תקופה

[The Guardian17]

תקופה ../images/Emo142.gif

לפעמים אני עובר תקופות טובות, לפעמים פחות, תלוי בנסיבות. כרגע אני נמצא בתקופה די טובה, לדעתי, לפחות לפי המרגש הכללי שלי בחיי היום יום. אני משרת כיום קרוב לבית, יוצא יומיות (פרט לתורניות - אין כל כך הרבה...). אני מגיע הבייתה כל יום, משהו כמו ב-17:45, וחושב מה לעשות עם עצמי. שוב ושוב - כמה אפשר לצאת ? כמה אפשר טלויזיה ? ושוב מחשב ? אני חייב להעסיק את עצמי איכשהו. בכל אופן, חשבתי על התנדבות, אבל אני לא רוצה להתחייב לשום דבר כרגע. חשבתי על לשפר קצת בגרויות (לא שאני הכי צריך, אבל תמיד טוב לשאוף לגבוה יותר) אך יש עוד זמן לבגרות חורף. בקיצור, חשבתי על המון דברים... אבל אני פשוט לא יודע מה ! כמה ספרים אפשר לקרוא, כמה סרטים... וזה חוזר על עצמו. אין לי שום תחביב "מיוחד" וזה די בעייתי. זה לפעמים מתסכל אותי שאני לא מצליח למצוא לעצמי תעסוקה מסוימת (ואם כבר "תעסוקה" - אני לא מעונין לעבוד כרגע). אשמח לקבל רעיונות... בתודה

 

[Angelus]

מבין אותך,

מלבד לעובדה שאני עדיין לא נמצא בתפקיד נורמלי [אלא אם כן "ממתין קורס" נחשב לתפקיד.

], אני גם חוזר כל יום בערך בשעה 15:00 ולא מוצא את עצמי כי אני תלוי באוויר [ומתבזבז]. החלטתי גם כן לשפר בגרויות [ושאני אומר בגרויות, אני מתכוון לשאול 007 במתמטיקה שלא רוצה לתת לי 70]. בכללי, זה ישמע קצת טיפשי, אבל למצוא מישהי בתקופה "מסודרת" או "שגרתית" בחיים זה אחד הדברים היותר נכונים לעשות. כמובן שגם חברים טובים [ולא כבדים] זה חשוב מאוד ויכול להעביר את הזמן בקלילות. וחשוב מכל - תמצא תחביב כלשהו. כלומר, אל תכפה את עצמך על משהו, פשוט אם יש נושא שמעניין אותך, שתמיד רצית לדעת יותר עליו, תתעמק בו, תתחיל לקרוא איזו סדרה של ספרים, לכתוב[?], לנגן, שיהיה לך למה לצפות ולמה לחכות כשתחזור הביתה. וסתם משהו, לא יודע איך להגיד את זה בעברית כמו שצריך אז אני אומר את זה באנגלית, Don't be too hard on yourself. אל תרגיש מתוסכל אם אתה לא מצליח למצוא תעסוקה מסויימת לזמן ממושך. כנראה שאתה בן אדם שמשתעמם מדברים במהירות וזה לא דבר רע. לא תמיד, בכל מקרה.

 

[The Guardian17]

זהו..

שבכל נושא שאני מתחיל אני איכשהו לא מוצא את עצמי שם. סתם דוגמה, באיזו סדרת ספרים קטנה בנושא X ופתאום מרוב כמות ה"חומר" שהייתה שם פשוט עזבתי את זה. אני צריך משהו קצת יותר מסודר כשאני חוזר. אני לא "הרד על עצמי" (הישראלים האלה...), פשוט ככה אני מרגיש יותר מסודר ונכון. כלומר, שאני לא מבזבז את הזמן הפנוי שלי על שטויות.

 

[Lost Lullaby]

וואי, תודיע לי אם תמצא.

