תקראו ותחליטו

[עו מר 5]

תקראו ותחליטו

אנשים אחים יקרים שלי... אני רוצה להמליץ לכם על משהו... תראו אני השנה מסיים את חוק לימודיי (בשעה טובה) מתוך 12 שנות לימודים אני העברתי 6 שנים בפנימייה במרכז הארץ, אני יודע שכשאתם שומעים פנימייה ישר עולה לכם בראש מקום של עבריינים וחסרי בית ודלי אמצעים וילדים מסכנים, אבל אני רוצה להפנות אתכם לנקודת מבט מעיניו של ילד שלמד בפניימיה, אז ככה ההורים שלי גרושים כבר למעלה משש שנים ובהתחלה היה לי מאד קשה להתמודד עם זה והייתי שבור ואני בטוח שכל אחד מכם מרגיש והרגיש כמוני כשנה לאחר הגירושים עברתי לפנימייה בהתחלה היה לי מאד קשה להתמודד עם העזיבה של הבית והפרידה מאמא אבל לאחר כשנה התרגלתי ומאותו רגע אני נקשרתי לפנימייה ולחברים שלי שם והייתי מאושר מאד אני נקשרתי לחברים שלי נקשרתי למקום נקשרתי לכולם. בפניימיה אתה לומד להעריך דברים אתה לומד לחיות עם אנשים בשיתוף להתחלק לעזור פשוט אתה מתכונן לחיים בדרך הטובה ביותר שיכולה להיות אתה עושה הכל לבד, לא סתם אומרים שהחיילים והמפקדים הטובים ביותר יצאו מפנימיות הם מתרגלים לחיות עם אנשים עוד מהילדות. יש עוד שבר שבגללו אני ממליץ לעבור לפניימיה העזרה האדירה שההורה (אפוטרופוס) שלך מקבל ממך אתה מקל עליו מאד מבחינה כספית הוא יודע שאתה נמצא במסגרת טובה אין לו דאגות מיותרות על הראש. אני ממליץ בחום כל מי שיכול לא לחשוב פעמיים לעבור לפניימיה...

 

[NaDaV18]

אז ככה

קודם כל זה אחלה,שלמדת בפנימיה ונהנת. כי כמו שאמרת ישר שחושבים על פנימיה,לא ממש חושבים על משהו חיובי. אבל אני לא חושב שצריך להמליץ על זה כ-הדבר. כל אחד מסתדר במקומות מסוימים אחרת,יכול להיות שלך מתאים יותר פנימיה מאשר בתיכון ליד הבית,ויש מישהו אחר שזה בדיוק ההפך.

 

[רותם טל]

תחשוב שנייה

אם מישהו ממש קשור להורים שלו,ובייחוד להורה שהוא גדל איתו. אז אני חושבת שהפנימייה תחכה.. והוא ישאר בבית ויגור בסבבה עם ההורים שלו. אז מצידי שהגדולים והכי מוכשרי יצאו מפנימיות,אבל למי שאחלה לו בבית יש בעיות-אבל לא יויתר מדיי,עדיף להשאר קרוב לבית. חוץ מזה,הכי כייף שאתה לומד בבית-ספר,ועוברים עלייך חוויות,משברים,סיפורים וכו´-ויש לך גם יכולת לספר להורים. ככה אם אתה בפנימיה זה יוצר ריחוק!

 

[עו מר 5]

רותםםם

רותם רותם רותם אני יכול להגיד לך מניסיון שהחויות שאתה עובר בבית ספר קרוב לבית הן כאין וכאפס לעומת החויות שאתה עובר בפנימייה ואם בא לך לשמוע איזה חויות עוברים בפנימייה תכתבי לי בהודעה

 

[רותם טל]

כן אני רוצה לשמומע

 

[עו מר 5]

