ItsikH
Member
יום 1 מחר שבת - נג"ש מסורתי בבורגוס, בין הקתדרלה לטירה שבפסגה
יום 2 - מסלול מישורי בקרבת בורגוס, עובר דרך ארנדה דה דוארו, אין הפתעות.
יום 3 - כבר פצצות, התחלה דרומית לבורגוס, צפונה מזרחית לבורגוס דרך שולי סיירה דה לה דמנדה, פוארטו ראשון, מגמת ירידה דרך פרדולואנגו ובלורדו שעל הקמינו דה סנטיאגו, לעמק האברו ולאורכו עד לספרינט במדינה דה פומר [כן, MEDINA, כמו בערבית], פוארטו דה בוקוס הנצחי [סוג של יער הנשיא, קצת יותר], ונכנסים לקורדיירה קנטבריקה כמו תמיד באספינוסה [שפינוזה
] דה לוס מונטרוס, שם מתחילה העליה הגדולה של היום: במקום לפנות לאחד ממעברי ההרים לכיוון קנטבריה - שהם גדולים כשלעצמם - פונים לכיוון מתקן צבאי נטוש בפסגה תלולה וגבוהה יותר.
יום 9 עובר ממורסיה למזרח אנדלוסיה, אזור אלמריה המדברי, אחרי כמה פסגות שאיני מכיר מסיימים באלטו דה ולפיקה, שהפעם מסומנת כESP כי היא בסוף המסלול אחרי פסגות אחרות [ב-2006 היתה הראשונה ביום וסומנה קט1].
יום 16 בקנטבריה שבחוף האטלנטי אחרי יום מנוחה, מסומן כמישורי פחחחח. החוף האטלנטי של צפון ספרד הוא הכל חוץ ממישורי, הגבעות אמנם קטנות אבל תלולות, זה חוף הררי של קורדיירה קנטבריקה, הרכס הקנטברי. יוצאים מלארדו - לא זו שבטקסס - עיירת דייגים - פונים לכיוון ההרים - מזרח הרכס שנקרא מונטניה אוריינטל - אבל לא נכנסים להרים ממש, רק עליה קטנה לא מדורגת. מקיפים את סנטנדר וטורלבגה עם פסגה מדורגת קט3, ספרינט בסנטיאנה דל מאר, שצמודה למערת אלטמירה, ומסיימים בפאתי סנטנדר. יש גבעות תלולות בשפע לכל אורך המסלול, הפרופיל לא מראה את כולן. חדי עין יבחינו בחורשות אקליפטוסים באזור הפסגה היומית.
יום 17 הוא יום פסגות דרמטי - ד"א למי שבאזור, זה יום אידאלי לצפיה, כי המסלול כולל הקפה כפולה, בכניסה שהיא גם היציאה, ב-Santillán, התחרות תעבור 3 פעמים: יוצאים מאונקרה שקרובה לחוף, מגמת עליה מתונה בשולי פיקוס דה אירופה דרך פאנס, לפוארטו הראשון קט3 - לקנגס דה אוניס, בירת הפיקוס, ומשם מטפסים בשולי הפיקוס לעבר ההקפה שבה עצמה יש פסגה נוספת כאמור פעמיים, חוזרים לקנגס וממנה לטיפוס הקלאסי ללגוס דה קובדונגה, שני אגמונים הרריים בהרי הפיקוס. זה טיפוס תלול ודי קשה.
יום 18 אף הוא יום פסגות דרמטי - בשתי הפסגות הראשונות רכבתי, לדעתי קוברטוריה השניה קשה יותר מהראשונה, יותר תלולה. בהמשך יורדים לאורך נהר לנה - פולה, אוחו, מיארס, מקיפים וכמעט נכנסים לאנגלירו בלה ווגה, אבל במקום זה מטפסים לקורדל, פסגה צנועה בהרבה, חזרה לפולה. ומשם לטיפוס הסופי - יש לציין שהטיפוס כולל בעצם שני חלקים, בחלקו הראשון הוא קוברטוריה מהכיוון ההפוך, שכשלעצמה עליה שווה, אבל ק"מ ממעבר ההרים קוברטוריה פונים בכביש צדדי לפסגה המבודדת שבסיום, הצרוף הזה הוא שבונה עליה גדולה כל כך.
