תקנים

[שי ז.]

תקנים

שלום לכולם, אני לא כבאי אלא מהנדס שעוסק בין השאר בברזי כיבוי אש. לפני כ 3 שנים הוכנס לשמוש תקן 448 חלק 1 הדן בהידרנטים לכיבוי אש. התקן דן בין השאר בתקן המוצא (שטורץ תקני) וראש הציר אליו מתחבר גלגל ההפעלה. כפי שבודאי ידוע לכם רוב ההידרנטים ברחובות ישנים ואינם עונים לדרישות התקן. הידרנט שעומד מספר שנים ללא שטורץ נפגע מתנאי הסביבה והסיכוי שיהיה ניתן להרכיב לו שטורץ תוך זמן קצר הוא אפסי. התקן נ"ל דורש שההידרנט יסופק עם שטורץ מאובטח נגד גניבה ומונע את הנזק הנ"ל שגורם לכך שההידרנט לא יהיה שמיש בשעת חירום. כמו כן השטורץ התקני עמיד ללחץ של עד 50 אטמ´ בעו שהלא תקניים עמידים עד מקסימום 20 אטמ´ (דרישת התקן האירופי כאשר רוב השטורצים הנמכרים בארץ הינם סיניים ולא עומדים אפילו בזה). יש לציין שכאשר יש מכת הלם בקו של 6 אטמ´ הלחץ יכול להגיע לפיק של 30 אטמ´ ואף יותר. שטורץ כזה שמתפוצץ מסכן את העומדים בסביבתו והצינור שעף יכול לגרום לנזק רציני בגוף וברכוש. מדוע תחנות הכיבוי ברחבי הארץ לא פונות לרשויות המקומיות להחלפת כל ההידרנטים להידרנטים תקניים? לא מדובר בהוצאה גדולה שכן עלות הידרנט הינה בין 250 ל 350 ש"ח (תלוי ביצרן). שי

 

[fireman]

בעיית הידרנטים....

שלום לך שי וברוכים הבאים לפורום, אני אשמח אם תמשיך לבקר כאן בהמשך...אפשר לומר שהודעתך באמת העשירה קצת את ידיעותיי.... הידרנטים זה דבר בעייתי, מאות פעמים יוצא להתקל בהידרנטים שהושחטו או שהם פשוט מאוד ישנים, אנשים גונבים מהם את השטורצים שלא מוגנים מפני גניבה, דוחפים לתוכם זבל ולכלוך דבר הגורם לקושי בסיבוב גלגל ההפעלה עד אפילו למצבים שיש צורך לפגוע בהידרנט עוד יותר על מנת לפתוח את המים במצב חירום ואני מדבר על פתיחה באמצעות מפתח צינורות שהורס את ראש הציר עליו יושב המגוף. הבעיה היא גם ברחובות ישנים שבהם ההידרנטים לא מתוחזקים כראוי חלקם ישנים מאוד לא נצבעים, מחלידים וניזוקים ע"י אנשים, לא מעט יצא לי להתקל ב"מזרקות" מאולתרות שנוצרו לאחר שאיזה משאית עשתה "רוורס" על איזה הידרנט כאשר מגיעים להידרנט שאין בו שטורץ, אין מה לעשות אלא להרכיב עליו שטורץ בצורה מהירה שהיא לרוב לא הכי טובה מה שגורם לדליפות של מים ממנו בנוסף לזמן שהולך לאיבוד על הברגתו ועל הבעיות עם ההברגה שהחלידה. באיגוד ערים באר שבע האיגוד שאני קשור אליו נערכות כל הזמן בדיקות תקינות של הידרנטים, הבדיקה כוללת את מצבו החיצוני של ההידרנט, סימון מיקומו על מפות הערים, לחץ מוצא וספיקת מים. מעבר לחוסרים בשטורצים והידרנטים לא תקניים יש קבלנים שמונעים אפשרות של פתיחתו על ידי מיקום ההידרנט בצמוד לקיר דבר המונע הלבשה של מגוף על ראש ההידרנט ואז במקרה של שריפה אנו נאלצים לבזבז זמן בכדי לשבור חלק מהקיר ליד ההידרנט... כל אותם ממצאי הבדיקות הידרנטים שנעשות ע"י רשויות הכבאות מועברות לעיריות ולטיפולם....לרוב הם מטופלים, אבל בכל מקרה הבדיקה נעשית ברוטציה, עוברים משכונה לשכונה עד שמסיימים את הכל ואז מתחילים מההתחלה... ד"א לגבי עניין הלחצים....הידרנט נותן לחץ מוצא של בין 3-4 אטמ´....לא יצא לי להתקל בהידרנט שנותן יותר מזה. לגבי סיכוני זרימת מים אכן אתה צודק....פתיחת ברז לא מבוקרת עלולה להוות סיכון ממשי לרכוש ולבני אדם העומדים בקרבת הזרנוק, לפיכך פתיחת ברז (כל ברז) נעשית בצורה מבוקרת כאשר הברז נפתח באופן חלקי עד להתמלאות הזרנוק במים ולאחר מכן מושלמת פתיחתו.....מה גם שפתיחה של ברז עלולה לפוצץ את הזרנוק או לנתק ממנו את השטורץ (חיבור של שטורץ לזרנוק עמיד בלחץ של כ12-13 אטמ) ופיק של 30 אטמ´ יכול להעיף אותו מהמקום ללא בעיה.. שי ידידי....אני אשמח אם תוכל לכתוב לנו מאמרים לפורום בנושא תקני כיבוי אש מההיבט ההנדסי, יש לנו בפורום חלק המוקדש למאמרים ואני אשמח לפרסם את מאמריך באם תהיה מעוניין בתודה, ערן אייל

