תקשורת ללק"ש, בעקבות תחנת מימסר של
תקשורת ללק"ש, בעקבות תחנת מימסר של אהרון...
חלום ישן (שעולה המון כסף לשומעים
) אני רואה את חברי השומעים יושבים ומדברים שעות בטלפון על דברים ברומו ושלא ברומו של העולם, האם אמצעי עזר היום מאפשרים ידידותיות של התקשורת גם ללק"ש
כרגע אני חושב שלא, ואני אכתוב בקצרה מהם האמצעי עזר היום שיש ללקויי שמיעה, ומה לדעתי תחנת המימסר יכולה להוסיף בהגעה לחלום שאינו מושג אף פעם... יש לדעתי שלוש צורות התקשרות: 1) תיקשורת אוראלית ישירה: כלומר שימוש בקול ושמיעה בטלפון, כאשר השומע לא צריך לעשות דבר חוץ אולי לדבר לאט וברור... השימוש המקובל הוא שמיעה במצב T לרוב תוך שימוש בטלפונים מיוחדים לכבדי שמיעה שמופצים ע"י מהלב או בזק. הבעיה שזה מתאים יותר לכבדי שמיעה ברמה שמיעה קלה עד בינונית, וכבדי שמיעה קשים מסתדרים בזה איכשהו או שלא מסתדרים עם זה, אבל גם כך בטלפון אפשר להתשמש לשיחות קצרות, ולא לדיונים. אמצעי נוסף עתידי שיש לו פוטונציאל זה ההתקנים האנימציים שמפתחת חברת ספיצו', ששם לחירש או כבד שמיעה יכול לראות תנועות שפתיים של הצד השני, כרגע זה ממש בשלבי פיתוח ובדיקה אחרונים, כך שמעתי... שמעתי (לא ניסתי) שיש היום תקשורת דרך וידאו פלאפון - זה תלוי חזק גם בנפח התקשורת דרך הקו, וגם לכך שלצד השני יש את הוידאו, כך שזה מוגבל היום. 2) אמצעי כתיבה עוקפת תיקשורת קולית: כמו פקסמיליה, SMS, צטים, מיילים (ואפילו מכתבים) היתרון שלהם שאין בעיות בשמיעה, החיסרון שהצד השני צריך להיות בעל רצון טוב ומודעות להשתמש באמצעים הללו. כדי להמחיש את הבעיה של שימוש באמצעים אלו שני סיפורים: 1) במקום שאני עובד יש פקסמיליה, אחת או שניים ל- 20 עובדים, כאשר מתקבלת פקסמיליה, היא מחכה שם רבע שעה או חצי שעה עד שהמזכירה אוספת אותה, ומתי שיש לה זמן היא שמה את המכתבים שהתקבלו בתיבות הדואר, ועד שהעובד מגיב על הפקסמיליה יכול לקחת יום אפילו... 2) שלחתי לא מזמן SMS לחבר שומע שלי, ואחר כך הוא סיפר לי שהיה צריך ללכת במיוחד למישהו שמבין בזה שתוציא לו את ה- SMS במיוחד מהפלאפון שלו... 3) תחנת המימסר של אהרון: מי שרוצה לקרוא את המאמר המקורי יכול ללכת לקישורים לסעיף "תחנת המימסר של אהרון", אני יכול להדגיש שהרושם שלי שאהרון עשה עבודה מקיפה של צרכי החרשים ומצב עכשוי בשוק, כך שהרעיון שהוא עיצב נראה לי גמיש בהתאם לצרכים של כל תת קבוצה באכלוסיית לקויי שמיעה בנפרד. אני סבור שאפילו כבדי שמיעה שמסתדרים איכשהו עם האמצעים הקימים יכולים להסתיע בתחנת המימסר במיוחד אנשים שזקוקים לתיקשורת רציפה לצרכי עבודה עם שומעים, כמו בתפקידי סיוע וכדומה שאז כל מילה חשובה
(במיוחד שמקומות עבודה מטבעם לוחצים וקשה להרגילם להשתמש ב- SMS או פקס). יתרון נוסף שלא כל כך כתבו עליו בתיאור תחנת מימסר, זה שהמוקדניות יכולות להחליף משיבון או מזכירה אלקטרונית לקבלת הודעות מניסיוני קשה לי להבין מה נשמע בתא קולי, ואפילו שימוש משיבון מיוחד לכבדי שמיעה שיש לי לא עוזר הרבה, המוקדניות יכולות לרשום את ההודעה ולהעבירה במשך הזמן לנמען הלק"ש. החסרונות הם שבכול זאת יש עיכוב של שניות ויותר בין שאלה לתשובה בגלל תהליך העברה הלוך ושוב של המוקדנית. וחוץ מזה לא נראה לי שאפשר לנהל שיחות נפש או רומנים טלפונים
בלי שהמוקדניות יסמיקו
...
תקשורת ללק"ש, בעקבות תחנת מימסר של אהרון...