תקרית שלי בבית חולים זיו בצפת
אתמול שבת ה 28/4/18
חשתי לא הכי טוב עם הנשימה לחץ בחזה הקרנה ליד שמאל..כל הדברים שמחייבים בדיקה..וידוע שיש לי מחלת לב, היצרות של 90% בעורק קטן בלב ( צילום מלפני שלוש שנים) וגם לפני כשבועיים שלחו אותי עם נט"ן מקופת חולים למיון בצפת בשל הפרעת קצב לב. ויש לי עוד רשימה ארוכה של מחלות כולל גידולי מוח.
ואולי הכי חשוב שזיהו בעיה קוגנטיבית ! כבר נאמר לי..למרות שיש עוד שלב באבחון..זה רק מתמקד איפה ההתמקדות אחרי זה הרופאים יחליטו מה הגורם לזה..ויהיה שיקום בכל מקרה כנראה גם השגחה.
מ12.30 בשבת התלבטתי מה לעשות..ב16.00 שלא השתפר המצב התקשרתי ל2700* ושם אחרי ייעוץ שלחו אמבולנס לפי שיקול דעתם.
במיון עשו אק"ג בדיקות דם..לפי מה ששמעתי מהדיבורים מסביב גם התיעצו עם פסיכיאטר..ולמרות שבדרך כלל עושים שתי בדיקות דם ההפרש של שעות אחרת מהשניה לאחר בדיקה אחת לך הביתה..
הסברתי שצילומים ישנים..לא מראם מצב עכשיו..אק"ג לא עשו בבית כי שלחו אמבולנס לבן..לא שיקוף ריאות..לא הביאו קרדיולוג..הסברתי שהטיפול שהציעו לי במיון עם שעברה גרם לי ליותר בעיה והופסק..והטיפול החדש לא מונה הפרעות קצב או כאב או שיבוב בחיים תדיר ( ממש לא על הכל אני פונה למיון או לקופת חולים רק שיש משהו גדול יותר מבחינה לבבית אני מדבר..דברים אחרים אני גם רגיל לא פונה אלא אם יש ממש חריג)
למרות זאת לך הביתה...שבת בערב 19.00 אין תחבורה , אין לי מלווה..יש עיוורון לילה ובעיות סינוור ולקות ראיה..( מהגידולים שהם יודעים עליהם ולקות ראיה ) ובעיה נפשית ..הכל יחד לא חובר לטוב.
כמובן מדריכת השיקום שלי לא עובדת..למעשה עד הרגע לא התייחסה להודעה שלי שאני במיון..בכלל..
כעסתי..הרמתי קול ..תוך שמירה על דיבור ללא פגיעה..מחיתי על זה שלא מאשפזים לבדוק...מחיתי שלא מביאים פתרון סוף סוף..שלא עושים אישפוז סיעור מוחין מה עושים...
הרופא הבכיר איך הגיב?..הזמין אבטחה...ושיקר במצח נחושה לכולם.."גם פעם שעברה זרקנו אותו עם אבטחה"..שקר גמור וגס ובוטה התנהגות לטעמי לא מוסרית בעליל פוגענית ( איפה השבועה לא לפגוע? )..ועוד קורץ למי שסביבו ואמר הוא פסיכיאטרי...
הגבתי ..כעסתי יותר ..אמרתי לו שקרן..עובדת שם אומרת לי איך אתה מדבר לרופא..איך הוא מדבר?..פגע בי שיקר אני עונה. לא טבעי?
סופו של דבר אחרי שעה אולי בחוץ בקור של צפת...משפחה ריחמה עליי הורידה אותי לראש פינה משם היה אוטובוס ושכנה שלי במקרה היתה לקחה אותי לבית...
אני בהחלט פגוע...כל ההתנהלות של הרופא ..מבחינה רפואית ..אני לא יכול לקבוע חד משמעית שהיה צריך אישפוז...הגיונית אני טוען שצריך לעשות בדיקות מחדש שלא עשו שלוש שנים..
מוסרית ערכית ? החלט כן..רופא שפוגע בחולה כל חולה במיוחד חולה נפש לא ראוי שלא יוענש בצורה כזו או אחרת..וכל הנוכחים שהיו ולא פצו פה להגנתי..גם.
עכשיו הפגיעה הזו תלווה אותי שנים לכל החיים..כמו פגיעות רבות בעבר ..חלקם מרופאים נהגי אמבולנס גם ( באותו יום למשל שגילו את הגידול המח קצין במיון שלקח אותי צחק עליי בקופה..באמבולנס בקבלה ובמיון ..שהייתי שוכב שם)...
זהו כואב ופגוע..וחלש מידי לקום לעשות רעש על זה...יש לי לסיים איבחון , ולטפל בבצקת בעין ומה עושים עם זה וזה...
בושה שיש רופאים כאלה פשוט...אולי עכשיו לא מפליא שגם תוקפים רופאים..מידי פעם..מתפרסם..
ואולי השאלה הכי קשה...מה אני עושה בפעם הבאה שני לא חש טוב עם הלב מוח משהו אחר...? לא יודע כרגע...
המחשבה שלי היא יותר לכיוון סבול בשקט תמות יום אחד בשקט...לפחות לא יפגעו בך עוד פעם...
