אברך בן תורה
New member
תראו מה זה ניהול מוצלח
לפני שנה בדיוק, בשעת ערב, קיבלתי מגולש בשם שלוימי את ההודעה הבאה, שנשלחה להרבה גולשים חרדים ב'פארק': "רבותי! לאזט מיר רעדן תכל'ס.. יש הרבה חברה משלנו שגולשים שעות ברשת. בואו נפתח פורום לנושאים פנים חרדיים בלבד. זה נחוץ! שמישהו מבין כל האנונימיים מבינינו יקח יוזמה לטפח ולפתח פורום מעניין שכזה. אני מתחייב לעדכן גולשים נוספים מאנ"ש על הפורום. זה סטארט אפ!!! כולכם יודעים שיש לנו הרבה על מה לדבר. נוכל להעביר בו מסרים וידיעות לכל העוילם. לשוחח ולבקר והכל בדיסקרטיות נפלאה. וכמו שנאמר: אויף א שטילען אויפן... נדרשת יוזמה בבקשה! נא לעדכן על פתיחת הפורום בקרוב ממש ובמהרה דידן. גערר'ס, בעלזער'ס, ליטוואקע'ס, ווייסע, שווארצע, חבצקער'ס, משיחיסתים, בריסקער'ס, וויזניצער'ס, ישיבישער'ס, ברסלעבר'ס, חברונער'ס, בויאנער'ס, מתמידים, פונוביזער'ס, וכו' וכו' - מתאחדים!!! שלוימי" אחרי 60 שניות של מחשבה, נפלה ההכרעה: הבחור צודק. הגיע הזמן להקים פורום לחרדים. היה לי נסיון בתחום. שנה וחצי קודם לכן הקמתי את אתר האינטרנט של חב"ד COL, אתר חרדי ראשון מסוגו ברשת. חלפו עוד 60 שניות, הרישום במערכת בוצע ולפורום החדש היה צריך להעניק שם. לא נזקקתי למאמץ רב. מספר שנים קודם-לכן היה לי טור קבוע שהתפרסם באחד העיתונים היוצאים- לאור בארצות-הברית. שמו היה 'בחדרי חרדים'. ההצלחה של הפורום הייתה מיידית. בתוך יום אחד נכתבו בו מאות הודעות. חבר הביא חבר. אבל, הימים הראשונים לא היו קלים. קשה לנהל חרדים. הרבה יותר קשה לנהל עשרות חרדים שכל אחד מהם משוכנע כי הוא הכי חכם בעולם. *** בין הבאים אל הפורום בלטו מיד שניים. קורין וקולי. קולי הוא צעיר ישראלי חביב עד מאוד, שאינו שומר מצוות. קורין היא מנהלת פורום ידוע ב'הייד פארק', בחורה שגדלה בבית ליטאי-מודרני ועזבה את הדת בגיל 17. קולי פתח אשכול שדן בשאלה 'מדוע החרדים אינם מתגייסים לצבא'. האשכול גרר מאות תגובות - וחולל סערה בפורום הטרי. האשכול של קורין, שהתפצל אחר-כך למספר אשכולות, חולל אף הוא מהומה לא קטנה. קורין פרסה בפני הגולשים את סיפור חייה ואת האירועים שהובילו אותה אל מחוץ ל'בית יעקב'. קשה לומר שהתגובות כלפי השניים היו משהו שיש להתגאות בו. חברים איימו כי אם אתן לה להמשיך לכתוב - הם ינטשו את הפורום. כמה מהם נאלצו לממש את האיום, משום שסרבתי להענות לבקשתם. כי אני, בניגוד להם, מאמין בזכותו של כל אחד להביע את עמדתו ואת 'האמת' שלו. סברתי אז, ואני סבור כך גם היום, כי מי שקשה לו להקשיב ל'אמת' של מישהו אחר - מקומו אינו כאן. אבל, הסערות נמשכו. כל אחד מהכותבים ניסה למשוך את 'רוח הפורום' לכיוון הנכון והרצוי, לדעתו. כך, למשל, גולשת ותיקה ונחשבת ב'הייד פארק' נפגעה מדברים בוטים שכתב אחד הגולשים נגד הגיוס לצה"ל - ונטשה בזעם, לאחר שסרבתי לבקשתה למחוק את הודעתו. בשיחות שקיימנו, בתיבה האישית, היא הבטיחה לי נחרצות כי בצורה כזו הפורום ייכשל וסופו למות. קולי וקורין עצמם לא החזיקו כאן מעמד זמן רב. קורין נטשה לאחר שהאשכולות