תקראו ותפנימו... חשוב
לקוח מפורום נוער בנענע סיפור שכתבתי..... מהחיים....... קראו.... ותפנימו...... מראש מצטערת על האורך........ הכל התחיל בפסח.... מה לעשות?! היה משעמם... ולא היו הרבה ברירות... רק לצאת... להסתובב בשכונות.... אז ירדתי למטה..... עם החברה הכי טובה שלי.... היא כזאת ז*** אבל זה לא עניין אותי.... כי הדבר היחידי שרציתי היה לצאת....והיא הייתה היחידה שהייתה פתוחה לזה... ולא עצלנית כמו כל שאר החברות שלי... שתקועות כל היום בבית ליד המחשב..... היינו יורדות למטה כל יום...... סתם להסתובב..... הכרנו אפילו שני בנים חמודים.... (בני 18,20) בהמשך הייתי אפילו חברה של אחד מהם אבל זה לא קשור לסיפור הזה....... יום אחד..... החלטנו שאנחנו רוצות לנסות לעשן....... לאף אחת מאיתנו לא היה ניסיון בזה! אפילו בנרגילה אף פעם לא נגענו! אבל היינו סקרניות....... רצינו לנסות...... רק לנסות....... ובאמת..... עד שהיה לנו את האומץ....... ללכת למישהו... ולבקש ממנו סיגריה.....והוא נתן לנו....והדליק לנו אותה...... את השחטה הראשונה אני לקחתי... הייתי כל כך סקרנית.....לא יכולתי להתאפק...... הידיים שלי רעדו..... וכל כך פחדתי....... אבל זה היה כל כך כיף........... זאת הייתה ההרגשה הכי מדהימה שהרגשתי בחיים שלי! ולא השתעלתי.... בכלל!!!! זה היה פשוט מ=ד=ה=י=ם אופק לא יכלה להתאפק...... ולקחה את השחטה שאחריי...... גם היא לא השתעלה...... ככה סיימנו את הסיגריה הראשונה....... תוך 2 דקות בערך אני חושבת שכבר לא נשאר ממנה כלום... ואז הגיעו השאלות...... מה בעצם עשינו עכשיו? זה היה סתם ניסיון? או שזה היה סתם לפוזה? אנחנו הולכות לעשות את זה שוב? זה הולך להיהפך לשגרה? היו המון שאלות...... אף אחת מאיתנו לא יכלה לענות עליהם...... שעה אחריי זה... אחריי המון רגעים של שתיקה.... (מה שבדרך כלל אין בינינו) נפרדנו.... כל אחת חזרה הביתה.... זה היה בערך ב2 וחצי בלילה..... חזרנו הביתה... הלכנו לישון...... (או לפחות ניסינו לישון) אבל כצפוי..... לא יכולנו להירדם..... ישבתי במיטה.....וחשבתי...... מה לעזאזל עשיתי?!?!??!?!?!??!?!? עד כמה מטומטמת אני יכולה להיות? אני.... שליוויתי את פרוייקט "אומץ", שידעתי בדיוק(!) את הסכנות שיש בעישון! ידעתי הכל!!!!! ולא היה אכפת לי מכלום!!! יום אחריי זה....... אף אחת מאיתנו לא יכלה להתאפק...... ירדנו למטה.... ועישנו כל אחת 4 סיגריות.... כבר הפסקנו לשאול שאלות...... זה כבר לא עניין אותנו.....נכנסנו לזה חזק..... אהבנו את זה......נהננו מזה....... או שסתם נהננו מהפוזה?!?!? בכל אופן אז זה לא היה מה שעניין אותנו..... אלא רק מאיפה נשיג סיגריות..... עישנו... בלי לשאול הרבה שאלות... בלי לנסות להיות חכמות... בלי לדעת הרבה..... בלי לדעת מה בכלל אנחנו רוצות...... וככה זה המשיך....... זה כבר נהיה חלק מהשגרה...... ירדנו בלילה.....עישנו....