תקופה שכזאת/אריאל שמואלי
תקופה שכזאת מהלך על חבל דק שבורח ונשחק עם אופי שנסדק תוהה אם מאוחר... שורף את הגשרים סוגר גם פערים שהיו בוודאי נחלת העבר. מתקשר לחברים עושה שוב שיעורים וחושב לי לפעמים על מה שכבר נגמר. זה הרי המצב - כששום דבר כבר לא נשאר. עוצר קצת לחשוב מקווה פחות לטוב אך ממתין גם לשינוי האם זה מיותר? בכל זאת,אני נותר אדיש ומנוכר. זאת מין תקופה כזאת שבעצם הייתה תמיד רק שיש עכשיו ספקות גם בקשר לעתיד.
תקופה שכזאת מהלך על חבל דק שבורח ונשחק עם אופי שנסדק תוהה אם מאוחר... שורף את הגשרים סוגר גם פערים שהיו בוודאי נחלת העבר. מתקשר לחברים עושה שוב שיעורים וחושב לי לפעמים על מה שכבר נגמר. זה הרי המצב - כששום דבר כבר לא נשאר. עוצר קצת לחשוב מקווה פחות לטוב אך ממתין גם לשינוי האם זה מיותר? בכל זאת,אני נותר אדיש ומנוכר. זאת מין תקופה כזאת שבעצם הייתה תמיד רק שיש עכשיו ספקות גם בקשר לעתיד.