מיצו את עצמם ואולי גם בשל העויינות שגילו כלפיה כמה מהגולשים/ות. לגבי קולי, אני נושא איתי רגשות- אשמה. מספר חברים פנו אלי וביקשו ממני להבהיר לו, כי יותר משאנו רוצים פורום בעל אופי של דתיים- חילונים, אנו מבקשים להקים פורום חרדי. עשיתי את השליחות בלב כבד, כיוון שדעתי הייתה נגד המהלך. סברתי כי ניתן לנהל את הדברים במקביל. קולי קיבל את הדברים - ועזב. מספר שבועות אחר-כך הבינו גם יתר החברים שצדקתי. הם ביקשו למסור לקולי שיחזור. קולי סירב. עד היום אני מיצר על כך. *** מאז התפתחו להם הדברים לאיטם. חברים חדשים הגיעו, ותיקים יותר נטשו. היו שמצאו כאן את מקומם. אחרים לא. היו שנהגו בצורה מכוערת. היו שהלהיבו. ומעל הכל - נוצר כאן מקום מפגש ייחודי, בו מוצאים עצמם גערר'ס, בעלזער'ס, ליטוואקע'ס, ווייסע, שווארצע, חבצקער'ס, משיחיסתים, בריסקער'ס, וויזניצער'ס, ישיבישער'ס, ברסלעבר'ס, חברונער'ס, בויאנער'ס, מתמידים, פונוביזער'ס, צאנזר'ס, סאטמאר'ס ועוד - יחדיו. וכל השאר הלא כתוב הוא בעשרות אלפי ההודעות שבארכיון הפורום. ואם שאלתם את עצמכם מה עלה בגורל אותה גולשת שנטשה בזעם, הנה התשובה: היא שבה אל הפורום מספר שבועות אחר-כך. חלפו עוד מספר חודשים והיא כתבה לי שרק כעת היא מבינה עד כמה צדקתי. השבוע, לקראת 'היומולדת' של הפורום, שאלתי אותה אם היא זוכרת את הוויכוח שלנו מאז. וזה מה שהשיבה לי: "אני נהנית כל כך מהפורום, עד שבאמת אינני מצליחה להיזכר מתי 'היה לנו ויכוח'. הפורום נהדר, נעים להיות בו. הוא ממש לטעמי". אני מקווה שגם לטעמכם. דוד10
לפני שנה בדיוק, בשעת ערב, קיבלתי מגולש בשם שלוימי את ההודעה הבאה, שנשלחה להרבה גולשים חרדים ב'פארק': "רבותי! לאזט מיר רעדן תכל'ס.. יש הרבה חברה משלנו שגולשים שעות ברשת. בואו נפתח פורום לנושאים פנים חרדיים בלבד. זה נחוץ! שמישהו מבין כל האנונימיים מבינינו יקח יוזמה לטפח ולפתח פורום מעניין שכזה. אני מתחייב לעדכן גולשים נוספים מאנ"ש על הפורום. זה סטארט אפ!!! כולכם יודעים שיש לנו הרבה על מה לדבר. נוכל להעביר בו מסרים וידיעות לכל העוילם. לשוחח ולבקר והכל בדיסקרטיות נפלאה. וכמו שנאמר: אויף א שטילען אויפן... נדרשת יוזמה בבקשה! נא לעדכן על פתיחת הפורום בקרוב ממש ובמהרה דידן. גערר'ס, בעלזער'ס, ליטוואקע'ס, ווייסע, שווארצע, חבצקער'ס, משיחיסתים, בריסקער'ס, וויזניצער'ס, ישיבישער'ס, ברסלעבר'ס, חברונער'ס, בויאנער'ס, מתמידים, פונוביזער'ס, וכו' וכו' - מתאחדים!!! שלוימי" אחרי 60 שניות של מחשבה, נפלה ההכרעה: הבחור צודק. הגיע הזמן להקים פורום לחרדים. היה לי נסיון בתחום. שנה וחצי קודם לכן הקמתי את אתר האינטרנט של חב"ד COL, אתר חרדי ראשון מסוגו ברשת. חלפו עוד 60 שניות, הרישום במערכת בוצע ולפורום החדש היה צריך להעניק שם. לא נזקקתי למאמץ רב. מספר שנים קודם-לכן היה לי טור קבוע שהתפרסם באחד העיתונים היוצאים- לאור בארצות-הברית. שמו היה 'בחדרי חרדים'. ההצלחה של הפורום הייתה מיידית. בתוך יום אחד נכתבו בו מאות הודעות. חבר הביא חבר. אבל, הימים הראשונים לא היו קלים. קשה לנהל