחד. היום אני נשואה באושר עם שני ילדים מקסימים ובעל משגע וזה גם אחרי שפחדתי נורא להתחתן וחשבתי לי איזה פחד שזה לא יקרה לי כמו שקרה להוריי, אבל התקופה ההיא של חיי חישלה אותי, השכלתי להבין מה היה טוב ומה לא, כיצד לשפר וכיצד להסתכל על החיים, ולא לראות רק שחור, התבגרתי נפשית מהר יותר מהסובבים אותי. תסתכלי קדימה, כל מה שקורה הוא לטובה, האמיני לי. היום קשה וגם מחר יהיה קשה אבל ככל שיעבור עוד יום ועוד יום תראי שאולי זה היה נחוץ לבית לשקט הנפשי שלכם הילדים ושל ההורים והעיקר אם קשה לך שתפי אותנו, ספרי לנו אנו נתמוך בך ככל שנוכל. בכל אופן אני אהיה כאן כל הזמן לשמוע ולייעץ לך. אשמח אם תספרי קצת יותר על עצמך, גילך, במה את עוסקת(נערה/תלמידה/סטודנטית) וקצת על מה שקרה בבית. תחשבי רק טוב, זה לא באשמתך ותשתדלי להמשיך ולחיות את חייך מבלי להתערב ומבלי שיערבו אותך. ביי, סית

 

[ayelet_segal]

תגובה לסית..... ולכולם.....

היי! אני בת 20 וכרגע מחפשת עבודה. אספר לך קצת על כל מה שקורה עם ההורים, אז ככה ההורים שלי כבר שנתיים בתהליכי גירושים אבא שלי עזב את הבית לפני שנה מבלי לומר דבר לא לאישתו ולא לילדות שלו, לי זה מאוד כאב שהוא לא אומר דבר קיבלתי שוק ששמעתי את זה. הוא לא יכל לשבת אם הילדות שלו ולהסביר מה קורה כאן! שהוא לא מסתדר עם אמא שלי לא חשוב לאקודם להסביר ואחר כך לעשות את מה שהוא מתכנן, אני בסך הכול הילדה שלו, לא? לפני שהוא עזב אני לא הסתדרתי איתו כל הזמן אני רבתי איתו. הוא היה מגביל אותי בכסף, מבקש ממני קבלות על זה שקניתי דברים, הוא לא סומך עליי ולא בוטח בי ועד היום זה ככה. הוא היה מחטט לי בחדר שלי, הוא היה הולך לישון בחדר שלי, ואני ראיתי שהוא כל הזמן יושן בחדר אז הייתי סוגרת את החדר שלי במנעול שלא יוכל להכנס אבל, מה פתאום שהחדר יהיה סגור אמר לעצמו ופרץ לי את המנעול. ככה 3 או 4 פעמים פרץ לי את המנעול ששמתי זה לא עזר כלל. יום אחד אמרתי לו שהוא לא ישן בחדר שלי והוא שם על זה פס והתחלתי לריכ איתו כל פעם שאני איתו אני רבה איתו. זה היה תקופה די ארוכה אני התפללתי שהוא יעזוב את הבית לא רוצה אותו כאן איתי. ויום אחד עזב ... אם הוא לא היה עוזב אני הייתי קמה והולכת משם. לא טוב לי בבית כיום המצב הכספי שלנו לא טוב. יש לאמא שלי לפעמים בעיות אם אבא שלי. כל הזמן יש לי ויכוחים אם אמא שלי, כל התקופה הזאת אני רק עצבנית נמעס לי כבר אוףףףףףףףף! מתי כבר יגמר המצב הזה והעניין? כיום אני לא בקשר אם אבא שלי כבר כמעט שנתיים של ניתוק אני לא רוצה לראות אותו ולא לשמוע אותו הוא פגע בי יותר מדי. כיום אני בבית לצערי אני רק כל הזמן חושבת איך אני יכולה לצאת משם מהבית לא יכולה להיות שם יותר נשבר לי!!! אני מרגישה שאני צריכה קצת לצאת משם להתאוורר לשכוח קצט את המצב אבל לא אני כל הזמן שם בבית אני לפעמים רוצה קצט להתפרק, לבכות להוציא את זה החוצה עד השמיים... תודה איילת,

 

[סית]

חיזוקים לאיילת ../images/Emo25.gif

איילת מתוקה שלי, קודם כל שמחתי לראות שקראת את מה שכתבתי לך ויופי שכתבת לי חזרה, לפחות עכשיו אני יודעת קצת יותר פרטים עלייך. אז חמודה שלי, את בת 20 ובתחילת חייך. אלו השנים הכי יפות תאמיני לי, כל מה שאת צריכה עכשיו זה לחיות את חייך הכי טוב שאפשר ולהנות מכל רגע. אני יודעת שקשה לייעץ לך ואף אחד לא היה רוצה להיות במקומך אבל תאמיני לי תעשי לך סוויץ בראש , תאמרי לעצמך זהו עברתי תקופה לא קלה, טוב שנגמר, אולי טוב יותר לשניהם, וגם טוב יותר לנו הילדים. נכון שהמצב הכלכלי של אמא יותר קשה כי אין מפרנס בבית, אבל גם זה יעבור, ואל תתוכחי עם אמא תנסי להבין גם את הצד שלה, זוהי אישה שהייתה רגילה לסגנון חיים מסויים ולרמת חיים מסויימת ופתאום זה איננו, ופתאום היא לבד, צריכה לדאוג לפרנסת הבית, ולדאוג לילדים, את לא יודעת איזה עול זה, כמה זה קשה, את תביני זאת כשיהיו לך ילדים ותצטרכי לדאוג להם לכל מחסורם. אבל הכי הכי חשוב זה שתחפשי לך מקום עבודה. את חייבת לצאת לעבוד, העבודה תרחיק אותך מכל הבעיות, וברגע שתשקיעי בעבודה כלשהיא ולא משנה כרגע במה את עדיין צעירה, את תכירי עוד אנשים חדשים ותשכחי או בכל אופן פחות תחשבי על הדברים שמפריעים לך. או מאידך תוכלי סוף סוף לצאת מהבית, לגור לבד או עם שותף/ה ולהתחיל לחיות סוף סוף בשקט. שקט נפשי. והכי חשוב, תדעי שאנחנו כאן בשבילך כל הזמן. תרגישי חופשי לשפוך ולספר חיזוקים וחיבוקים ממני, סית

 

[m_katzmann]

איילת - אל תברחי מעצמך

לאיילת שלום, פרידה - זו תמיד התחלה חדשה ואם הורייך החליטו להפרד סימן שזה הדבר שהכי נכון עבורם. שני אנשים מבוגרים שהיה להם טוב יחד ועכשיו כבר לא. שני אנשים שקשה להם לחיות כרגע ביחד. אף אחד לא נפרד ממך ותאמיני לי ששניהם זקוקים לך. ולאן את רוצה לברוח? האם יש מקום טוב יותר מאשר הבית? גם בית שהוא כרגע נראה מתפורר הוא עדיין בית. אל תענישי את עצמך על דברים שלא את אחראית להם. נסי לסלוח לכל מי שפגע בך ולנסות לראות גם את הצד שלו. מאיה