חזרנו הבייתה בסביבות 3-4 בלילה...... שמנו כמובן טונות של בושם לפניי שהגענו הביתה כדי שהמשפחה לא תריח... שלא ישימו לב חס וחלילה...... ככה זה המשיך בערך חודשיים...... לאחר זמן רב.... כשכבר היה ברור לשתינו שאנחנו מוגדרות כ"מעשנות" אופק הודתה בפניי..... היא הודתה שזה הכל בגללו!! היא הודתה שזה היה רק בשביל לעשות רושם על ערן! ושהיא מפסיקה לעשן! כי היא כבר לא אוהבת אותו.... וכבר לא אכפת לה! אני לא אהבתי את ערן.... ולא עשיתי את זה כדי לעשות רושם על אף אחד...... או פוזות...... היה ברור לי שהתחלתי בגלל הסקרנות..... ובהתחלה המשכתי בשביל הפוזה.... כן, אני מודה! אבל אחר כך......... אחר כך המשכתי בגלל שהייתי צריכה את זה....... בערך כמו שאתם זקוקים לאוויר לנשימה! הרגשתי שאם אני לא יעשן אני יתמוטט! כשהייתי עצבנית-עישנתי! כשהייתי לחוצה-עישנתי! כשרבתי עם מישהו-עישנתי! זה היה הפיתרון שלי להכל! הפיתרון לכל הבעיות!!! או יותר נכון......הדרך שלי לברוח מכל הבעיות! אופק הפסיקה..... ואני המשכתי....... אופק לא לקחה לריאות...... היא לא יכלה להתמכר לזה! אבל אני הפכתי את זה לרציני! יותר מידי רציני........ התחלתי לקחת לריאות כבר מהסיגריה השלישית בערך!!! וזה הרס אותי!!!!!!!!! המשכתי עם פרוייקט "אומץ"....... כמו מטומטמת...... עזרתי לאחרים לצאת מזה.... אבל הכנסתי את עצמי לזה כל פעם יותר! הילדה הכי חכמה בכיתה אם לא בשכבה! זאת שכולם תפסו ממנה! תעודת הצטיינות..... מאיות........ הכל הלך!!!!!!! עד שהחלטתי להעמיד את עצמי במקום!!!! לקחת את עצמי לידיים!!!!! הסתכלתי על עצמי במראה.....מעשנת......... והבנתי שאני פשוט מתפרקת!!!! החיים שלי עוברים לי בין הידיים..... ולי בכלל לא אכפת! מילדה של מאיות-לילדה של שליפים..... ואפילו זה כבר לא הביא לי את המאיות....... אבל לא היה אכפת לי כבר להיכשל במבחנים! כי אני ידעתי שהחיים הציבו בפניי מבחן! ואני כמו מטומטמת.... נכשלתי בו!!! במבחנים בכיתה אני בחיים שלי לא נכשלתי!!! ובמבחן החיים כן?!?!??!?!??!? עכשיו אני מבינה כמה שהייתי מטומטמת...... ואיך דפקתי לעצמי את החיים..... לא היה קל!!! אבל לקחתי את עצמי לידיים! הבטחתי לעצמי! ואת ההבטחות שלי אני תמיד(!) מקיימת הפסקתי לעשן..... בהתחלה התעלפתי המון פעמים... כי הגוף שלי היה רגיל לסיגריות! וכשהפסקתי..... הרגשתי שהוא מת..... התעלפתי כמה פעמים...... אבל לא התפתתי....... לאט לאט החזרתי לעצמי את החיים..... את התעודת הצטיינות...... את המאיות....... זה לא היה קל! בכלל לא!!!! אבל הבריאות שלי אמורה להיות יותר חשובה מהכל!!! והעישון דפק לי את החיים!!! חיי החברה, המשפחה, הלימודים..... התרחקתי מכולם!!!! והכל בשביל הסיגריה! הייתי מוכנה להרוג באותו זמן רק בשביל לקבל סיגריה!!! אבל לא! לא נתתי לעצמי! עצרתי את עצמי! ידעתי שאני יאכזב המון אנשים אם אני ימשיך לעשן!!!! אבל מעל כולם....... ידעתי שאני יאכזב את עצמי...... כל התוכניות שהיו לי..... ללכת לתיכון הכי טוב בראשון....... ידעתי שהכל נגמר......ידעתי שהרסתי לעצמי הכל... מאותו הרגע הכל נהפך לאשליה..... תאמינו..... הפסקתי..... השתמשתי במסטיקים.... במשאפים למיניהם..... ובסוף הפסקתי!!!!! אני ישקר אם אני יגיד שאני לא מתה לסיגריה כל פעם שאני עצבנית...לחוצה.. או שאני רואה מישהו עם סיגריה..... הרי זאת הייתה הדרך שלי להתחמק מהבעיות.... מהעולם!!!! אז כן.... לפעמים בא לי סיגריה..... אבל כשאני נזכרת בכל מה שעברתי בגלל הרצון...... הכוח רצון מתחיל לפעול..... ואז אני מבינה שזה פשוט לא שווה את זה!!!!!!!!! זה באמת לא שווה את זה!!!!!! פעם הבאה שאתם באים לעשן..... או שמישהו מציע לכם סיגריה..... תיזכרו בי... ובכל מה שעברתי...... זה באמת נראה לכם שווה את זה????? לסכן את החיים בשביל סיגריה????????????? לטובתכם...... עצה ממני...... מניסיון...... סיגריות?!?!?!? אין מצב!!!!!
