אבח"י
Well-known member
בפורום אחר, וחשבתי שהוא מתאים גם כאן. שם תיקנתי משהו, החלטתי להשאיר התיקון גם כאן. מביני ענין יבינו לבד שבגיל 20 התענינתי במין אחר.
בן עשרים וקצת אנוכי מטייל לי לתומי
בגן הצמוד לכיכר אורדע בעיר רמת גן, הכיכר בה פסלו של הנביא ביאליק
מונח על סלע אבן, הארד שבו הפך לחום, וחריוני היונים על ראשו וכל כתפיו, עד כי חריון אחד נזל אל עינו הברונזית
וארא למרגלות הפסל, ליד בריכת המזרקה גברת מקסימה. ואביט בה ואחל להקיפוה כאותו יהושע שהקיף יריחו שבע פעמים, ולבסוף תקע בשופר ענקים,
שנלקח מראשו המת של איל מלכותי וענק.
עת אזרתי אומץ להתקרב היא נגשה אלי: תגיד יא מכוער שכמוך. שבע פעמים אני לא שמה בדל דגדגן בכיוון שלך. אם הייתי רוצה
יא מניאק, כבר הייתי קוראת לך.
נפלו פניי
סנטרי הגיע לברכיי, איברי הזקוף עשה "אחורה פנה אל מעמקי הבטן", הזיעה המתוקה והתשוקה שכיסוני התקררו ואלך
לפלפלייה ליד ואקנה מנה שלמה, עם חריף המעודד הפרשת מזון כמעט ללא עיכול.
עברו להם 40 שנים. הנער החרמן הפך לבוגר ציניקן עתיר חיזורים ועתיר דחיות שלו ושל אחרים. עתיר הוא אף בשיער על גופו
ועטור בקרחת מנצנצת על ראשו, ובטן מלכותית מהודקת היטב במחוך.
והנה בברזייה התחילה להקיפני, לא יום אחד, לא שלושה ימים כי אם כבר חודשיים אחת גברת צעירה ממני, מי יודע בכמה, הרי לא שואלים
גברת לגילה. זה עצוב כל כך עד שאינני מעז למות מצחוק או לשתף את ידידותיי רעות הלב. ותגיח מכל מסך זום, בכל הפסקה, ותנסה שלל
תרגילי משיכת תשומת לב אליה.
לו ידעה, לו ידעה שרזה היא, שאיננה בת זוגי ושהיא איננה חכמה במיוחד.
בן עשרים וקצת אנוכי מטייל לי לתומי
בגן הצמוד לכיכר אורדע בעיר רמת גן, הכיכר בה פסלו של הנביא ביאליק
מונח על סלע אבן, הארד שבו הפך לחום, וחריוני היונים על ראשו וכל כתפיו, עד כי חריון אחד נזל אל עינו הברונזית
וארא למרגלות הפסל, ליד בריכת המזרקה גברת מקסימה. ואביט בה ואחל להקיפוה כאותו יהושע שהקיף יריחו שבע פעמים, ולבסוף תקע בשופר ענקים,
שנלקח מראשו המת של איל מלכותי וענק.
עת אזרתי אומץ להתקרב היא נגשה אלי: תגיד יא מכוער שכמוך. שבע פעמים אני לא שמה בדל דגדגן בכיוון שלך. אם הייתי רוצה
יא מניאק, כבר הייתי קוראת לך.
נפלו פניי
סנטרי הגיע לברכיי, איברי הזקוף עשה "אחורה פנה אל מעמקי הבטן", הזיעה המתוקה והתשוקה שכיסוני התקררו ואלך
לפלפלייה ליד ואקנה מנה שלמה, עם חריף המעודד הפרשת מזון כמעט ללא עיכול.
עברו להם 40 שנים. הנער החרמן הפך לבוגר ציניקן עתיר חיזורים ועתיר דחיות שלו ושל אחרים. עתיר הוא אף בשיער על גופו
ועטור בקרחת מנצנצת על ראשו, ובטן מלכותית מהודקת היטב במחוך.
והנה בברזייה התחילה להקיפני, לא יום אחד, לא שלושה ימים כי אם כבר חודשיים אחת גברת צעירה ממני, מי יודע בכמה, הרי לא שואלים
גברת לגילה. זה עצוב כל כך עד שאינני מעז למות מצחוק או לשתף את ידידותיי רעות הלב. ותגיח מכל מסך זום, בכל הפסקה, ותנסה שלל
תרגילי משיכת תשומת לב אליה.
לו ידעה, לו ידעה שרזה היא, שאיננה בת זוגי ושהיא איננה חכמה במיוחד.
