תקראו. תגיבו. יהיה נחמד...

[רעות קן ראש העין]

תקראו. תגיבו. יהיה נחמד...

היום עברתי פעולה (שחברי לקבוצה העבירו- כל הכבוד ללירון ועומר) על תרבות הצריכה.אני בטוחה שרובכם הספקתם לעבור פעולות בנושא... או שתעברו עוד מעט. בקיצור, אני מסכימה עם כל הדברים שנאמרו והמטרות והכל.... אבל נראה לי שאני מסכימה עם זה מהסיבה שלא שמעתי את הצד השני. שמעתי בעצם רק צד אחד שהיה כמובן נגד תרבות הצריכה כי זו הרי מטרת הפעולה. ובגלל ששמעתי רק את הצד הזה והציגו אותו בצורה הגיונית אז הסכמתי עם הכל. אבל... לפי מה שהסקתי מדיונים שונים שנערכו בפורום (הזה או הקודם.. לא זוכרת איזה...) שבעצם אם מציגים רק צד אחד של העניין אז זה נקרא שטיפת מוח! אני צודקת? עכשיו, יש סיכוי שאני טועה. וכן הציגו את הצד שני ולא קלטתי את זה?! במחשבה שניה לא. דיברו רק על מה זה בעצם תרבות הצריכה ולמה זה רע. והסקנו מסקנות וזהו. איך זה היה אצלכם? אתם חושבים שזו שטיפת מוח? ובכלל רוב הפעולות הן גם שטיפות מוח? (כי מראים בהן רק צד אחד של הנושאים רק את הצד שהתנועה מחנכת אליו) אחרי שעברתי את הפעולה הרגשתי צורך להעביר את המידע לשאר האנשים אלה שלא בתנועה והם לא מודעים למה שרע בתרבות הזאת אבל אני לא רוצה להעביר שום מידע בצורה של שטיפת מוח... אז אין לי מושג איך... חשבתי להעביר את זה בבית ספר שלי. אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה בדיוק... לפני כמה ימים אנוכי ובוריס מחולון ופירה (לירן מחולון) ערכנו כאן דיון.. והגעתי לזה שאני רוצה להוסיף עוד שעה למערכת שהיא תהיה באמת שעת חינוך. שבה יחנכו באמת. ואז, בוריס אמר שנציג את כל הדעות כדי שכולם יהיו מרוצים מהחומר הנלמד וגם שכל ההורים בעלי כל הדעות (כמובן שלא כ-ל הדעות אלא ניקח את העיקר.. אבל זה לא קשור עכשיו)... ואז אני חושבת גם שכך באמת נגיע למצב שזה גם לא יהיה שטיפת מוח. אבל איך?? ומי יעביר את החומר? (טוב, זה גם לא ממש קשור.. או שבעצם כן?!) ובכלל- איך אפשר להעביר כמה דעות באותו נושא באותה פעולה? הרי כולם כמעט מסכימים עם המטרות של הפעולות. לכן אין מי שיתווכח ואין מי שיציג את הצד השני המנוגד למה שהתנועה מחנכת. אחד הערכים של התנועה הוא להטיל ספק. נכון? אז אני עכשיו מטילה ספק על ערכי התנועה. אני רוצה להבין את הצדדים המנוגדים לעשות שיקול מה נכון. ולא לעבור ככה שטיפות מוח. מה עושים? אתם חושבים שאני צודקת? הצגתי לפניכם מספר שאלות והרהורים. אני מקווה שתענו עליהן , שתגיבו. תודה מראש רעות מעפילה מקן בתנופה.

 

[אביב שניר ראש העין]

