תקשיבו...קשה לי לענות לכולכם...אפילו שלאט לאט

[תמשיךלמחוק]

תקשיבו...קשה לי לענות לכולכם...אפילו שלאט לאט

אני מחזיר אתכם בתשובה שלימה.. : ) זה קשה לענות לכולכם ואני רק אחד כאן אינ אשתדל מדי פעם לענות תודה על היחס

 

[יעקב אחד]

התשובה השלימה נמצאת בישוע המשיח

אתה לא יכול לקחת מאף אחד את ישועתו. בטח שלא עם ההצדקה העצמית שהיא כבגדי עדים לפי הקב"ה.(ראה ישעיה ס"ד: 5)

 

[תמשיךלמחוק]

איני מתיימר לקחת...זו הלצה בלבד...היהדות מעול

איני מתיימר לקחת...זו הלצה בלבד...היהדות מעולם לא רצתה ולא רוצה להכניס אנשים לשורותיה..."קשים גרים כספחת" להבדיל משאר הדתות ששם זה כבר ציד של אנשים... גר אצלנו עובר ייסורים גם לאחר שמסכימים לקבל אותו... וגם אם יש חשד על אדם שלא עבר גיור או שספק שהוא יהודי הוא יעבור גיור לחומרא... ייתכן שאינך מתמצא בנושא או בשאר נושאים שאצלנו...

 

[nrmlsr]

