תקיעות קשה

[peleg1]

תקיעות קשה

אני תקוע באופן קשה בנושא העבודה בן שלושים ותשע- גרוש +ילדים עובד כרגע בשתי משרות חלקיות ביותר(במחשבים.פיתוח לימודי.) מרוויח מעט - ומוצא עצמי עובד בחוסר חשק שאינו אפשר לי לתפקד כראוי בעבודה שהיא מטבעה דורשת תכנון ויצירה. יש לי מחוייבויות וחובות שאיני מחזיר כראוי.... יש הרבה קשיים ורמת חיים מינימלית....מה שגם אינו מאפשר בנייה של קשרים טובה השאלה היא.. מדוע איני יוצא למאבק ? מדוע ממשיך לבוסס בקיים הבלתי אפשרי ולא נלחם? מדוע איני עובד בכל עבודה שהיא ומרים ראש ללכת קדימה? ויש לי את הזמן. ומה יאפשר לי לבנות את האמון בעצמי?

 

[אמירדרור]

כמה רחוק אתה רוצה להגיע ?

שלום פלג וברוך הבא, איכשהו מתוך הדברים שלך, אולי מהדרך בה אתה פונה בשאלות לעצמך, עובר בן אדם שיודע שזאת הדרך שלו כרגע. בן אדם שמכיר במקום שבו הוא נמצא כשגוי ודורש תיקון. התייחסות עצמית מקבלת, לא מרחמת . . . לא מתלוננת . . . . לא מיואשת. ברור שהתייחסות עצמית כזאת היא עמדת מוצא שיש בה חיוניות ואופטימיות בסיסיים, יחד עם זאת בלי מעשה לא זזים. אז כנראה שקודם כל אתה צריך לחפש מה מתאים לך לקום ולעשות. בדגש על מתאים, בדגש על מביא ברכה. ואולי בעצם השיתוף התחלת כבר לעשות. שמת את עצמך כלוקח אחרית. מעבר לזה חשוב לקבל פידבק שלך לתחושה שלי ולהתחיל לגשש יחד את הסביבה. בהצלחה, אמיר דרור

 

[peleg1]

הכי קרוב שאפשר

מבחינתי רחוק.....זה עד החוף שלי זה להתפרנס בכבוד בשלב ראשון זה לעמוד בהתחיבויותי, חובותי ,ובתשלום מזונות תקין לילדי היום זה נראה לי בגדר חלום. וכל זמן שאיני מוצא לזה מוצא...מתרחק ומתחרחק מעצמי ומהכל מחפש דרך לבנות את האמון בעצמי- איך ?-לא יודע כל כך.

 

[אמירדרור]

סליחה

יש לי תחושה שקראת את הכותרת וכתבת את מה שבא לך האם באמת קראת את כל מה שכתבתי ? האם אתה יכול להתייחס לבקשה שלי - בדוק את תחושתי, בבקשה.

 

[peleg1]

תגובה לתחושות

תודה לך אמיר אני לוקח אלי את מה שהראית לי כאן עכשיו ... תחושתך בקשר לקריאת הכותרת בלבד לא נכונה... קראתי הכל ובחרתי להגיב לכותרת כי היתה שם שאלה שהרגשתי צורך חזק להתייחס אליה אך .. תחושתך בקשר למקום שבו אני עומד וההתיחסות והשאלות והאחריות נכונה בהחלט חשוב. ההכרה שיש פה בחירה בין אשמה ורחמים לאחריות ולאמון חזקה ביותר עכשיו אצלי וגם מכאיבה מאוד - אך עדיין קצת יותר מידי לא מוחשית ומעשית - ריח ישן של סיסמאות ו"אמירות על" עולה מדיבור שלי כזה ומפחיד אותי ליפול שוב לדיבור על במקום לעשות את. השאלה איך לבנות אמון,שאלה מעשית היא והיא זו שלא נותנת לי מנוחה... איך לבנות מהלכים אפקטיבים של מאבק ולא רק מאבק להצדקת החיים...

 

[אמירדרור]

ללמוד ללמוד

מצד אחד היכולת האישית של כל אחד מאיתנו היא בעלת פוטנציאל אינסופי שיכול לספוג, ללמוד ולהתפתח מצד שני לפעמים רק משבר - מביא אותנו להתגייס לטובת עצמנו. אני אומר את זה ומזכיר את העובדה הזאת כאן ועכשיו כדי להבין שאם האמונה הבסיסית שלנו היא אמונה בפונטציאל, אז כל משבר, כל כישלון, כל קושי - הוא הזדמנות לחולל תיקון. ללמוד כדי לצאת הלאה חזקים יותר. אני חושב שאני קולט אצלך נטייה מסויימת להימשך לגירוי הבוהק יותר ולעזוב את השאר. כמו במקרה הכותרת וגוף הטכסט. האם אתה מזהה את זה קורה במקומות נוספים ? דפוס שפוגע בך ? דבר שני - איזה עשייה היום, ממש עכשיו, תקדם את מצבך ? האם אתה יודע לארגן את עצמך אולי עדיין לא לפתור את כל בעיות החיים אבל כן להניח אבן מעשית חדשה בשביל החדש ? יום טוב, אמיר דרור