על תרב"צ, חתולים ושטיפות מוח

נתחיל מההתחלה. לפעולות בנוע"ל ולשטיפות מוח יש קווים דומים כלשהם, אך עם זאת אין לי ספק שהמרחק הוא עצום. התופעה שאת מדברת אליה עונה לדעתי על ההגדרה של אטימות כלשהי. לא שאני מאשים את בוני הפעולה באי עיון בדברי הצד השני אלא שגם בתור כותב פעולות אני יודע שההתעמקות בו היא מינורית לעומת ההשקעה בצד שאליו אתה שואף להגיע. עם זאת יאמר שלחינוך יש מטרות והוא לא יכול לבוא משום מקום, לדבר בקווים כלליים ולקוות שאנשים יתמקדו לבד בדברים שהמחנך שואף להעביר. בכל אופן, מטרת פעולה (כפי שאני רואה אותה) היא להעלות דיון, קווי מחשבה, הרחבת אופקים, העברת מידע ולבסוף מסקנות שתואמות את מטרות בונה הפעולה. לדעתי לאחר פעולה זו תהיה שטות לפטור אותה ב´הסכמתי למה שנאמר´ אלא ללכת ולחפש בעצמך חומר, להדיין עם אנשים נוספים בעלי דעות שונות ולנסות להתעמק גם בעמדה המנוגדת. לאחר שאת בעצמך חקרת את העניין לעומקו ולרוחבו תוכלי להסיק מסקנות ראויות שעליהן תוכלי לשים את התווית הכי קרובה שהאדם מכיר לאובייקטיביות. עם תרצי שאני אעלה בפניך טיעוני צד שני, נקודות למחשבה או דברים מהסוג הזה את יודעת איפה למצוא אותי. לסיכום, והכי חשוב, שימרי על ראש פתוח, מחשבה בריאה ועצמאית ואל תקחי דברים כמובנים מאליהם. אביב שניר, מעפיל, לח"ם, ראש העין במומנטום.

 

[אביב שניר ראש העין]

ועוד דבר קטנטן

אני לא חושב שהדיון הזה נוגע רק לתושבי העיר הגדולה והדגולה ראש העין, יהיה נחמד אם תשתתפו.

 

[רעות קן ראש העין]

צודק...

באמת הכוונה שלי הייתה שגם אנשי הקבוצה שלי ישתתפו וגם אנשים מקינים אחרים. פחח איזו טלטפיה! כתבנו תגובות להודעה שלך באותה דקה! (טוב די עם השטויות שלי...) ביי

 

[רעות קן ראש העין]

ת- תג- תגו- תגוב- תגובה לאביב!!!

קודם כל תודה שהגבת. ברור שההתעמקות בצד השני היא מינורית לעומת ההשקעה בצד שאליו שואפים להגיע. זה מה שאמור להיות. אבל אף פעם לא שמתי לב שהייתה בכלל איזושהיא התעמקות קטנטנה בצד השני. וצריכה להיות. כתבת:"שלחינוך יש מטרות והוא לא יכול לבוא משום מקום, לדבר בקווים כלליים ולקוות שאנשים יתמקדו לבד בדברים שהמחנך שואף להעביר" . ברור שלא "לקוות" כך סתם באוויר. אלא- להציג את שני הצדדים, להדגיש את הצד שהמחנך רוצה להעביר, להביא את החניכים למצב שיבחרו בצד הנכון(שהמחנך רוצה להעביר). כתבת:"לדעתי לאחר פעולה זו תהיה שטות לפטור אותה ב´הסכמתי למה שנאמר´ אלא ללכת ולחפש בעצמך חומר, להדיין עם אנשים נוספים בעלי דעות שונות ולנסות להתעמק גם בעמדה המנוגדת" נכון מאוד. זאת באמת תהיה שטות. אבל אם חשבת שאם אני אומרת ´הסכמתי עם מה שנאמר´ אז אני מתכוונת לפטור אותה כך ולא להתייחס יותר לנושא, טעות בידיך. ברור שאני ילך לחפש חומר בעצמי, ואני באמת מחפשת אנשים נוספים בעלי דעות שונות כדי שאוכל לנסות ולהתעמק גם בעמדה המנוגדת ואז להסיק מסקנות נוספות. ודבר נוסף (לא קשור להודעה של אביב) - אני מאוד רוצה להעביר את המידע שרכשתי על תרבות הצריכה לאנשים בבית ספר. בשיעור חינוך. אבל אני לא יכולה! דבר ראשון - אני לא מרגישה שחקרתי מספיק את הנושא דבר שני- יש לי בעיות אישיות שבגללן אני לא יכולה להעביר פעולות אבל נראה לי ממש חשוב להעביר את זה. ומחר כבר יש שעת חינוך ואי אפשר לחכות לשבוע הבא כי היום ללא קניות (שזה יום שישי הזה...) יעבור כבר. מה עושים? ועוד דבר -לאביב- "ראש העין במומנטום"???? אהההה!! (הסתכלתי במילון)יא מתחכם.. חחחח

 

[פִּירֶה]

אני לא יודעת אם את זוכרת...