אתמול שבת ה 28/4/18
חשתי לא הכי טוב עם הנשימה לחץ בחזה הקרנה ליד שמאל..כל הדברים שמחייבים בדיקה..וידוע שיש לי מחלת לב, היצרות של 90% בעורק קטן בלב ( צילום מלפני שלוש שנים) וגם לפני כשבועיים שלחו אותי עם נט"ן מקופת חולים למיון בצפת בשל הפרעת קצב לב. ויש לי עוד רשימה ארוכה של מחלות כולל גידולי מוח.
ואולי הכי חשוב שזיהו בעיה קוגנטיבית ! כבר נאמר לי..למרות שיש עוד שלב באבחון..זה רק מתמקד איפה ההתמקדות אחרי זה הרופאים יחליטו מה הגורם לזה..ויהיה שיקום בכל מקרה כנראה גם השגחה.
מ12.30 בשבת התלבטתי מה לעשות..ב16.00 שלא השתפר המצב התקשרתי ל2700* ושם אחרי ייעוץ שלחו אמבולנס לפי שיקול דעתם.
במיון עשו אק"ג בדיקות דם..לפי מה ששמעתי מהדיבורים מסביב גם התיעצו עם פסיכיאטר..ולמרות שבדרך כלל עושים שתי בדיקות דם ההפרש של שעות אחרת מהשניה לאחר בדיקה אחת לך הביתה..
הסברתי שצילומים ישנים..לא מראם מצב עכשיו..אק"ג לא עשו בבית כי שלחו אמבולנס לבן..לא שיקוף ריאות..לא הביאו קרדיולוג..הסברתי שהטיפול שהציעו לי במיון עם שעברה גרם לי ליותר בעיה והופסק..והטיפול החדש לא מונה הפרעות קצב או כאב או שיבוב בחיים תדיר ( ממש לא על הכל אני פונה למיון או לקופת חולים רק שיש משהו גדול יותר מבחינה לבבית אני מדבר..דברים אחרים אני גם רגיל לא פונה אלא אם יש ממש חריג)
למרות זאת לך הביתה...שבת בערב 19.00 אין תחבורה , אין לי מלווה..יש עיוורון לילה ובעיות סינוור ולקות ראיה..( מהגידולים שהם יודעים עליהם ולקות ראיה ) ובעיה נפשית ..הכל יחד לא חובר לטוב.
כמובן מדריכת השיקום שלי לא עובדת..למעשה עד הרגע לא התייחסה להודעה שלי שאני במיון..בכלל..
כעסתי..הרמתי קול ..תוך שמירה על דיבור ללא פגיעה..מחיתי על זה שלא מאשפזים לבדוק...מחיתי שלא מביאים פתרון סוף סוף..שלא עושים אישפוז סיעור מוחין מה עושים...
הרופא הבכיר איך הגיב?..הזמין אבטחה...ושיקר במצח נחושה לכולם.."גם פעם שעברה זרקנו אותו עם אבטחה"..שקר גמור וגס ובוטה התנהגות לטעמי לא מוסרית בעליל פוגענית ( איפה השבועה לא לפגוע? )..ועוד קורץ למי שסביבו ואמר הוא פסיכיאטרי...
הגבתי ..כעסתי יותר ..אמרתי לו שקרן..עובדת שם אומרת לי איך אתה מדבר לרופא..איך הוא מדבר?..פגע בי שיקר אני עונה. לא טבעי?
סופו של דבר אחרי שעה אולי בחוץ בקור של צפת...משפחה ריחמה עליי הורידה אותי לראש פינה משם היה אוטובוס ושכנה שלי במקרה היתה לקחה אותי לבית...
אני בהחלט פגוע...כל ההתנהלות של הרופא ..מבחינה רפואית ..אני לא יכול לקבוע חד משמעית שהיה צריך אישפוז...הגיונית אני טוען שצריך לעשות בדיקות מחדש שלא עשו שלוש שנים..
מוסרית ערכית ? החלט כן..רופא שפוגע בחולה כל חולה במיוחד חולה נפש לא ראוי שלא יוענש בצורה כזו או אחרת..וכל הנוכחים שהיו ולא פצו פה להגנתי..גם.
עכשיו הפגיעה הזו תלווה אותי שנים לכל החיים..כמו פגיעות רבות בעבר ..חלקם מרופאים נהגי אמבולנס גם ( באותו יום למשל שגילו את הגידול המח קצין במיון שלקח אותי צחק עליי בקופה..באמבולנס בקבלה ובמיון ..שהייתי שוכב שם)...
זהו כואב ופגוע..וחלש מידי לקום לעשות רעש על זה...יש לי לסיים איבחון , ולטפל בבצקת בעין ומה עושים עם זה וזה...
בושה שיש רופאים כאלה פשוט...אולי עכשיו לא מפליא שגם תוקפים רופאים..מידי פעם..מתפרסם..
ואולי השאלה הכי קשה...מה אני עושה בפעם הבאה שני לא חש טוב עם הלב מוח משהו אחר...? לא יודע כרגע...
המחשבה שלי היא יותר לכיוון סבול בשקט תמות יום אחד בשקט...לפחות לא יפגעו בך עוד פעם...