זה מזכיר לי
ממעט הימים שהספקתי לתור את אספהאן. סבי עליו השלום חי באספהאן. במשך חיי נסעתי עם אבי עליו השלום 3 פעמים לאספהאן. אבי היה קונה לגיסי ולאחותי שכבר היו בישראל, כל מיני דברים יפים בכמויות סיטונאיות, מביא לטהרן ומשם דרך שדה התעופה "מהר אבאד" לישראל. שהותי שם היתה זמנית - כתייר/מטייל. בהחלט : הייתי במקומות שיש אותם אך ורק באספהאן.כמו למשל הצריח המתנדנד. כן! כן! צריח שהייתי עולה לראשו במדרגות ספיראליות פנימיות והאנשים המבוגרים היו מנדנדים אותו. אין לזה אח ורע בעולם. יש באספהאן גם מלונים שהם שם דבר. הם כל כך טעימים, כל כך ערבים לחיך. אין לזה שני. הם כמובן גם בלטו במראיהם. היו ארוכים ארוכים והיו מצחיקים אותי אז.