אבל, ביום האחרון או בכמה דקות האחרונות של הפעולה האחרונה אלכס אמר לנו שאנחנו כביכול יכולים לשכוח כל מה שהיה בקורס מד"צים עד עכשיו ושאנחנו צריכים לדעת (מעבר להקניית הדרך לחשיבה) גם לדעת לשכנע את החניכים שלנו לחשוב כמונו או לגרום להם "להבין" מה נכון. את קראת לזה שטיפת מוח, אז בואי נקרא לזה ככה לרגע, למרות שיש לי הסתייגות מהביטוי הזה והמרחק בין שכנוע אגרסיבי או "שווק" אגרסיבי לשטיפת מוח כל-כך גדול שאני אפילו לא יכולה לדמיין אותו. המשפט הזה במחשבה הראשונה נורא עצבן אותי, אבל כבר נגמר הקורס מד"צים וחזרתי עצבנית. שהגעתי הבייתה ודיברתי את ההורים שלי הם אמרו, שהדבר "הנכון" או "היפה" לעשות זה באמת להקנות דרכי מחשבה, את כל הצדדים וכדומה... אבל, בעולם של היום שהכל כל כך נוצץ וחזק ומהיר אפשר לבלבל חניך כל-כך בקלות. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעולם כי אם אנחנו נחנך לחשיבה ואז יגיע מישהו לחניך וינסה להחזיר אותו בתשובה/ לגרום לו להצביע למפלגה מסויימת/ למכור לו מעריב לנוער (אפילו זה...), ברור שהאדם הזה לא יציג לחניך את כל הצדדים, והחניך, שרגיל לשמוע מהמדריכים שלו את כל הצדדים בבירור, יתבלבל, יחשוב שפה אין צד שני, ו"יפול בפח" שהציבו לו. בגלל זה, אני חושבת שאפשר באמת לספר לחניך את כל הצדדים, אבל יש לזה מחירים. צריך לגרום לחניך "להבין" את הפתרון הנכון לכל דבר. אני לא יכולה לחנך למשהו שאני לא מאמינה בו, ובגלל זה אני מחנכת למה שאני כן חושבת שנכון. אי אפשר תמיד להיות הטובים, והצודקים. לפעמים עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק. זה מה שהיה לי להגיד בנושא, ועכשיו אם חושבים על המשפט שאמרו לנו בסוף הקורס מד"צים, למרות שהבנתי שהוא נאמר רק בחוג שלנו, הוא די נכון. לא? פירה

 

[ע. שורץ גרעין צוחק]

חינוך מגמתי

מה זה הלראות את כל הצדדים, זה אומר שאני בתור מדריך צריך להציג גם גישה שוויניסטית או גזענית אחרת ? למה ? ישנם דברים שהם לא נכונים, אני מצטער הם פשוט לא נכונים וחלקם אפילו לא מוסריים. אז להראות את כל הצדדים זה גם להראות את הגישות הלא מוסריות בצורה שווה לאלו המוסריות. בישראל יש בעיה אפשר לפתור אותה בשתי גישות נניח האחת חיזוק הדמוקרטיה, השיויון וכו´ והשניה היא מעבהר למנהיגות חזקה או אף יותר גרוע לדיקטורה או לשלטון פשיסטי, האם זה אומר שאני ריך להציג את הגישה הפשיטית כשווה ערך לדמוקרטית ? זה לא חינוך דמוקרטי וזה גם לא חינוך הומניסטי. זה אמירת כלום. יש טוב ויש רע ויש אמת בעולם. ואנחנו צריכים לתת מצד אחד כלים וצד שני לנסות להגיע ל5ותה אמת, תפיסה שפוגעת באדם אחר היא לא האמת ! וצריך להציג אותה כך היא כשל מחשבתי ולא יותר. קל מאודלקנות אנשים אם כל מיני כשלים כאלו ואחרים ומלכודים לוגיים אבל הם לא נכונים, וצריכים להראות שהם לא נכונים. אנחנו צריכים לעודד אנשים ללמידה ועיון, ולמחשבה, אבל גם לתת גבולות. גזענות זה רע. ופגיעה באדם זה גם ומתוך כך קפיטליסם! ואם ניקח לדוגמא את תרבות הצריכה כדוגמא איזה דדים יש ? לקנות זה כיף. ישנן עובדות ואותן צריכים להציג, המסקנות שעולות מהעובדות הללו הן ברורות. יש יותר זבל והרס אקולוגי, במידה כזאת שאי אפשר כמעט להתמודד איתו.איזה צד אחר יש כאן, שלעולם המערבי יש יותר פרות לאכול (לא צמחוני אומר את זה), יש הרס, כעובדה והוא נובע ממשהו מתרבות מקולקלת. זה לא נקרה להציג צד אחד קוראים לזה לנתח את המציאות שמסביבנו, וזה דבר הנכון, צריך להראות לחניכים איך מנתחים את המציאות ולנתח למעשה איתם, וזה חינוך אבל מצטער זה תמיד יהיה מגמתי, כי אם זה לא יהיה מגמתי זה סתם יהיה התברברות.