לקוח מפורום נוער בנענע סיפור שכתבתי..... מהחיים....... קראו.... ותפנימו...... מראש מצטערת על האורך........ הכל התחיל בפסח.... מה לעשות?! היה משעמם... ולא היו הרבה ברירות... רק לצאת... להסתובב בשכונות.... אז ירדתי למטה..... עם החברה הכי טובה שלי.... היא כזאת ז*** אבל זה לא עניין אותי.... כי הדבר היחידי שרציתי היה לצאת....והיא הייתה היחידה שהייתה פתוחה לזה... ולא עצלנית כמו כל שאר החברות שלי... שתקועות כל היום בבית ליד המחשב..... היינו יורדות למטה כל יום...... סתם להסתובב..... הכרנו אפילו שני בנים חמודים.... (בני 18,20) בהמשך הייתי אפילו חברה של אחד מהם אבל זה לא קשור לסיפור הזה....... יום אחד..... החלטנו שאנחנו רוצות לנסות לעשן....... לאף אחת מאיתנו לא היה ניסיון בזה! אפילו בנרגילה אף פעם לא נגענו! אבל היינו סקרניות....... רצינו לנסות...... רק לנסות....... ובאמת..... עד שהיה לנו את האומץ....... ללכת למישהו... ולבקש ממנו סיגריה.....והוא נתן לנו....והדליק לנו אותה...... את השחטה הראשונה אני לקחתי... הייתי כל כך סקרנית.....לא יכולתי להתאפק...... הידיים שלי רעדו..... וכל כך פחדתי....... אבל זה היה כל כך כיף........... זאת הייתה ההרגשה הכי מדהימה שהרגשתי בחיים שלי! ולא השתעלתי.... בכלל!!!! זה היה פשוט מ=ד=ה=י=ם אופק לא יכלה להתאפק...... ולקחה את השחטה שאחריי...... גם היא לא השתעלה...... ככה סיימנו את הסיגריה הראשונה....... תוך 2 דקות בערך אני חושבת שכבר לא נשאר ממנה כלום... ואז הגיעו השאלות...... מה בעצם עשינו עכשיו? זה היה סתם ניסיון? או שזה היה סתם לפוזה? אנחנו הולכות לעשות את זה שוב? זה הולך להיהפך לשגרה? היו המון שאלות...... אף אחת מאיתנו לא יכלה לענות עליהם...... שעה אחריי זה... אחריי המון רגעים של שתיקה.... (מה שבדרך כלל אין בינינו) נפרדנו.... כל אחת חזרה הביתה.... זה היה בערך ב2 וחצי בלילה..... חזרנו הביתה... הלכנו לישון...... (או לפחות ניסינו לישון) אבל כצפוי..... לא יכולנו להירדם..... ישבתי במיטה.....וחשבתי...... מה לעזאזל עשיתי?!?!??!?!?!??!?!? עד כמה מטומטמת אני יכולה להיות? אני.... שליוויתי את פרוייקט "אומץ", שידעתי בדיוק(!) את הסכנות שיש בעישון! ידעתי הכל!!!!! ולא היה אכפת לי מכלום!!! יום אחריי זה....... אף אחת מאיתנו לא יכלה להתאפק...... ירדנו למטה.... ועישנו כל אחת 4 סיגריות.... כבר הפסקנו לשאול שאלות...... זה כבר לא עניין אותנו.....נכנסנו לזה חזק..... אהבנו את זה......נהננו מזה....... או שסתם נהננו מהפוזה?!?!? בכל אופן אז זה לא היה מה שעניין אותנו..... אלא רק מאיפה נשיג סיגריות..... עישנו... בלי לשאול הרבה שאלות... בלי לנסות להיות חכמות... בלי לדעת הרבה..... בלי לדעת מה בכלל אנחנו רוצות...... וככה זה המשיך....... זה כבר נהיה חלק מהשגרה...... ירדנו בלילה.....עישנו....חזרנו הבייתה בסביבות 3-4 בלילה...... שמנו כמובן טונות של בושם לפניי שהגענו הביתה כדי שהמשפחה לא תריח... שלא ישימו לב חס וחלילה...... ככה זה המשיך בערך חודשיים...... לאחר זמן רב.... כשכבר היה ברור לשתינו שאנחנו מוגדרות כ"מעשנות" אופק הודתה בפניי..... היא הודתה שזה הכל בגללו!! היא הודתה שזה היה רק בשביל לעשות רושם על ערן! ושהיא מפסיקה לעשן! כי היא כבר לא אוהבת אותו.... וכבר לא אכפת לה! אני לא אהבתי את ערן.... ולא עשיתי את זה כדי לעשות רושם על אף אחד...... או פוזות...... היה ברור לי שהתחלתי בגלל הסקרנות..... ובהתחלה המשכתי בשביל הפוזה.... כן, אני מודה! אבל אחר כך......... אחר כך המשכתי בגלל שהייתי צריכה את זה....... בערך כמו שאתם זקוקים לאוויר לנשימה! הרגשתי שאם אני לא יעשן אני יתמוטט! כשהייתי עצבנית-עישנתי! כשהייתי לחוצה-עישנתי! כשרבתי עם מישהו-עישנתי! זה היה הפיתרון שלי להכל! הפיתרון לכל הבעיות!!! או יותר נכון......