היהדות שעליה אתה מטיף היא יהדות פרושית

חשוב לציין שיהדות אורתודוקסית היא תערובת של היהדות הפרושית ביחד עם היהדות של הסופרים. ונה מידע חשוב: האסכולה הליברלית של אותם ימים בית הלל לא הוטרדה מהתופעה של לא יהודים ההופכים ליהודים . אנשי בית שמאי לעומתם, התעקשו על כללי גיור נוקשים ככל האפשר. האמירה הבאה מראה כי ישוע היה שותף לעמדה המחמירה של בית שמאי: אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה כְּדֵי לְגַיֵּר אִישׁ אֶחָד, וְכַאֲשֶׁר יִתְגַּיֵּר אַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתוֹ לְבֶן גֵּיהִנּוֹם כִּפְלַיִם מִכֶּם.(מתוך בשורת מתי,פרק כ"ג,פס' 15) ברקע דברים אלו נמצאת התפיסה, לפיה הלא-יהודי אשר חי לפי אי אלו חוקי מוסר בסיסיים, זוכה כבר לברכה, בעוד הלא-יהודי שהתגייר כפוף לכל מצוות התורה.* ‏לפיכך, אם אינו מצליח לקיים את כל המצוות כולן - שברובן לא חייבוהו קודם לכן - הרי עצם הגיור הוא הגורם להפיכתו לבן גיהינום. הוא השליך אפוא מעליו ללא כל צורך את הברכה שהייתה נחלת חלקו . ובאמת בימינו האורתודוקסים שנמשלים לסופרים ולפרושים באמת צבועים בדרך בה הם מגיירים. בכל מקרה חשוב לציין שזה לא פורום יהדות אורתודוקסית ולפיכך אין פה מקום להטפה על יהדות אורתודוקסית. זה פורום נצרות והאמונה המשיחית ובתרגום האישי שלי באנגלית שם הפורום הוא: Forum Christianity and the christian religion. לפיכך אין בפורום מקום להטפה על יהדות אורתודוקסית שהיא בפועל אותה יהדות פרושית שאותה גינה ישוע. מה שאתה שומר זאת לא תורת משה אלא תורת זקנים שהיא מסורת רבנית שאותה גינה ישוע. התורה שבעל-פה אינה דבר אלוהים אלא המצאה של אנשים. רק התנ"ך והברית החדשה הם דבר האלוהים האמיתי. אגב אין יהודי ולא יהודי במשיח מבחינה רוחנית אך זה לא אומר שהתפקידים שלהם בוטלו אלא שהם נשארו פיזית כמו שהם היו מקודם מבחינת התפקידים אך מבחינה רוחנית אין בניהם הבדל כלל. לפיכך נאמר בדברי שאול השליח:"מי שימול את עצמו לא יועיל לו המשיח". לכן מי שמתכוון בעתיד לקיים את מצוות מילת הבשר בתור הצדקה עצמית המשיח כבר לא יכניס אותו לספר החיים אלא לספר המתים. מאז שבאה תורת החסד הלא יהודים יכולים להפוך לחלק מעץ השורשים ודרך האמונה בישוע הם הופכים מבחינה רוחנית לחלק מעדת ישראל ויורשים ביחד עם עדת ישראל את הבטחות אלוהים ללא צורך בגיור ומי שמתגייר מושמט מתורת החסד ומספר החיים ואין לו חלק בגאולה לא על ידי מעשיו ולא על ידי תורת רבנים. ראה ציטוט מדברי שאול השליח באיגרת שאול אל הרומים בפרק ה' ששם הוא אומר את דבריו לרומיים: אִגֶּרֶת שָׁאוּל אֶל הָרוֹמִים פֶּרֶק יא 1 אִם כֵּן, אֲנִי שׁוֹאֵל, הַאִם נָטַשׁ אֱלֹהִים אֶת עַמּוֹ? בְּשׁוּם פָּנִים לֹא! הֲרֵי גַּם אֲנִי בֶּן עַם יִשְׂרָאֵל, מִזֶּרַע אַבְרָהָם וּמִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין. 2 אֱלֹהִים לֹא נָטַשׁ אֶת עַמּוֹ, הָעָם שֶׁהוּא יָדַע מִקֶּדֶם. וְכִי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב עַל אֵלִיָּהוּ, כֵּיצַד הִתְלוֹנֵן עַל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֱלֹהִים? 3 "אֲדֹנָי, אֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ." 4 אַךְ מָה אוֹמֵר לוֹ דְּבַר אֱלֹהִים? "הִשְׁאַרְתִּי לִי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים אֲשֶׁר לֹא־כָרְעוּ לַבַּעַל." 5 כֵּן גַּם בְּיָמֵינוּ נִשְׁאֲרָה שְׁאֵרִית עַל־פִּי בְּחִירָה שֶׁל חֶסֶד. 6 וְאִם בְּחֶסֶד, הֲרֵי שֶׁלֹּא עוֹד מִתּוֹךְ מַעֲשִׂים; אַחֶרֶת הַחֶסֶד חָדֵל לִהְיוֹת חֶסֶד. 7 וּבְכֵן מָה? יִשְׂרָאֵל לֹא הִשִֹיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, אֲבָל הַנִּבְחָרִים הִשִֹיגוּ; וְהַשְּׁאָר הִקְשׁוּ לְבָבָם, 8 כַּכָּתוּב: "נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ תַּרְדֵּמָה, עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה." 9 וְדָּוִד אוֹמֵר: "יְהִי־שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח וּלְרֶשֶׁת וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ. 