רגע...
זה שהיא השוותה את החיילים, כלומר בין השאר, את החבר הכי טוב שלי שמשרת בצבא, לנאצים, הצוררים הנוראים ביותר שקמו לנו - לא מספיק? זה שהיא השוותה אותם לאלו שרצחו את המשפחה שלי - זה לא מספיק? בחייאת דינאק. באמת שכואב לי על המפונים. באמת, מכל הלב. ואני עוד איש שמאל, רשמו לפניכם. כל פעם שראיתי את התמונות, עמדו לי דמעות בעיניים. אבל עמדו לי גם דמעות בעיניים איך דוחפים לחיילת מסכנה, צוערת, תינוקת בת-יומה לפנים בנסיון לשבור אותה. זה כאב לי לא פחות. כאב לי לראות בחורה שנפלה מגג פוגעת בחובש שבא לטפל בה. זה כאב לי לא פחות. ובואי לא נשכח שהם קיבלו הטבות במשך כל החיים שלהם וימשיכו לקבל הטבות בסכומי עתק. הם חיו, חיים, וימשיכו לחיות בתנאים טובים יותר ממה שאני חי כסטודנט דור 7 בארץ עם שני הורים אקדמאים במרכז הארץ. מה יש? אני לא מספיק טוב? אני לא מספיק ציוני? נכון, הם חיו שם שנים. נכון, זה היה הבית שלהם. אין ספק בכך. יחד עם זאת, כשהם עברו לשם הם היו צריכים להיות מודעים לאפשרות שיום אחד הם גם יצאו משם. אז בבקשה בואי לא נהפוך אותם לקדושים מעונים.