תקני עוד כריות, תקני, תקני

[שירה כמים 1959]

תקני עוד כריות
תקני
תקני
אל תדאגי לציפיות
מקסימום
תתפרי
תתפרי
(אם לא תאהבי את הציפיות העכשוויות)
שחור זה כבר לא הצבע בשבילך
תחפשי
תחפשי

 

[שירה כמים 1959]

אני שוכבת במיטה מול החלון
ונהנית, די נהנית, אני חייבת לומר.
מן החלון שמולי רוח נעימה ועץ ירוק שעליו זזים טיפין טיפין ברוח
מימיני דלת המרפסת עם העץ הכי יפה בעולם
העץ שהוא רק שלי בדירתי השכורה שגם היא רק שלי כמו שהעת שאיננו שלי הוא שלי שלי שלי
משמאלי החתול הנעים מתלטף צמוד אלי רך וחמים
הכריות שתחת ראשי רק חושבות איך להקל עלי, איך להיות למעני, איך לתמוך בי
אני קוראת ונהנית מהקריאה שלי
אני משכילה את עצמי ואני משועשעת
ברגע זה אני כותבת שיר
וחושבת לעצמי - האם זה שיר?
האם בכלל יכול להיות שיר על רגע הנאה מתוק?
ומהו בעצם שיר?
הגשם שלא יורד לא מטריד אותי.
היתרה בחשבון הבנק לא מטרידה אותי.

 

[שירה כמים 1959]

אבל
כי האם יכול להיות שיר בלי אבל
שיר שרק ישחה בעונג
?
אני רעבה
ולא יודעת מה לאכול.
אני מרגישה החמצה
כי לא יצאתי למרפסת
כי לא הייתי בשמש
כי אולי, אם הייתי יוצאת אל מתחת לעץ, היה לי יותר טוב.
שוטה אוילית /שכמותי.

 

[שירה כמים 1959]

ויוחנן בכה.
לא חשוב מה הייתה השעה.
חשוב המקום: זה יה בית קפה.
לפני כן ביקשתי שישלם עלי
את השתייה שלי, כי בדיוק אני תקועה בלי כסף.
יוחנן הנהן.
ממרחק.
יוחנן היה סלע.
היה רוק.
היה עוגן.
יוחנן הנהן.
מילאתי צ'ק שלו - לשלם.
אחר כך
יוחנן בכה.
זה היה כשאמרו שההוא מת.
יוחנן בכה.

 

[שירה כמים 1959]

לך תסתובב
תסתובב יוחנן
תעשה פרסה
ותחזור לאט לאט
על עקביך
למקום שבאת ממנו
ואל תגרור את הכפכפי אצבע
ואל תשאל אותי אם יש לי פלסטר
אחרי שהכאבת לי ככה
ואל תהיה פתאום הכי נחמד בעולם
ואל תיכנס לי למוח
ואל תבכה לי בחלומות
כי אתה נטשת אותי יוחנן
בלי להגיד לי מלה
אתה נטשת אותי
ואתה צעקת עלי
כשהייתי כלבה אבודה
ואני לא אזמין אותך לעלות איתי לבמה
כמה שאתה כל כך נהדר יוחנן
וכולם סביבי אומרים
כמה יוחנן נהדר
ואני
הלוואי שהייתי יכולה להטיל בך חרב
יוחנן
עכשיו
ולגמור אותך הייתי מזילה דמעות תנין על גווייתך אוח יוחנן
כמה שאתה נפלא
וכמה שהייתי רוצה
שתאהב אותי יוחנן שתאהב
ואתה אמרת שאתה אוהב
ואתה הלכת יוחנן וצעקת עלי
תעזבי אותי זה כל מה שאני מבקש
אתה צעקת עלי יוחנן
ואני לא אשכח
ואני לא שוכחת
וכאשר כולם מסביב אומרים
כל כך הרבה מילים טובות עליך יוחנן
אני מחדדת את החרב
אני מכינה את הסכין
אני לא ישנה
אני לא סולחת
תיזהר

 

[שירה כמים 1959]

מעל הקיר
ואולי מאחורי הקיר
קורים דברים
כי מה ומה יהיה
ואיך זה יכול להיטות שמה שהיה זה
הגשם אולי יורד מאחורי הקיר?
הגשם אולי שומע עקבות צעדיי?
הגשם אולי בגלל איננו גשם?
ואולי הוא שלג?
ואולי פרוע מאוג החוף המתרגש
מאחורי הקיר
הזה 8והזה והזה
ןהחמה בוערת?

 

[שירה כמים 1959]

שיהיה לנו בהצךלחה ובטוב
שהכעס לא ישכון
כי הוא מאמלל
שיבוא רק לבקר
ויילך
ויילך
ויגווע
בחצרות נסיכים
ים טורבנים נוצצים

 

[שירה כמים 1959]

שכחתי את עצמי שם
הזמן עבר בלי בקרה
עבר כמו ממוסך בכדורים הקשים שנתנו ךילדה
הזמן עבר ועבר וחמק דרך החרירים
החדאר לא סודר, מרי פופינס לא באה בהינף יד
בגרון ועושןץ רצון להקיא, האחות
הוי האחות הביולוגית
הייתה בחדר השני
וכמו תמיד הייתה תקווה
שאולי עוד משהו יסתדר
ואולי יהיה עוד משהו ער
ולא נבלע
ובעיקר = הכאב
ואין לזה מילים
הכאב
אוי הכאב הזה שעדיין
והמטוס המוחמץ
רק בגלל שהגברת
םוחדת לעלות על מטוסים
בכלל שהגברת
רועדת בדרכים
בגלל שהגברת
לא יכלהלתהנגד והחיים נעלמים וחומקים כמו מים בחור האמבטיה החיים נעלמים והולכים
קומי
תתעוררי
אל תחמיצי את הטיסה
רועדת
זעופה
תמציאי בושם שייקא אינוויקלטוס
אל צשאירי אותו רק לגברים
היי גם את בלתי מנוצחת

 

[שירה כמים 1959]

בשוליים בשוליים משהו מזדקר
מישהו רוצה להיות ער
יש מי שרוצה לעאוף
יש מי שרוצה להיעטף
בשוליים בשוליים יש הבלחה של שמש מרוחקת
לא ביצתית לא מבחילה
יש שקט ושקר
בערבובייה

 

[שירה כמים 1959]

כשאמות
כמה לייקים יהיו לפוסטים שיבשר על מותי
אין כמו המוות להפוך אותך אהודה
אני מקווה

 

[שירה כמים 1959]

תתעוררי
תתעוררי
אל הכאוס הזה
או אל הכאוס ההוא
תתעוררי
אל התוהו ובוהו
החZיקי בידו
אל תרפי

 

[שירה כמים 1959]

תביאי בקטנה, קצה חוט קטנטן
אל תשאירי אותי לבד לשכב באפלולית הנעימה המבהילה הכאוטית

 

[פילוסוף רוחני33]

מאוד מרגש ומשפיע. מתואר מטפורית בדרך מקורית, יפה ומשכנעת.