תקנה 528

[gili667]

תקנה 528

זהו נוסחה:

528. מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה;
נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים  שיירשמו.

וזו השאלה: מועד הזמן בחיקוק קבוע לגבי כל בקשה כמעט

מה הדין/ההלכה כאשר יש מועדקבוע בחיקוק אבל ביהמ"ש בהחלטתו קובע את זמן התגובה

האם חייב לנמק טעמים מיוחדים ולרשמם או פטור?

תודה למשיבים

 

[עופר בן אברהם]

התשובה בתקנה

אם המועד שקובע בית המשפט ארוך מזה שנקבע בחיקוק, עליו לרשום את הטעמים המיוחדים לכך.

 

[gili667]

תלוי איך קוראים את התקנה

לתקנה 2 חלקים אפשר לקרא אותה כשני חלקים בלתי תלוים
התקנה מתחילה כך:

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן"

דהינו תחילת הסעיף נותנת לשופט האפשרות להאריך הזמן לפי שיקול דעתו - ואין הוא מחייב נימוק ופרוט במשפט זה
בסופ המשפט אין תוספת : ובלבד שינמק הארכת הזמן" או כל ניסוח אחר] - כך שמשפט זה עומד לכאורה בפני עצמו [לפחות ניתן לקרא כך]

בהמשך נקבע:" נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים"

דהינו אפשר לקרא את זה כך:
אפשרות אחת כשהשופט קובע בהחלטתו את המועד
אפשרות שניה : כשקבוע הזמן בתקנות והשופט לא נקבע את הזמן לתגובה

במקרה שלנו , השופטת נוהגת לקבוע את הזמן [לתגובה

ולמקרה הפרטי:
בבקשת המצאת מסמכים קבעה לתגובתם תוך 14 יום ,
משלא הגיבו בקשתי החלטה בבקשה

החלטה בבקשה היתה הארכת מועד לנתבעים 10 ימים נוספים - ללא שום נימוק ואני מתקשה להאמין שהשופטת לא מילאה את החוק

גם 10 הימים עברו ללא תגובת נתבעים ואז הגיבו באיחור , בלי לבקש אישור הארכת זמן ובלי תצצהיר [ותגובה סתמית לחלוטין ]- די באלו כדי שהתשובה לא תתקבל כלל

וכעת החליטה דיון על הבקשה - שזה מעין אישור הארכת מועד לקבלת תגובתם

דיון הוכחות אחרון היה
המצאת המסמכים עקב הפתעה בהמצאת ראיה חדשה [לטעמי נימוקי הגשתה ותוכנה חיבו עצירת המשפט וקביעת דיון על הראיה החדשה אבל זה כבר ענין אחר]
דיון על הבקשה יחייב דיון נוסף לאחר המצאת המסמכים כדי לדון בהם ובראיה שהגישו
על פניו הארכה מיותרת של המשפט היות והכרעה בבקשת המצאת המסמכים ניתן לתת על סמך הבקשה וה[אי] תגובות לה

 

[gili667]

תסתכל כאן בבקשה , תקצירי שיעורים

&nbsp
"שאלה כמעט בטוחה במבחן
תקנה 528 מבדילה בין שני מצבים שונים:
מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הסוג הראשון – מועד שנקבע ע"י השופט או הרשם – בימ"ש רשאי להאריך את המועד מעת לעת. דבר זה נעשה בקלות יחסית.
הסוג השני – מועד שנקבע ע"י המחוקק בחוק או בתקנה – בימ"ש צריך להראות טעמים מיוחדים שירשמו. הכוונה היא לנימוקים יוצאי דופן שירשמו בפרוטוקול, כך שהדברים יכולים לעבור בקרה של ערכאת ערעור. קשה יותר לקבל הארכת מועד כזו, במיוחד אם הצד השני מתנגד. במקרה זה בד"כ הדבר יוליד ערעור.
חשוב לציין שניתן להאריך מועד בשני הסוגים לא רק מלכתחילה אלא גם בדיעבד. ניתן לבקש הארכת מועד לא רק בתוך פרק הזמן אלא גם לאחר שהמועד המקורי עבר."
&nbsp
גם כאן יש אבחנה בין שני מצבים?
1. השופט קובע מועד
2. מועד קבוע בחיקוק
&nbsp
אין התיחסות למקרה בו השופט קובע מועד כאשר קיים חיקוק
לכאורה, במיוחד שהשופט קובע מועד מופיע ראשון - הרי משקבע השופט מועד הרי הננו שיכים לאפשרות הראשונה ולא השניה
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
http://nir.advlaw.net/index2.php?id=26&lang=HEB

 

[עופר בן אברהם]

התקנה מתייחסת בדיוק למקרה כזה

אם המועד קבוע בחיקוק, השופט רשאי להאריכו מטעמים מיוחדים שיירשמו. במקרה כזה המועד שקבע השופט מלכתחילה חייב להיות זהה לקבוע בחיקוק או ארוך יותר.
לעניין ערעור, ראה כאן.