10 תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד." 11 עַל כֵּן שׁוֹאֵל אֲנִי, הַאִם מָעֲדוּ כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ לְלֹא קוּם? חַס וְחָלִילָה! אֶלָּא שֶׁבִּמְעִידָתָם הַיְשׁוּעָה לַגּוֹיִם, לְהַקְנִיא אוֹתָם. 12 וְאִם מְעִידָתָם הִיא עֹשֶׁר לָעוֹלָם וְהֶפְסֵדָם הוּא עֹשֶׁר לַגּוֹיִם, שְׁלֵמוּתָם - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! 13 אֲלֵיכֶם הַגּוֹיִם אֲנִי מְדַבֵּר; בִּהְיוֹתִי אֲנִי שָׁלִיחַ לַגּוֹיִם מְכַבֵּד אֲנִי אֶת שֵׁרוּתִי, 14 בְּתִקְוָה לְעוֹרֵר קִנְאָה בִּבְנֵי עַמִּי וּלְהוֹשִׁיעַ כַּמָּה מֵהֶם. 15 הֲרֵי אִם הַדָּחָתָם הִיא רִצּוּי בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם, מַה תִּהְיֶה הֲשָׁבָתָם אִם לֹא תְּקוּמָה מִמָּוֶת אֱלֵי חַיִּים? 16 אִם תְּרוּמַת הָעִסָּה קֹדֶשׁ, כֵּן גַּם כָּל הַבָּצֵק! וְאִם הַשֹּׁרֶשׁ קֹדֶשׁ, כֵּן גַּם הָעֲנָפִים. 17 וְאִם נִכְרְתוּ כַּמָּה עֲנָפִים מֵעֵץ הַזַּיִת, וְאַתָּה, זֵית־בָּר, הֻרְכַּבְתָּ בִּמְקוֹמָם וְשֻׁתַּפְתָּ בְּשֹׁרֶשׁ הָעֵץ וּבִלְשַׁדּוֹ, 18 אֲזַ אַל תִּתְנַשֵֹא עַל הָעֲנָפִים. אִם תִּתְנַשֵֹא, דַּע לְךָ שֶׁלֹּא אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת הַשֹּׁרֶשׁ, אֶלָּא הַשֹּׁרֶשׁ נוֹשֵׂא אוֹתְךָ. 19 אַתָּה תֹּאמַר: "הָעֲנָפִים נִכְרְתוּ כְּדֵי שֶׁאֻרְכַּב אֲנִי." 20 יָפֶה! בִּגְלַל אִי־אֱמוּנָה נִכְרְתוּ, אַךְ אַתָּה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַחֲזִיק מַעֲמָד. אַל תִּתְגָּאֶה אֶלָּא הִמָּלֵא יִרְאָה, 21 שֶׁהֲרֵי אִם לֹא חָס אֱלֹהִים עַל הָעֲנָפִים הַמְּקוֹרִיִּים, גַּם עָלֶיךָ לֹא יָחוּס. 22 לָכֵן שִׂים לֵב לְטוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים וּלְחֻמְרָתוֹ: מֵחַד גִּיסָא חֻמְרָה כְּלַפֵּי הַנִּכְשָׁלִים; מֵאִידָךְ גִּיסָא, טוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים עָלֶיךָ אִם תַּעֲמֹד בְּטוּבוֹ, וָלֹא - גַּם אַתָּה תִּכָּרֵת. 23 וְאִם לֹא יַמְשִׁיכוּ בְּחֹסֶר אֱמוּנָתָם יֻרְכְּבוּ גַּם הֵם, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים יָכוֹל לְהַחֲזִירָם וּלְהַרְכִּיבָם. 24 הֲרֵי אִם אַתָּה נִכְרַתָּ מֵעֵץ זַיִת בָּר מִטִּבְעוֹ, וּבְנִגּוּד לַטֶּבַע הֻרְכַּבְתָּ עַל עֵץ זַיִת טוֹב, כָּל שֶׁכֵּן אֵלֶּה, הַמְּקוֹרִיִּים, יֻרְכְּבוּ עַל עֵץ הַזַּיִת שֶׁלָּהֶם! 25 הֵן, אַחַי, אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם הַסּוֹד הַזֶּה, פֶּן תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם: קֵהוּת לֵב אָחֲזָה בְּמִדַּת מָה אֶת יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר יִכָּנֵס מְלוֹא הַגּוֹיִם. 26 וְכָךְ כָּל יִשְׂרָאֵל יִוָּשַׁע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבָא מִצִּיּוֹן גּוֹאֵל וְיָשִׁיב פֶּשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יהוה 27 וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם."(מתוך ספר ישעיהו פרק נ"ט) 28 אָמְנָם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַבְּשׂוֹרָה הֵם אוֹיְבִים בִּגְלַלְכֶם, אֲבָל בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַבְּחִירָה אֲהוּבִים הֵם בִּגְלַל הָאָבוֹת, 29 שֶׁהֲרֵי אֵין הָאֱלֹהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל בְּחִירָתוֹ. 30 וּכְשֵׁם שֶׁאַתֶּם בֶּעָבָר לֹא צִיַּתֶּם לֵאלֹהִים, אַךְ כָּעֵת רֻחַמְתֶּם אַגַּב אִי־צִיּוּתָם, 31 כֵּן גַּם אֵלֶּה לֹא צִיְּתוּ כָּעֵת, וְכָךְ בָּרַחֲמִים אֲשֶׁר הֻשְׁפְּעוּ עֲלֵיכֶם יְרֻחֲמוּ גַּם הֵם כָּעֵת; 32 כִּי אֱלֹהִים כָּלָא אֶת הַכֹּל בְּאִי־צִיּוּת כְּדֵי שֶׁיְּרַחֵם עַל הַכֹּל. 33 מָה עֹמֶק עֹשֶׁר הָאֱלֹהִים, מָה עֹמֶק חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ! אֵין חֵקֶר לְמִשְׁפָּטָיו וְאֵין מַשִֹיג אֶת דְּרָכָיו, 34 כִּי "מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יהוה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ?" 35 וּמִי הִקְדִּים לָתֵת לוֹ דָּבָר וִישֻׁלַּם לוֹ? 36 הֲרֵי הַכֹּל מִמֶּנּוּ, הַכֹּל דַּרְכּוֹ, וְהַכֹּל אֵלָיו. לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלָמִים! אָמֵן.

