תראו מה מצאתי! מתחברות לזה?

maybesure

New member
כן מתחברת

לפני כשנה הייתי בתערוכה שבה מישהי רקמה על גלויות תמונות משפחה ישנות. כל מיני דברים שהזכירו לה את הילדות שלה. מצד אחד היא הפכה את הגלויות/תמונות ששכבו אצלה באיזו קופסה בארון למיצג, מצד שני שימרה סיפור חיים וזכרונות.
ליד כל תמונה היה תקציר של מה התמונה מביעה עבורה. הייתה תערוכה מקסימה!!
 

maybesure

New member
לא כל כך פורטרטים

יותר תמונות משפחתיות ונופי ילדות.
 

maybesure

New member
אין לי מושג

כיוון שזו הייתה תערוכה משותפת, הציגו בה מספר אמנים ואני ממש לא זוכרת מי הם היו. רובם אמנים חובבים.
 
מופלא, מתחברת ואוהבת

זה ממש לא רקמת איקסים.

אומנות עם נשמה יתרה.
 

colibri

New member
ראיתי בגליון הקודם של קורס סטיצ'ר

כתבה על מישהי שרוקמת על... טוסטים. כן כן, על פרוסות לחם קלוי.
למשל, כתם עובש רקום על טוסט.
או ביצת עין רקומה.
אותה הבחורה גם מציירת על טפטים בעזרת קטשופ ומיונז.
וגם עושה תמונות מ... ציפורניים גזורות.
סליחה, אבל בשלב זה של הכתבה נתקפתי בחילה קלה עד בינונית. יש גבול גם ליצירתיות ולמיקס-מדיה...
 
השורה האחרונה הזויה

ולמען האמת בחילה קלה התעוררה בי עוד קודם.
איך היא משמרת את התוצרים?
 
זה שייך לז'אנר שלם באומנות של שימוש

(דוחה...) בהפרשות. ראו קיקי סמית למשל. כאן יש איזושהי הנגדה בין משהו מגעיל למשהו קישוטי. המטרה היא לזעזע, מתוך הנחה שהזעזוע מוביל לחשיבה.
האם זה נכון? או אולי זה נגמר בתחושת הגועל ולא יותר?
 
למעלה