 

[gili667]

עופר, ברגע שקבעת שהזמן חייב להיות זהה או ארוך יותר ,השארת א

השארת את אפשרות שהזמן שקבע השופט קצר יותר [סיבה טובה לקבוע אחר מהתקנות]
&nbsp
אצלנו השופטת תמיד קובעת זמן תגובה לבקשה שהוגשה בפניה [למרות שלבקשה בכתב יש את המועדים הקבועים בחוק להגיב לה]
&nbsp
אין כונתי להחלטה רגילה זו שלה כי אם להחלטות הארכת מועד מעבר למועד המקורי אותו קבעה
&nbsp
המקרה הפרטי: בקשת המצאת ראיות[נדרשה לאור המצאת תמליל בהפתעה , שבדיקה שלו העלה שרב הסיכויים שהוא בידוי ראיות] קבעה תגובתם 14 יום - הנתבעים לא הגיבו ובקשתי החלטה בבקשה
ההלטה בבקשה: הארכת מועד 10 יום בלי שבקשו [בלי שהגיבו כלל] ובלי לנמק שום טעם מיוחד
גם במועד זה לא עמדו ולאחריו הגישו תגובות סתמיות בלתי עניניות קצרות, לא סתרו את טענותי ולא הכחישו את רובן, לא הציאו אף ראיה שתסתור טענותי -ולא ביקשו הארכת מועד , לא נימקו הארכת מועד
בקבות התגובות באיחור קבעה השופטת דיון בבקשה
&nbsp
אני מנסה להבין האם ההחלטות עומדות בתקנות או לא - אם אני מבין אותך נכון ההחלטות לא עומדות בתקנות - ומנסה להבין את הראש של השופטת
&nbsp
תודה

 

[עופר בן אברהם]

לא קבעתי דבר

רק הסברתי מה קובעת תקנה 528.
למקרה הפרטי שלך לא אתייחס.

 

[עופר בן אברהם]

הבהרה

לדעתי, תקנה 528 אינה מתנה את סמכות בית המשפט להאריך מועדים להגשת בקשות בכתב ותגובות להן ברישום טעמים מיוחדים, משום שבתקנה 241 אמנם נקבעו מועדים לכך, אך צוין במפורש, שבית המשפט או הרשם רשאים לקבוע מועדים אחרים.
כלומר, למיטב הבנתי, תקנה 528 מתייחסת רק למועדים שנקבעו בחיקוק, ולא נקבע לגביהם, שבית המשפט או הרשם רשאים לקבוע מועדים אחרים.

 

[עופר בן אברהם]

כוונתי בפיסקה השנייה לסיפא של תקנה 528

 

[gili667]

ינתיים תשובות שקיבלתי מעו"ד: כששופט קובע מועד אין הוא צריך ל

לנמק הארכת מועד , גם אם קבוע מועד בחוק
&nbsp

 

[gili667]

אכן קיבלתי מעו"ד תשובה דומה

לענין הסיפא של התשובה , להערכתי ביהמ"ש רשאי להאריך כל מועד הקבוע בחיקוק
&nbsp
לא מעלה על דעתי שיש מועד כלשהו בחיקוק שיקוב את ההר

 

[עופר בן אברהם]

צריך להבחין בין שני סוגי מועדים שנקבעו בחיקוק

הסוג האחד הוא מועד שנקבע רק כברירת מחדל, שכן נקבעה בצדו חלופה, שאת המועד יקבע בית המשפט או הרשם, למשל: “המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם" (תקנה 241(ג)). מועד כזה רשאי בית המשפט לקבוע ולהאריך לפי שיקול דעתו בהתאם לרישא של תקנה 528.
הסוג השני הוא מועד שלא נקבעה בצדו החלופה האמורה, למשל: “כתב הגנה בתובענה בסדר דין מהיר, יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה" (תקנה 214ד(ב)). מועד כזה רשאי בית המשפט להאריך מטעמים מיוחדים שיירשמו לפי הסיפא של תקנה 528.

 

[gili667]

תודה רבה עופר , זה נשמע לי כתשובה מלאה

 

[gili667]

עו"ד יוסףפנדריך , מה אתה אומר מניסיונך?