אני אומנם רק בתיכון אבל אני מבינה את זה. אפילו בזמנים שאני הכי עמוסה בלימודים ובמבחנים, יש את הרגעים שאין לי מה לעשות. מחשב נמאס, בטלויזיה אין כלום, והספר שצריך לקרוא לשיעור ספרות משעמם. למה לא להתחיל להתנדב באמת? זה מה שחשבתי לעשות בחופש. ומה כם יציאות עם חברים מדי פעם? :$

 

[noosh]

אוקיי

הייתי בערך באותו מצב. כאילו, לא באמת, כי אני חוזרת הביתה כל יום ב-20:00 בערך, אם לא יותר מאוחר, ואין לי באמת חיים מעבר לצבא... אבל הרגשתי שאני צריכה לפתח את עצמי מעבר, כי לפני הצבא הייתי מנגנת ומציירת, ובצבא נתנו לי את ההזדמנות להמשיך בעיסוקים שלי מלפני הגיוס (יש לי מפקדים טובים

) בכל מקרה, דווקא הלכתי לכיוון אחר. כל החיים שלי אהבתי מחול, אבל רק התבוננתי. אף פעם לא רקדתי (חוץ מבמופע סופשנה של י"ב), וכל החברות שלי רקדניות מדהימות. והחלטתי שאני מתחילה לרקוד. להתחיל לרקוד בגיל 19 בסטודיו שהוא לא ממש חוג אלא שיעורים פתוחים זה די קשה, במיוחד למישהו חסר ביטחון כמוני... ובכל זאת עשיתי את זה. הלכתי לשיעור בלט בסיסי, והיה קשה, אבל התמדתי ואני עדיין ממשיכה ללכת. ואם יש משהו שאני שמחה עליו, זה שהכנסתי מחול לחיים שלי. זה באמת הפך למקום מפלט ושעה של התנתקות מהכל. אז נכון, אח"כ נרשמתי לחוג ציור, שזה גם משהו שהתגעגעתי אליו מאוד, אבל גם התחלתי משהו חדש. ולדעתי זה מה שאתה צריך לעשות - למצוא משהו שיש לך זיקה אליו. לאו דווקא שעשית פעם, אלא פשוט לנסות משהו חדש לחלוטין שתמיד עניין אותך או הרשים אותך או רצית לנסות ולא יצא. זה באמת אפשרי, במיוחד אם אתה חוזר מוקדם יחסית הביתה. חוצמזה, תמיד אפשר לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה, אבל זה דורש השקעה של זמן ללמוד מעבר לשיעורים שלהם שם, שהם ממש מועטים. אפשר ללכת ליום פתוח או משהו.

 

[noosh]

הו, והתנדבות זה נפלא

אני עושה את זה בצבא, ואני ממש מקווה למצוא מקום נחמד גם אחרי הצבא.

 

[יעל ניסן]

לוקח זמן

למצוא את עצמך באיזו פעילות שממלאת אותך - אבל את הזמן הזה צריך לנצל בלנסות דברים. מנסים 100 עד שב-101 מוצאים.

 

[The Guardian17]

אני קצת לא בטוח

מטבעי, אני לא לוקח סיכונים כל כך מהר. תמיד יש לי המון חששות לפני כל צעד שאני מתכוון לעשות, בכל פן בחיי. הספונטניות בקטע הזה לא ממש משתלטת עליי ולכן אני לא בטוח בצעדיי. לא נראה לי שזה נובע מחוסר בטחון, אלא מהתאכזבות.

 

[noosh]

אוקיי, אבל זו לא סיבה לא לנסות

תחביבים או תחומי עניין חדשים. ואם תתאכזב, מה יקרה? פשוט תניח לזה ותמשיך הלאה למשהו אחר. אתה רק צריך למצוא משהו שמעניין אותך, ושאתה חושב שיוכל למלא את הזמן שלך.

 

[יעל ניסן]

אילו סיכונים

אתה מדמיין שיש בהתנסות?

 

[The Guardian17]

המממ

בזבוז זמן ("מה הייתי יכול לעשות במקום, לא חבל על הזמן" ?), בזבוז כסף... פשוט להתאכזב ולהגיד "שיט, הייתי יכול לעשות את הדבר ההוא במקום את זה".

 

[יעל ניסן]

הא?

אבל כל למידה עולה משהו (בדרך כלל או כסף או זמן או שניהם). כשאתה 'מבזבז' זמן על משהו שאחר כך אתה יודע שזה לא בשבילך, לא בזבשת שום כלום - *למדת* שזה לא בשבילך. למשל, לי יש שני תארים ראשונים. אז מה? בזבזתי זמן וכסף בתואר הראשון הראשון? - תאמין לי שלא. למדתי שם דברים חשובים שעד היום משרתים אותי.