 

[רועי שביט גרעין פעור]

שורץ, שורץ, שורץ...

תקשיב, ברור שאתה, בתור מדריך בתנועת נוער, לא אמור להצדיק דעות, מעשים, או דרכי חשיבה שבעיניך הם לא צודקות או אפילו הרסניות. אבל יש הבדל בין אי הצדקה לבין שלילה מראש. המטרה בחינוך לא-פורמלי היא לא להאכיל את החניכים בחומר לעוס דרך צינור כיבה, בשביל זה יש את משרד החינוך. המקום שבו אנחנו נכנסים הוא כדי לתת לחניך לחשוב ולהגיע למסקנות בעצמו, דרך תהליך חשיבתי מסודר. ברור שבתור בן אדם עם הלך מחשבה סוציאלי דמוקרטי (הקטע הדמוקרטי לא כל כך נכון לגביך, דיקטטור, אבל לא משנה...

- יעני סטאלין...) אתה לא תשמח כל כך לראות את החניכים שלך בוחרים בדרכים נאמר פאשיסטיות גזעניות, אבל בגלל זה יש לך כלים כמדריך לתת להם הכוונה וכלי חשיבה כדי שהם יגיעו בעצמם למסקנות דרך שיקולים שנראים לך כהגיוניים. אתה צריך לזכור שאין אמת אבסולוטית, לא משנה כמה אנחנו רוצים, יש רק דעות, והויכוח הוא מה שמשאיר את הדעות מעודכנות ומשנה את המצב החברתי והפוליטי. אוהב ומתגעגע, רועי שביט.

 

[אביב שניר ראש העין]

ימחל לי האדון הגדול והיודע כל

אמנם אחד משנואי (להלן רועי שביט) אמר זאת, אך הוא לא הקדיש לזה את מירב ההודעה שלו ולכן אני אעשה זאת. כפרה, אין שחור ולבן, אין אמת ושקר ולדעתי גם אין אמת מחשבתית אבסלוטית אחת ויחידה. משפטים כאלה נשמעו בעיקר מפי תנועות פשיסטיות כביכול משיחיות שידעו הכל וכולנו יודעים מה עלה בגורלן. אטימות שכזו מובילה רק לקיבעון מחשבתי, לא לטוב ולא לצמיחה. איך תוכל להטיל ספק אם אתה פשוט יודע כ"כ טוב. מגמתיות עשויה להביא חניך למצב ביניים, שהוא לדעתי השאיפה, אך אני לא מאמין שהדעות שאנחנו כמדריכים צריכות להיות כאלו. ובקשר לחד גוניות-נחרצות שלך בקשר לכל אמונותיך, חבל, ואם תפתח עיניים וראש תראה שיש עוד כמה דברים, אם בכל זאת לא תצליח אני מוכן להעלות כמה טיעונים, לא אמיתות. ובקשר לכותרת, בד"כ אני לא כזה נחרץ, וגם הפעם כל מה שנאמר נאמר בגדר דעתי האישית בלבד, וככזו היא בהחלט לא האמת.

