תקופה שכזאת

[Devani]

תקופה שכזאת

אז אני בתקופה מאד עמוסה..המון עיסוקים...
ואז אני פחות ופחות מצליחה להתמיד...וזה חסר לי...
אני חולמת הרבה וזוכרת הרבה..אבל רוב החלומות הם סביב העיסוקים היומיומיים(חלומות רפיטטיבים שלא נותנים מרגוע) ואז אני מעדיפה רק לשכוח.
אין חלומות צלולים בכלל... יש שבועות שאני מאד בזה , פה בפורום או עמוק באצבעות שלי...
ופתאום נעלם לי החשק או שפשוט עסוקה במשהו אחר וחוסר ההתמדה עושה את שלו. ואין חלומות צלולים..

אני מתגעגעת לחלומות טובים, אםילו לא צלולים אבל כאלה שכיף לזכור שכיף לכתוב..
יש לילות(כמו הלילה)שאני לאמצליחה להירדם..

ומתוך זה..שאלתי היא כזאת, איך הופכים את החלומות הצלולים להרגל חיים? גם בתקופות עסוקות..
איך ומתי אתם הפכתם את זה להרגל חיים?
שיהיה לילה טוב

 

[וולפהרט]

זה בא והולך

יש תקפות עם הרבה, יש תקופות בלי כלום.
גם לי אין זמן, אבל אני מזכירה לעצמי שוב שוב את הבדיקות מציאות, ולפעמים כשאני מרגישה שאני נרדמת אני מנסה לעקוב אחרי תהליך ההרדמות תוך שמירה על מודעות והזכרת העניין שאני בחלום.
היומן חלומות שלי של התופה האחרונה פרוס על פני דפים מבולגנים ולפעמים אני כותבת רק נקודות ומשלימה כשאני בנסיעה ברכבת.
ובכל זאת יש לי חצלולים, בתקופה האחרנה. גם השהות בפורום כאן עוזרת! קריאה וכתיבה כאן.

 

[the king in yellow]

את יודעת

אני כל כך מבין אותך. אצלי זה בדיוק אותו הדבר.
אלו מאיתנו שצריכים לעבוד כדי להיות צלולים פשוט חייבים להשקיע, אחרת זה לא בא.
אני לא יודע איך הופכים את זה להרגל שנשאר תמיד.
אני מתעורר בבוקר וממהר לעבודה, ואין שום צ'אנס שאשאר לכתוב משהו ביומן אפילו אם זה חלום באמת מיוחד. גם ככה אני קם לפני השמש חצי מהזמן.

תקופות כאלה עוברות, למרות שזה ממש מבאס בינתיים.
תדמייני שאמרתי משהו מעודד

 

[אל על2]

אין מה לעשות...P:

לפעמים כשרוצים משהו באמת צריכים להשקיע...
אני חושב שלא הפכתי את זה להרגל חיים ,לפחות לא בצורה כזאת משמעותית..זה פשוט רק הרגל יומיומי..
את ההרגל התחלתי במתי שהצטרפתי לפורום, כשהתחלתי לנסות לחלום חצלולים ,ואין לזה דרך מיוחדת את פשוט צריכה להכניס את בדיקות המציאות למצב של הרגל עוד פעם ועוד פעם עד שתעשי את זה באופן אפילו לא מודע..
לילה טוב