 

[nrmlsr]

התכוונתי לומר והנה ולא נהב

בכל מקרה הנה המשך התשובה: ובאיגרת שאול אל הרומים בפרק ב' כתוב: 24 הֲרֵי, כְּפִי שֶׁכָּתוּב, שֵׁם אֱלֹהִים מְחֻלָּל בַּגּוֹיִם בִּגְלַלְכֶם. 25 אָמְנָם יֵשׁ עֵרֶךְ לַמִּילָה אִם אַתָּה מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, אַךְ אִם אַתָּה מֵפֵר אֶת הַתּוֹרָה, מִילָתְךָ נִהְיֵית לְעָרְלָה. 26 לָכֵן אִם יִשְׁמֹר עָרֵל אֶת דִּינֵי הַתּוֹרָה, הַאִם לֹא תֵּחָשֵׁב לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה? 27 וְהֶעָרֵל מִבְּחִינָה גּוּפָנִית, הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, יַחֲרֹץ עָלֶיךָ מִשְׁפָּט, שֶׁהֲרֵי לְךָ הַכְּתוּבִים וְהַמִּילָה וְאַתָּה מֵפֵר אֶת הַתּוֹרָה. 28 הֵן לֹא עַל־פִּי מַרְאִית עַיִן יְהוּדִי הוּא יְהוּדִי, וְלֹא מַה שֶּׁרוֹאִים בַּגּוּף הוּא מִילָה. 29 יְהוּדִי הוּא זֶה שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ הוּא יְהוּדִי וּמִילָה הִיא זוֹ שֶׁבַּלֵּב, לְפִי הָרוּחַ וְלֹא לְפִי אוֹת כְּתוּבָה; שִׁבְחוֹ אֵינוֹ בָּא מִבְּנֵי אָדָם, כִּי אִם מֵאֱלֹהִים. באיגרת שאול אל הגלטים בפרק ה' כתוב: 1 הַמָּשִׁיחַ שִׁחְרֵר אוֹתָנוּ אֱלֵי חֵרוּת, לָכֵן עִמְדוּ וְאַל תִּכָּנְעוּ שׁוּב לְעֹל הָעַבְדוּת. 2 אֲנִי, שָׁאוּל, אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאִם תִּמּוֹלוּ, לֹא יוֹעִיל לָכֶם הַמָּשִׁיחַ. 3 אֲנִי חוֹזֵר וּמֵעִיד בְּכָל אִישׁ אֲשֶׁר יִמּוֹל, כִּי חוֹבָה עָלָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל הַתּוֹרָה. 4 אַתֶּם הַמְבַקְשִׁים לְהִצָּדֵק בַּתּוֹרָה נֻתַּקְתֶּם מִן הַמָּשִׁיחַ, נִשְׁמַטְתֶּם מִן הַחֶסֶד. 5 וַאֲנַחְנוּ, בְּרוּחַ, עַל־יְסוֹד אֱמוּנָה, מְיַחֲלִים לַתִּקְוָה, פְּרִי הַצְדָּקָתֵנוּ; 6 שֶׁכֵּן בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֵין חֲשִׁיבוּת לֹא לַמִּילָה וְלֹא לָעָרְלָה, אֶלָּא לָאֱמוּנָה הַפּוֹעֶלֶת בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה. מְרוּצַתְכֶם הָיְתָה טוֹבָה; מִי הֵנִיא אֶתְכֶם מִלְּצַיֵּת לָאֱמֶת? 8 פִּתּוּי זֶה אֵינוֹ מֵאֵת הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם. 9 מְעַט שְׂאוֹר מַחֲמִיץ אֶת כָּל הַבָּצֵק. 10 אֲנִי בּוֹטֵחַ בָּאֲדוֹן בְּנוֹגֵעַ אֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל לִבְּכֶם שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה. וּמִי שֶׁעוֹכֵר אֶתְכֶם יִשָֹא אֶת עֲווֹנוֹ, יִהְיֶה הָאִישׁ מִי שֶׁיִּהְיֶה. 11 וַאֲנִי, אַחַי, אִם אֲנִי עֲדַיִן מַטִּיף בְּעַד הַמִּילָה, מַדּוּעַ זֶה מוֹסִיפִים לִרְדֹף אוֹתִי? אִלּוּ הִטַּפְתִּי כָּךְ, הָיָה מִתְבַּטֵּל מִכְשׁוֹל הַצְּלָב. 12 מִי יִתֵּן וְיִכָּרְתוּ הַמַּתְעִים אֶתְכֶם! 13 אַחַי, לְחֵרוּת נִקְרֵאתֶם, רַק שֶׁלֹּא תְּהֵא הַחֵרוּת אֶמְצָעִי בִּידֵי הַבָּשָׂר, אֶלָּא שָׁרְתוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה. 14 הֲרֵי כָּל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בְּמַאֲמָר אֶחָד - "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ." 