 

[פִּירֶה]

אני אקצר

לא הכל כל-כך קיצוני. המצב הוא לא שמה שאתה חושב הוא האלטרנטיבה ההפוכה לגמרי לכל מה ש"קיצוני" (וגם זה רק לדעתך). יש מליארדי דעות בכל נושא, אתה יכול להגיד את דעתך אבל לא יכול לקבוע מה נכון. בגלל זה יש כל-כך הרבה אנשים על הכוכב הזה. אין נכון ולא נכון. פירה

 

[ע. שורץ גרעין צוחק]

על דרך השלילה

שלום חבריא, אני עדיין מאמין שישנה איזה שהיא אמת אחת ואחידה, אני אינני טוען שהגעתי אליה אבל יש לי כמה כלים כדי לנות לגלות אותה, ועל ללכת בדרך השלילה, כלומר מה אשר אינו עונה על מספר קריטריונים, שאגדיר מיד, הוא אינו נכון. כל דבר הטוע להיות אמת חייב להיות לטובת כלל האדם, ולא פוגעני בו. כל דבר הטוען להיות האמת צריך לאפשר לבני-אדם מירב שליטה על חייהם. ואם נבדוק מספר אידאולוגיות שונות, נראה שלא כולם עונות על כך. את אלו אני שולל מיד, אין אני מוצא מקום להם. אינ לא מתכוון לפרטנות, אבל יש תפיסות שאינן מבוססות על טובת האדם,וחופש האדם, וחירות האדם. אלא על יסודות שונים. אני אינני מוכן לקבל את התפיסות האלה. זה לא קטע של האם עדיף דמוקרטיה פרלמנטרית, אל מול דמוקרטית נשיאותית, או ישירה. אלא בין שתי תפיסות שאינן עומדות על אותו בסיס. דו שיח יכול להתבצע רק שיש בסיסים משותפים, כלומר - בין תפיסה אשר אינה דמוקרטית בבסיסה לתפיסה דמוקרטית לא יכול להיות דו שיח, כי זה יהיה תמיד בצד הלא דמוקרטי ולא בצד הדמוקרטי. הדמוקרטיה אינה מחייבת קבלת כל דעה והיא אף אומרת שישנן דעות שאסור לקבל. אסביר, בין התפיסה הקפיטליסטית המודרנית, כלומר מה שאנו אוהבים לכנות יש גלובליזציה, יש הרבה דברים רעים, אני לא מסכים לקבל את הנחות היסודות הדכאניות שבה, אבלאינני אומר שכל מה שקשור אליה הוא לא נכון, אני אינני רואה מקום לתפישה הדכאנית, אבל לתהליכים גלובלים יש מקום, רק בצורה אחרת. אני מאמין שאין אפשרות לתת חינוך אשר אינו מצדד בצד כלשהו, וזאת מתוך הסיבה הפשוטה, שראיית העולם היא סובייקטיביות (דגש על כך, אך לא סותר את האמת האבסולוטית - מיד אסביר), ולכן לא ייתכן למעשה חקירה של משהו ללא דעות קודמות. האובקייטיביות איננה, ואלינו להכיר בכך, ולכן אין אפשר להציג שתי דעות בצורה שווה. עכשיו בנוסף אני אינני חושב שיש לתת אותו משקל לתפיסות אנטי הומאניסטיות או אנטי-דמקרויות כפי שאנו נותנים לתפיסות הומנאיסטיות ודמוקרטיות. זה לא יהיה נכון וזה יוביל למצב של מות תפיסתנו בידינו אנו. ולא מתוך התיישנות או טעות שבה. חינוך מגמתי אינו אומר הכתבה או אינדוקטרניזציה כמו שנעשה בתנועות הנער ההיטלראיות, או בקומוסול הסוביטי,( רועי אני מוצא את הערתך בחוסר טעם גמור, ולא במקום, אחד אני כן דמוקרט לידיעתך, אם כל היוצא בזה, והרמיזה של על סטאלין רק מביישת אתנו ביחד. אל תשכח מי היה האדם הזה, ואני מאמין שאני לא עשיתי כה רע עד אשר מגיע לי להתכנות ככה). חינות מגמתי הוא לא אינדוקטרינציה. אלא הוא חינוך היוצא מתוך תפיסה מסוימת. חינוך שנכון לא נותן במה שווה לכל דבר, ואף קם ויוצא נגד תפיסות מסויימות. זה מה שנקרא חינוך פוליטי! חינוך פוליטי הוא דבר טוב כי הוא יוצר אדם פוליטי. המתודה החינוכית צריכה להיות שאילת השאלות ובדיקה הרציונלית של הדברים אבל מתוך יציא ממספר תפיסות. התפיסה שאתה יוצא ממנה משנה מאוד אתה המסקנות שתגיע אליהם, אם נבחן את הסכסוך הישראלי פלשינאי בעיניים ציוניות רוויזיוניסטיות, בעיניים ציוניות קפיטליסטיות בעינים ציוניות סוציאליסטיות ובעינים קומוניסטיות. אנו נגיע למסקנות שונות לחלוטין, ולמה זזה ? כי הבסיס הוא שונה, אני טוען שאנו צריכים לחנך ביציאה מהבסיס שלנו - הציוני-סוציאליסטי. א לא נצא מבסיס אז נהיה כמו בית הספר, אינו רואה זאת כבעיה הממלכתיות הזה, כי היא דורשת שנשים דגש שווה על כל דבר ואם אנו עושים זאת אז איפה הדגש שלנו, איפה זכות קיומנו ? ניקח את המסע לפולין (אני מאמין שלא צריך להיות הבדל בתפיסה החינוכית בגילים השונים כלומר רק רמת השיח צריכה להשתפר) המסע התנועתי, או יותר נכון המסע של המעור יוצא מתוך הנחות מסוימות ותפיסות מסוימות, ולכן הוא נוטן את הדגשים שלו. את המחשבות שלו. הוא