חרדים. הרבה יותר קשה לנהל עשרות חרדים שכל אחד מהם משוכנע כי הוא הכי חכם בעולם. *** בין הבאים אל הפורום בלטו מיד שניים. קורין וקולי. קולי הוא צעיר ישראלי חביב עד מאוד, שאינו שומר מצוות. קורין היא מנהלת פורום ידוע ב'הייד פארק', בחורה שגדלה בבית ליטאי-מודרני ועזבה את הדת בגיל 17. קולי פתח אשכול שדן בשאלה 'מדוע החרדים אינם מתגייסים לצבא'. האשכול גרר מאות תגובות - וחולל סערה בפורום הטרי. האשכול של קורין, שהתפצל אחר-כך למספר אשכולות, חולל אף הוא מהומה לא קטנה. קורין פרסה בפני הגולשים את סיפור חייה ואת האירועים שהובילו אותה אל מחוץ ל'בית יעקב'. קשה לומר שהתגובות כלפי השניים היו משהו שיש להתגאות בו. חברים איימו כי אם אתן לה להמשיך לכתוב - הם ינטשו את הפורום. כמה מהם נאלצו לממש את האיום, משום שסרבתי להענות לבקשתם. כי אני, בניגוד להם, מאמין בזכותו של כל אחד להביע את עמדתו ואת 'האמת' שלו. סברתי אז, ואני סבור כך גם היום, כי מי שקשה לו להקשיב ל'אמת' של מישהו אחר - מקומו אינו כאן. אבל, הסערות נמשכו. כל אחד מהכותבים ניסה למשוך את 'רוח הפורום' לכיוון הנכון והרצוי, לדעתו. כך, למשל, גולשת ותיקה ונחשבת ב'הייד פארק' נפגעה מדברים בוטים שכתב אחד הגולשים נגד הגיוס לצה"ל - ונטשה בזעם, לאחר שסרבתי לבקשתה למחוק את הודעתו. בשיחות שקיימנו, בתיבה האישית, היא הבטיחה לי נחרצות כי בצורה כזו הפורום ייכשל וסופו למות. קולי וקורין עצמם לא החזיקו כאן מעמד זמן רב. קורין נטשה לאחר שהאשכולות מיצו את עצמם ואולי גם בשל העויינות שגילו כלפיה כמה מהגולשים/ות. לגבי קולי, אני נושא איתי רגשות- אשמה. מספר חברים פנו אלי וביקשו ממני להבהיר לו, כי יותר משאנו רוצים פורום בעל אופי של דתיים- חילונים, אנו מבקשים להקים פורום חרדי. עשיתי את השליחות בלב כבד, כיוון שדעתי הייתה נגד המהלך. סברתי כי ניתן לנהל את הדברים במקביל. קולי קיבל את הדברים - ועזב. מספר שבועות אחר-כך הבינו גם יתר החברים שצדקתי. הם ביקשו למסור לקולי שיחזור. קולי סירב. עד היום אני מיצר על כך. *** מאז התפתחו להם הדברים לאיטם. חברים חדשים הגיעו, ותיקים יותר נטשו. היו שמצאו כאן את מקומם. אחרים לא. היו שנהגו בצורה מכוערת. היו שהלהיבו. ומעל הכל - נוצר כאן מקום מפגש ייחודי, בו מוצאים עצמם גערר'ס, בעלזער'ס, ליטוואקע'ס, ווייסע, שווארצע, חבצקער'ס, משיחיסתים, בריסקער'ס, וויזניצער'ס, ישיבישער'ס, ברסלעבר'ס, חברונער'ס, בויאנער'ס, מתמידים, פונוביזער'ס, צאנזר'ס, סאטמאר'ס ועוד - יחדיו. וכל השאר הלא כתוב הוא בעשרות אלפי ההודעות שבארכיון הפורום. ואם שאלתם את עצמכם מה עלה בגורל אותה גולשת שנטשה בזעם, הנה התשובה: היא שבה אל הפורום מספר שבועות אחר-כך. חלפו עוד מספר חודשים והיא כתבה לי שרק כעת היא מבינה עד כמה צדקתי. השבוע, לקראת 'היומולדת' של הפורום, שאלתי אותה אם היא זוכרת את הוויכוח שלנו מאז. וזה מה שהשיבה לי: "אני נהנית כל כך מהפורום, עד שבאמת אינני מצליחה להיזכר מתי 'היה לנו ויכוח'. הפורום נהדר, נעים להיות בו. הוא ממש לטעמי". אני מקווה שגם לטעמכם. דוד10