הדרך שלי לברוח מכל הבעיות! אופק הפסיקה..... ואני המשכתי....... אופק לא לקחה לריאות...... היא לא יכלה להתמכר לזה! אבל אני הפכתי את זה לרציני! יותר מידי רציני........ התחלתי לקחת לריאות כבר מהסיגריה השלישית בערך!!! וזה הרס אותי!!!!!!!!! המשכתי עם פרוייקט "אומץ"....... כמו מטומטמת...... עזרתי לאחרים לצאת מזה.... אבל הכנסתי את עצמי לזה כל פעם יותר! הילדה הכי חכמה בכיתה אם לא בשכבה! זאת שכולם תפסו ממנה! תעודת הצטיינות..... מאיות........ הכל הלך!!!!!!! עד שהחלטתי להעמיד את עצמי במקום!!!! לקחת את עצמי לידיים!!!!! הסתכלתי על עצמי במראה.....מעשנת......... והבנתי שאני פשוט מתפרקת!!!! החיים שלי עוברים לי בין הידיים..... ולי בכלל לא אכפת! מילדה של מאיות-לילדה של שליפים..... ואפילו זה כבר לא הביא לי את המאיות....... אבל לא היה אכפת לי כבר להיכשל במבחנים! כי אני ידעתי שהחיים הציבו בפניי מבחן! ואני כמו מטומטמת.... נכשלתי בו!!! במבחנים בכיתה אני בחיים שלי לא נכשלתי!!! ובמבחן החיים כן?!?!??!?!??!? עכשיו אני מבינה כמה שהייתי מטומטמת...... ואיך דפקתי לעצמי את החיים..... לא היה קל!!! אבל לקחתי את עצמי לידיים! הבטחתי לעצמי! ואת ההבטחות שלי אני תמיד(!) מקיימת הפסקתי לעשן..... בהתחלה התעלפתי המון פעמים... כי הגוף שלי היה רגיל לסיגריות! וכשהפסקתי..... הרגשתי שהוא מת..... התעלפתי כמה פעמים...... אבל לא התפתתי....... לאט לאט החזרתי לעצמי את החיים..... את התעודת הצטיינות...... את המאיות....... זה לא היה קל! בכלל לא!!!! אבל הבריאות שלי אמורה להיות יותר חשובה מהכל!!! והעישון דפק לי את החיים!!! חיי החברה, המשפחה, הלימודים..... התרחקתי מכולם!!!! והכל בשביל הסיגריה! הייתי מוכנה להרוג באותו זמן רק בשביל לקבל סיגריה!!! אבל לא! לא נתתי לעצמי! עצרתי את עצמי! ידעתי שאני יאכזב המון אנשים אם אני ימשיך לעשן!!!! אבל מעל כולם....... ידעתי שאני יאכזב את עצמי...... כל התוכניות שהיו לי..... ללכת לתיכון הכי טוב בראשון....... ידעתי שהכל נגמר......ידעתי שהרסתי לעצמי הכל... מאותו הרגע הכל נהפך לאשליה..... תאמינו..... הפסקתי..... השתמשתי במסטיקים.... במשאפים למיניהם..... ובסוף הפסקתי!!!!! אני ישקר אם אני יגיד שאני לא מתה לסיגריה כל פעם שאני עצבנית...לחוצה.. או שאני רואה מישהו עם סיגריה..... הרי זאת הייתה הדרך שלי להתחמק מהבעיות.... מהעולם!!!! אז כן.... לפעמים בא לי סיגריה..... אבל כשאני נזכרת בכל מה שעברתי בגלל הרצון...... הכוח רצון מתחיל לפעול..... ואז אני מבינה שזה פשוט לא שווה את זה!!!!!!!!! זה באמת לא שווה את זה!!!!!! פעם הבאה שאתם באים לעשן..... או שמישהו מציע לכם סיגריה..... תיזכרו בי... ובכל מה שעברתי...... זה באמת נראה לכם שווה את זה????? לסכן את החיים בשביל סיגריה????????????? לטובתכם...... עצה ממני...... מניסיון...... סיגריות?!?!?!? אין מצב!!!!!