לא שטיפת מוח אבל הוא מגמתי. הוא פוליטי, לאומת זאת המסע של בית הספר, כפי שכולנו אוהבים לומר הוא מסע ריק יותר, יותר בא כדי שנוכל לבכות בה. וזאת כי הוא לא קובע עמדה, כלומרבתוך היהודים עמדה לא עמדה כלפי הנאצים. הוא יוצא מהממלכתיות והיא חוסר קביעת העמדה, פאר התפיסה הממלכתית התנועות הנוער היא הצופים, זה באמת חינוך לא מגמתי שמקבל את כל הדעות, אבל הוא עקר הוא חינוך לסטטוס קוו הוא חינוך למחשבה על עיד טוב יותר אלא הקיים היום. חינוך פוליטי או מגמתי הוא בבסיסו אוטופיסטי. ומבסיסו שולל חלק או את כל הקיים. אמרתי קודם דבר שעלול להישמע סותר "מציאות סובייקטיבית וביחד אם זאת אמת אובייקטיבית". איך זה ? איך שכול אדם תופס את המציאות היא שונה, הניתוח של משה לטיול שונה מהניתוח של רבקה. כל אדם שואב מהעבר שלו וממה שלמד , ראה שמע, חווה, סבל, וכו´. אבל עדיין יש בסיס משותף, אחרת לא היו יכולים להתקיים חיים חברתים אילו לא היה הגרעין הזה. הגרעין הזה הוא האמת האבייקטיבית. איך שאותו גרעין נתפש אצלך זוהי הראיה הסובייקטיבית. אנו יכולים להעמיד את כל התפיסות החברתיות, האידאולוגיות והצאוריות הכללית וכדומה אל מול דני ממדים. האחד הוא התפיסה הסובייקטיבית - ושם אנו יכולים להגיד אינני מסכים אבל ככה הוא תופש את העולם, לממד זה אין חוקים, ולכן הוא לא מדד. הוא מסכים לקבל את כל התפיסות הרצחניות לצד ההומניסטיות שבהם. לאומת כביכול-מדד זה יש לנו את האמת האובייקטיבית. זה ממד אמיתי ויעיל כי הוא מנתח את הפיסה ואומר האם היא מוסרית או לא. לפי מדד המוסר האובייקטיבי, שהוא ה"אמנה החברתית" הראשונה שקדמה לכל אמנה חברתיתי של כל תרבות שהיא, ואף אמנה זאת היא שאיפשרה את האמנות האחרות שנבנו עליה. ואל מול אמת אוביקטיבית זה (האמנה העתיקה) אנו בודקים. לאמנה זה יש מספר חוקים ועיקרם טובת הכלל (לא במובן קומוניסטי כביכול של ביטול הפרט בתוך הכלל) טובת הפרט, למעשה שיווי המשקל ביניהם, והאפשרות קיום, כלומר הפגיעה של הדבר בסביבה ומתוך כך בהמשך הקיום האנושי. ע"י אותה אמנה עתיקה אני יכול להחליט אם משהו הוא לא מוסרי. ובגלל אותה אמנה אני יכול להחליט. אניגם מחוייב לשיפוט ערכי זה. וזאת מתוך הרצון והצורך שלי בהמשך קיומי וקיום סביבתי האנושית, אני חייב להגדיר את כל תפיסה שרוצה להרוג אוי כלא מוסרית, (אני מבדיל בין תפיסה שרצונה להרוג ותפיסה שעלולה לגרום להרג), וכל תפיסה שסופה בהרס התנאים המאפשרים את קיום החיים האנושים כלא מוסרית. כל התפיסות הללו הן נהליסטיות או נמצאות על אותו כביש לנהליזם בקירבת סופו. ותפיסות כאלה אני חייב להגדיר כלא מוסריות וכלא נכונות, כי אחרת אני מכשיר את הרצח של עצמי. אדגים בשאלה הנצחית : "האם זה נכון להגדר את הנאצים כתפיסה לא מוסרית, ותפיסה שיש לחסל?", אםאלך בגישה בראשונה של הראיה הסוביקטיבית, אז לא ! כי זה תפיסתם ובשם עיוות הזה של הפלורליזם אני חייב לתת הכשר לנאצים. בגישה שניה של האמנה העתיקה (או האמת האובייקטיבית) התשובה פשוטה, הנאצים אינם מוסריים!!! ואין לתת להם הכשר, ויחד איתם ישנם עוד אידאולגיות דומות. ואסכם. החינוך המגמתי הנכון הוא חינוך פוליטי, הוא בבסיסו מבוסס על האמת האובייקטיבית, ועל תפיסה מסוימת שממנה הוא יוצא. הוא לא מקבל כל דעה אלא רק דעות בסקלה המסוימת של "המוסרי", סקלה רחבה מאוד, הוא אינו טוען לאובייקטיביות,אך הוא מבוסס אבל על אותה אמנה עתיקה, וכך גם הוא חייב להיות בסקלה המוסרית והוא לא יכול לפתח תפיסות לא מוסריות ולהישאר צודק. השטיפת מוח היא מתודה, היא לא בסיס, אסור לחינוך המגמתי להשתמש בכלים של שטיפת מוח, כי אז הוא שולל את האמנה העתיקה, הוא חייב לפעול בדרך השאילתא, ובדרך החקירה הרציונלית. ובהטל הספק, כלומר הוא הולך על דרך השלילה ולא החיוב. הוא מציג את הבעיה אבל לא את הפתרון, אבל באותו זמן הוא גם חושף מה לא יכול להיות הפתרון. כלומר הבעיה היא 7+4 התשובה אתם תגלו אבל היא לא יכולה להיות מינוס, היא חייבת להיות בסקלת המוסרי. והוא לא אומר הבעיה היא 4+7 התשובה היא 11. אלא רק שואל שאלות ומגדיר גבולות. וזה חינוך, ה לא שטיפת מוח וזה לא ממלכתיות ריקה מתוכן.

