תקופות קשות של הורות יחידנית

[fialka3]

תקופות קשות של הורות יחידנית

כשגיליתי שאני בהריון תאומים, מאד נבהלתי. כולם אמרו לי איך יהיה לי קשה ואני נורא פחדתי שאפילו לא אוכל לצאת מהבית אף פעם עם שתי תינוקות. כשזה הגיעה, היה לי קשה בשבועיים ראשונים, עד שהתאוששתי מהניתוח. אז כבר יכולתי לטפל בשתי הבנות לבד עם עזרה במטלות בית מאמא שלי. מגיל חודשיים של הבנות אני גרה איתן לבד ואמא הייתה באה אליי פעמיים בשבוע לכמה שעות לעזור וזהו. והסתדרתי מצויין בלי שום עזרה נוספת. ולא יכולתי להבין, למה כולם אומרים שיהיה קשה ומתי הקשה הזה צריך להגיע.
זה הגיע שבועיים אחרי שהבנות נכנסו לגן. יום אחד ילדה אחת חולה, יום למחרת גם ילדה שניה. אני גם מרגישה לא משהו, אבל מסתדרת. ופתאום כשהבנות כבר הבריאו עליתי חום עד 39 שלא ירד במשך שלושה ימים. מזל שהבנות כבר הבריאו ושההורים שלי היו יכולים לקחת אותן. כי אם הן עדיין היו חולות, זה היה יכול להיות מסוכן להורים, כי להידבק במחלה כזאת בגיל מבוגר זה מסוכן.
עכשיו אני כבר מרגישה יותר טוב ומחר חוזרת לעבודה. סתם רציתי לשתף. כדאי לדעת שזה קורה ולהתכונן לזה מראש.

 

[a morph]

ועכשיו הגיע תורנו

בדיוק כמו שחששתי, אחרי 4 ימי הסתגלות בלבד הקטנצ׳יק כבר חטף איזה וירוס, מנוזל מאוד ומאתמול בלילה עם חום וכולו מסכן. ישן איתי בלילה כי אחרת כל הזמן התעורר בצרחות, ברגע שנתתי נובימול והכנסתי איתי למיטה - ישן כמו מלאך קטן. היה אמור לחזור לגן ביום שלישי (שני אסרו חג ולא עובדים), אבל לא נראה שזה יקרה... ואני כבר התחלתי להנות מבקרים חופשיים.

ועדיין, אני מבינה שהקושי הזה הוא כלום לעומת הקשיים שלך, עם שתי פיציות. שמחה לשמוע שאתן כבר אחרי זה. רק בריאות.

 

[fialka3]

תרגישו טוב!

הקשי העיקרי אצלנו הוא לא מחלה של שתי הבנות אלא מחלה שלי, כשלא הייתי מסוגלת לטפל בהן. היה מאד מפחיד.

 

[אמאנחל]

שירגיש טוב במהרה!! קישטא וירוסים

 

[קשה פה למצוא כינוי]

יכולה להמליץ לך על משחה מארה"ב

של חברת VICKS או משהו דומה
נקראת BABY RUB (מקווה שאני לא טועה)
קיבלתי את זה ממשפחה שהייתה בארה"ב (כי לא מוכרים את זה בארץ), מורחים לקטנטנים המקוררים על החזה וזה עוזר להם בנשימה, זה עם ריח עדין של מנטה וממש מקל עליהם עם האף הסתום
&nbsp

 

[katanchikit]

המחלות זה הדבר שיותר קשה לי

אני מסתדרת עם הכל, ורוב הזמן ממש לא חווה את ההורות היחידנית כקשה. אבל כשזה מגיע למחלות, שם הקושי מופיע. בד"כ כשהילד חולה, אני יודעת שאדבק ממנו מייד אח"כ. אם זה חופף את הכמה ימים ושנינו חולים זה הופך להיות ממש אתגר תפקודי. כמו שאת אומרת, להזמין אנשים אחרים הביתה שיעזרו ולהדביק גם אותם... בעיה. כשאלה הורים מבוגרים, פי כמה וכמה. אבל גם אם זו סתם בייביסיטר צעירה וחזקה, זה עדיין לא נעים.
לפעמים אני רואה איך משפחות שיש בהן שני הורים מתפקדות בימים כאלה, וזה נראה כל כך הגיוני שיש לצדך עוד זוג ידיים, עוד מבוגר אחראי שאפשר לסמוך עליו.. שאני אומרת לעצמי, למה לעזאזל אני לא בזוגיות... ורק בימים האלה של המחלות אני מקנאה בהם ברמות על (אח"כ זה עובר...

)

 

[קשה פה למצוא כינוי]

מוכר לי

אומנם עם ילד אחד, אבל עדיין הכי קשה היה לי כשאני הייתי חולה והייתי צריכה לטפל בילד
עד עכשיו זה קשה
כולם סיפרו לי על הקשיים של לגדל ילד, אף אחד לא סיפר לי שמכל פיפס הכי קטן את נהיית חולה בעצמך.
זה היה פשוט מדהים, החסרתי עבודה בגלל מחלות שלי הרבה יותר מאשר בגלל מחלות של הילד. כנראה המערכת החיסונית אחרי לידה לוקה בחסר או משהו כזה...
יכולה להעיד על עצמי לפחות, שזה עובר... מתחזקים וגם הילדים פחות חולים וזה נהיה קל יותר.
המון בהצלחה ובעיקר בריאות

 

[רi תם]

תודה לאל שכולכן בריאות.
נכון.את צודקת.יחידנית חולה זה ביג אישיו,על אחת כמה וכמה עם תאומים.
אני,באופן אישי,בימים שלא מרגישה טוב,נלחצת באופן ממשי,מחשבות
איימים עוברות בראשי מה יהיה אם...
(ואני אישה ממש לא היסטרית ולחוצה)
ואז ממש מכריחה את עצמי לקום ו"לתקתק" את החיים כי הילדים צריכים אותי!
אין זמן להתפנק ולהתמסכן.
לא,זה לא פשוט בכלל ולפחות יש לך את היכולת להשאיר אותן עם ההורים לילה.
אמנם זו טיפה בים אבל גם זה מסייע.
רק ימים בריאים לכולכן

 

[fialka3]

תודה רבה לכולן על מילות תמיכה