רותם כנסי../images/Emo46.gif

טוב רותם אז ככה... קודם כל בפנימייה אתה מכיר את החברים שלך הרבה הרבה יותר טוב מאשר בבית ספר רגיל כי אתה נמצא איתם 24 שעות ביממה ועובר איתם הכל. בואי אני אשאל אותך כמה שאלות: א. מתי בפעם האחרונה ישנת עם ידיד שלך? ב. מתי הכנת עם מישהו אוכל וישבת לאכול איתו ארוחת בוקר? תראי, בפנימייה עושים הכל ביחד ואין בכלל מה להשוות וכשראיתי את ההודעה שלך שעוברים חויות ומשברים בבית ספר קרוב לבית וכאילו בפנימייה לא זה ממש הצחיק אותי כי בפנימייה כאשר חבר שלך כועס על ההורים שלו זה משבר שלו ואתה חייב לעזור לו את לומד להתחלק. בואי אני אספר לך סיפור אישי וקטן אבל רק תביני כמה משמעות יש ממנו: זה קרה לא מזמן ישבנו שלשה חבר´ה לאכול צהריים והיה חם מאד ולאף אחד מאיתנו לא היה כוח לקום להביא לשתות אז לא הבאנו אבל פתאום איזה מישהו הכיא לנו קנקן עם מיץ שהספיק בדיוק לכוס אחת, מה התבקש שאחד מאיתנו ישים לעצמו לשתות וזהו ואני מוכן להתערב איתך שאם זה היה קורה בבית ספר בעיר זה מה שהיה קורה אבל אצלנו אף אחד מיושבי השולחן לא נגע בקנקן שתביני כמה אכפת לנו אחד מהשני. בכלל אם אני אתחיל לספר לך את החויות שיש בפנימייה לעומת ה"חויות" שיש בבית אנחנו לא נצא מכאן שבוע. פנימייה זה עולם אחר מבחינת הכל...

 

[רותם טל]

אתה לא הבנתי נכון

לא שאמרתי שפנימיה זה לא משהנו,ופנימיה זה לא משהו טוב. פשוט אני אישית חושבת שלי היה מתאים להיות יותר קרוב לבית. גם כי אני קשורה למשפחה שלי,וגם שיהיה לי יותר קל עם יהיה לי ריבים אז לפחות שאני יהיה פה.. אבל אם אתה הסתדרת אז אחלה!

 

[רותם טל]

והתכוונתי שאתה לא הבנת אותי נכון

 

[מריה12]

דווקא היתי רוצה להיות בפנימיה..

להיות רחוק מהבית.. ועדיין להיות כמו בבית.. זה מגניב אבל אם יש שעת שינה.. שכחו מזה

 

[ש ק ד ב ת]

עומר../images/Emo39.gif

קודם כלברוכה הבאה

ושנית אינך צריך להתעצבן,לכל אחד יש דעות שונות,השקפות שונות,ראות שונה על כל דבר בחיים,וכפי שאתה רואה גם על הנושא שאתה העלת. בתור אחות לשני אחים שלמדו בפנימיה,ובתור ילדה שרצתה ללכת ללמוד פנימיה. אינני יודעת מה הניע אותך ללכת ללמוד פנימיה(מצב בבית,רצון ללמוד רחוק מהבית,להכיר אנשים חדשים וכו´). אני רציתי ללמוד באותה פנימיה,שממוקמת בירושלים,גם כי נחשבת לאחת הפנימיות היותר מובחרות בארץ לצורך העניין ,"הפנימיה למדעים ואומניוות" בירושלים,גם כי רציתי מאוד ללמוד במקום שמתמחה באותו מקצוע ויש לו את המורים הכי טובים בארץ,וגם כי רציתי להכיר אנשים חדשים. להגיד לך שאני מצטערת? כן,אני חושבת שאם הייתי לומדת באותה פנימיה הייתי בן-אדם טוב יותר,מאושר יותר,שמח יותר,מוכן לחיים יותר. אין ספק שפנימיה משנה משהו בך,ומכינה אותך לחיים האמיתים.אני כעת מסתכלת על אנשים שסיימו לימודים בפנימיה והם יצאו אנשים משכילים, שאפתנים, שלעולם אינם שמחים בחלקם ומסתפקים במה שיש (נו, זה יכול להיות גם דפקט), שהצליחו במקומות בהם שרתו בצבא (גם אם לא היו קצינים) שהצליחו באוניברסיטה (גם אם זה בפקולטה למדעי הרוח). ובסך הכל נמצאים במצב טוב יותר מהרבה מאוד אנשים אחרים בגילם. מה אני רוצה לגיד (שכחתי) - אני לא יודעת אם זה רק בית הספר, אבל אני בטוחה שלמקום בו גדלנו והתחנכנו יש חלק חשוב במה שאנחנו היום - לטוב ולרע. אבל בעיקר לטוב. אך זכור,לא כל אחד מתאים לחיות בפנימיה, לא לכל אחד מתאים מסגרת של 24 שעות, לא כל אחד רוצה לגור בפנימיה וללמוד שם. מוזר, אבל זה קורה-אתה יוצר מלימוד בפנימיה אחרי שלוש שנים ואז אתה מגלה שהעולם אמנם מלא בחרא - אבל יש עוד כמה אנשים טובים שדווקא לא למדו איתך בביצפר, אלא בתיכון רגיל לגמרי ויצאו, ראה זה פלא, נורמלים לחלוטין.

שקד