 

[יערה אביאור קן רהע]

רעות, אני גאה בך!

 

[רועי שביט גרעין פעור]

במה בדיוק את מטילה ספק../images/Emo35.gif

תראי, רעות, אני לא הבנתי בדיוק במה את מטילה ספק. לפי מה שאני הבנתי מדבריך, את מטילה ספק באיזשהו ערך של התנועה. אבל לא הבנתי באיזה. כמה דברים יכולים להשתמע מדבריך. אחד מהם הוא שאת מטילה ספק בערך "הטלת ספק", מה שלא נראה לי שהתכוונת להגיד. מצד שני יכול להיות שאת מטילה ספק בערך "שטיפת מוח", שהוא לא כל כך אחד מעקרונות התנועה. אשמח לקבל הבהרה בנושא, בברכת עלי והגשימי, רועי שביט קן פ"ת מרכז גרעין פעור.

 

[untitled]

מר שביט

מה המצב זה צורף שנים שלא דיברנו (יום שלישי שעבר) דוגרי גרעין פעור

 

[פוגו]

דעתי בעניין../images/Emo41.gif

היא שבתור מדריכים, אנחנו באים עם מטרה וכיוון. בשביל לגרום לילדים לחשוב בצורה שאנחנו מאמינים יש צורך להראות להם צדדים נוספים, בדיוק כמו שבלי עצב אין שמחה ובלי שנאה אין אהבה, כנ"ל לגבי דעות. בשביל להבין ולקבל דעה ודרך צריך לדעת את האלטרנטיבות שהם ,במצבנו, פחות נכונות וכך להבין שהדרך שלנו היא הנכונה. אי אפשר להגיד לילד שיוויון ולצפות שהוא יקלוט ויסכים עם זה בלי שהוא ידע מה האלטרנטיבות! יוופי יוופי עדי