 

[שי ז.]

הי ערן

אשמח לתרום מידיעותי ומניסיוני בתחום. ראשית עליי לציין שאני עובד במפעל המייצר בין השאר גם הידרנטים ואני אחראי גם על פיתוחם וייצורם, וכמובן גם על הקשר עם מכון התקנים.לא אציין את שם המפעל ולא אמליץ על אף יצרן אלא על משפחות מוצרים הקיימים בשינויים קלים אצל רוב היצרנים וזאת מסיבות מובנות. קיימת בעיה קשה מאוד של חוסר מודעות ברשויות המקומיות לחשיבות התקנת הידרנט תקני ולהתקנה נכונה שלו. התקן המתייחס להידרנטים הינו תקן רישמי כלאמר שאסור לייצר, למכור או להתקין הידרנט שלא מתאים לתקן (הדבר מהווה עבירה על החוק). לגבי אותן מזרקות שציינת קיים מוצר פשוט הנקרא מתקן שבירה או מתקן למניעת הצפה שתפקידו לסגור את הקו ברגע שההידרנט נשבר. מתקן זה בנוי כך שיש לו איזור מוחלש שבו זקף ההידרנט יישבר ואז כדור או מדף יסגרו את נקודת השבר. חשיבותו של מתקן זה הינה קריטית בזמן חירום: בזמן אמת כולם ממהרים ולא תמיד שמים לב לעומד סביבם ואז הסיכוי לפגיעה בהידרנט גבוה משמעותית. כאשר הידרנט כזה נשבר נפתח למעשה בקו פתח של "4 (הקו המזין הינו בדרך כלל "6 או "8 ) מדובר על ירידת לחץ משמעותית בכל הקו והורדת הספיקה בשאר ההידרנטים הניזונים ממנו כך שהנזק לתפקוד גדול הרבה יותר מאשר אובדן הידרנט אחד. כמובן שסגירת הקו אינה אפשרית כי אז כל ההידרנטים יחדלו לתפקד. אשמח לשמוע מכם על בעיות בתחום על מנת לייעץ ולמצוא פתרונות. כמו כן מומלץ לכל העוסקים בתחום לעין בתקן 448 חלק 1 (הידרנט לכיבוי אש) ותקן 448 חלק 3 (הידרנט עילי רטוב זקף). בעתיד אביא מספר נקודות מהתקנים הנ"ל. שי

 

[אלברטרג]

שלום לך ידידי

אחלה פטנט אבל מאיפה הכסף? אולי כדאי שהרשויות ידאגו לרכבי כיבוי חדשים וציוד נוסף וחדש לתחנות שלא לדבר על כ"א ותשלום משכורות עם ההידרנטים למדנו להסתדר את הכסף לכל השאר עוד לא...

 

[שי ז.]

פשוט

מותרים עלפבכיר אחד בעיריה ואז יש כסף לכל הדברים וגם נשאר עודף