סיום הוואלטה הוא בגליסיה, הפסגות שם פחות אכזריות מאסטוריאס וקנטבריה
יום 2 - מסלול מישורי בקרבת בורגוס, עובר דרך ארנדה דה דוארו, אין הפתעות.
יום 3 - כבר פצצות, התחלה דרומית לבורגוס, צפונה מזרחית לבורגוס דרך שולי סיירה דה לה דמנדה, פוארטו ראשון, מגמת ירידה דרך פרדולואנגו ובלורדו שעל הקמינו דה סנטיאגו, לעמק האברו ולאורכו עד לספרינט במדינה דה פומר [כן, MEDINA, כמו בערבית], פוארטו דה בוקוס הנצחי [סוג של יער הנשיא, קצת יותר], ונכנסים לקורדיירה קנטבריקה כמו תמיד באספינוסה [שפינוזה
] דה לוס מונטרוס, שם מתחילה העליה הגדולה של היום: במקום לפנות לאחד ממעברי ההרים לכיוון קנטבריה - שהם גדולים כשלעצמם - פונים לכיוון מתקן צבאי נטוש בפסגה תלולה וגבוהה יותר.יום 9 עובר ממורסיה למזרח אנדלוסיה, אזור אלמריה המדברי, אחרי כמה פסגות שאיני מכיר מסיימים באלטו דה ולפיקה, שהפעם מסומנת כESP כי היא בסוף המסלול אחרי פסגות אחרות [ב-2006 היתה הראשונה ביום וסומנה קט1].
יום 16 בקנטבריה שבחוף האטלנטי אחרי יום מנוחה, מסומן כמישורי פחחחח. החוף האטלנטי של צפון ספרד הוא הכל חוץ ממישורי, הגבעות אמנם קטנות אבל תלולות, זה חוף הררי של קורדיירה קנטבריקה, הרכס הקנטברי. יוצאים מלארדו - לא זו שבטקסס - עיירת דייגים - פונים לכיוון ההרים - מזרח הרכס שנקרא מונטניה אוריינטל - אבל לא נכנסים להרים ממש, רק עליה קטנה לא מדורגת. מקיפים את סנטנדר וטורלבגה עם פסגה מדורגת קט3, ספרינט בסנטיאנה דל מאר, שצמודה למערת אלטמירה, ומסיימים בפאתי סנטנדר. יש גבעות תלולות בשפע לכל אורך המסלול, הפרופיל לא מראה את כולן. חדי עין יבחינו בחורשות אקליפטוסים באזור הפסגה היומית.
יום 17 הוא יום פסגות דרמטי - ד"א למי שבאזור, זה יום אידאלי לצפיה, כי המסלול כולל הקפה כפולה, בכניסה שהיא גם היציאה, ב-Santillán, התחרות תעבור 3 פעמים: יוצאים מאונקרה שקרובה לחוף, מגמת עליה מתונה בשולי פיקוס דה אירופה דרך פאנס, לפוארטו הראשון קט3 - לקנגס דה אוניס, בירת הפיקוס, ומשם מטפסים בשולי הפיקוס לעבר ההקפה שבה עצמה יש פסגה נוספת כאמור פעמיים, חוזרים לקנגס וממנה לטיפוס הקלאסי ללגוס דה קובדונגה, שני אגמונים הרריים בהרי הפיקוס. זה טיפוס תלול ודי קשה.
יום 18 אף הוא יום פסגות דרמטי - בשתי הפסגות הראשונות רכבתי, לדעתי קוברטוריה השניה קשה יותר מהראשונה, יותר תלולה. בהמשך יורדים לאורך נהר לנה - פולה, אוחו, מיארס, מקיפים וכמעט נכנסים לאנגלירו בלה ווגה, אבל במקום זה מטפסים לקורדל, פסגה צנועה בהרבה, חזרה לפולה. ומשם לטיפוס הסופי - יש לציין שהטיפוס כולל בעצם שני חלקים, בחלקו הראשון הוא קוברטוריה מהכיוון ההפוך, שכשלעצמה עליה שווה, אבל ק"מ ממעבר ההרים קוברטוריה פונים בכביש צדדי לפסגה המבודדת שבסיום, הצרוף הזה הוא שבונה עליה גדולה כל כך.
סיום הוואלטה הוא בגליסיה, הפסגות שם פחות אכזריות מאסטוריאס וקנטבריה