15 אַךְ אִם אַתֶּם נוֹשְׁכִים וְטוֹרְפִים זֶה אֶת זֶה, כִּי אָז תִּשָּׁמְדוּ אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ. 16 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם; הִתְהַלְּכוּ בְּדֶרֶךְ הָרוּחַ וְלֹא תְּמַלְּאוּ אֶת תַּאֲווֹת הַבָּשָׂר; 17 כִּי הַבָּשָׂר מִתְאַוֶּה לְמַה שֶּׁבְּנִגּוּד לָרוּחַ, וְהָרוּחַ מִתְנַגֶּדֶת לַבָּשָׂר; שְׁנֵיהֶם מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה וְלָכֵן אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁבִּרְצוֹנְכֶם. 18 אֲבָל אִם הָרוּחַ מַנְהִיגָה אֶתְכֶם, אֲזַי אֵינְכֶם כְּפוּפִים לַתּוֹרָה. 19 מַעֲשֵׂי הַבָּשָׂר גְּלוּיִים וְאֵלֶּה הֵם: נִאוּף וּזְנוּת, טֻמְאָה, זִמָּה, 20 עֲבוֹדַת אֱלִילִים, כִּשּׁוּף, שִׂנְאָה, מָדוֹן, צָרוּת עַיִן, כַּעַס, מְרִיבָה, מַחֲלוֹקוֹת, כִּתּוֹת, 21 קִנְאָה, שִׁכְרוּת, הוֹלְלוּת וְכַדּוֹמֶה. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם מֵרֹאשׁ מַה שֶּׁכְּבָר אָמַרְתִּי: עוֹשֵׂי מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה לֹא יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. 22 לְעֻמַּת זֹאת, פְּרִי הָרוּחַ הוּא אַהֲבָה, שִׂמְחָה, שָׁלוֹם, אֹרֶךְ רוּחַ, נְדִיבוּת, טוּב לֵב, נֶאֱמָנוּת, 23 עֲנָוָה, רִסּוּן עַצְמִי - עַל מִדּוֹת כָּאֵלֶּה אֵין תּוֹרָה חָלָה. 24 הָאֲנָשִׁים הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ צָלְבוּ אֶת בְּשָׂרָם עִם תְּשׁוּקוֹתָיו וְתַאֲווֹתָיו. 25 אִם חַיֵּינוּ מִן הָרוּחַ, הָבָה גַּם נִתְהַלֵּךְ עַל־פִּי הָרוּחַ. 26 אַל נָא נִהְיֶה שׁוֹאֲפֵי כְּבוֹד שָׁוְא, הַמִּתְגָּרִים וּמְקַנְּאִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. ובאיגרת שאול אל הגלטים בפרק ג' כתוב: 23 לִפְנֵי בּוֹא הָאֱמוּנָה נִשְׁמַרְנוּ תַּחַת יַד הַתּוֹרָה, כְּלוּאִים הָיִינוּ לִקְרַאת הָאֱמוּנָה הָעֲתִידָה לְהִגָּלוֹת. 24 לְפִיכָךְ הָיְתָה הַתּוֹרָה אוֹמֶנֶת הַמַּדְרִיכָה אוֹתָנוּ אֶל הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן נֻצְדַּק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. 25 אֲבָל לְאַחַר בּוֹא הָאֱמוּנָה אֵינֶנּוּ נְתוּנִים עוֹד לְמָרוּת הָאוֹמֶנֶת. 26 כֻּלְכֶם בָּנִים־לֵאלֹהִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ; 27 כִּי כֻּלְּכֶם אֲשֶׁר נִטְבַּלְתֶּם לַמָּשִׁיחַ לְבַשְׁתֶּם אֶת הַמָּשִׁיחַ; 28 אֵין יְהוּדִי אַף לֹא גּוֹי, אֵין עֶבֶד אַף לֹא בֶּן חוֹרִין, לֹא זָכָר אַף לֹא נְקֵבָה, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלְּכֶם אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. 29 וְאִם אַתֶּם שַׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ, אֲזַ זֶרַע אַבְרָהָם אַתֶּם וְיוֹרְשִׁים עַל־פִּי הַהַבְטָחָה.

 

[יעקב אחד]

תקרא את החתימה שלי בבקשה