תם ונשלם! המנון ארה"ב מתורגם לעברית
הערה: התרגום הוא, כרגיל בתרגום שירה, חופשי למדי. לכן תורגמה הכותרת ל"נס פסים וכוכב", שורה החוזרת בשיר, על אף שברור שמדובר בכוכבים רבים. אני אפרסם קודם את התרגום, ולאחר מכן את המקור האנגלי. נס פסים וכוכב- הימנון ארצות הברית התראה באוויר לאור שחר צעיר, את ניסינו הרם שהנפנו אל על? לקרני דמדומים עת גווע אור בהיר, עת תרעים אש הקרב ותזעק לחלל? כה גאים וזקופים על עפר סוללה ונצפה בניסנו- פסים רחבים מתנופף לו בעוז, אבירות אין מִשלָה ובצד הפסים מאירים כוכבים? ושחקים שנִצבָּעוּ באודם טילים אף פצצות שהרעימו בשחק הרם, ואורם שיַהֵל- כי עוד אנו מושלים, לעולם הם הראו כי דגלינו עוד שם. העודו מתנופף לו הנס, לי אמור, ומבהיק בפסים לאורו של כוכב, במולדת שאת יופיה עוד נזכור, ארץ בני החורין אמיצי הלבב? שם על גדת הנהר ערפילים כוילון, אך בקושי נשקף בדממה הצלולה, חיל צבאם של צרים יהירים כהמון, מה הוא זה שהרוח נושבה בו, עולה, על פסגת המדרון תרחף לה אט אט, טפח היא מסתירה ואחר מגלה? אז במי הנהר ישתקף לו בלאט בתפארת עולם לאור שמש עולה, נס פסים וכוכב! נעתור בתפילה לדורות יתנופף בהדר תהילה, מעל פני המולדת אשר כה נאהב, ארץ בני החורין אמיצי הלבב. ואותה חבורה, לי אמור, היא היכן? ששבועה מתרברבת פלטה לאמור, להשליך את עמנו מזה המשכן מאדמת המולדת לעֶלֶט הכפור? אך דמם הנשפך את הדומן טיהר, וימחה רשעתם משבילי מכורה, אף מקלט לא יהי לעבדי הצורר, מאימת מנוסה או מבור הקבורה, נתיבים להם שניים מסער הקרב! מנצח נישא נס פסים וכוכב, מעל שמי המולדת אשר כה נאהב, ארץ בני החורין אמיצי הלבב. ולעד כך יהי, אנשים חופשיים, העומדים בין ביתם האהוב לחורבן! בברכת ניצחון ושלום מבקשים, להלל העוצמה ששמרתנו עד כאן, הפכתנו אומה, נבשר ברמה מטרתנו צודקה! בלבנו הומה יראתנו כאש, ורק זאת נבקש, וכל איש בלבו הסיסמא ילחש: "באלוה נבטח!", ולכבוש הוא מוכרח! בברכת השמיים זכותנו ניקח, ולעד יתנופף נס פסים וכוכב, בהדר תהילה, לעולם כעכשיו, מעל שמי המולדת אשר כה נאהב, ארץ בני החורין אמיצי הלבב. Oh, say can you see, by the dawn's early light, What so proudly we hailed at the twilight's last gleaming? Whose broad stripes and bright stars, through the perilous fight, O'er the ramparts we watched, were so gallantly streaming? And the rockets' red glare, the bombs bursting in air, Gave proof through the night that our flag was still there. O say, does that star-spangled banner yet wave O'er the land of the free and the home of the brave? On the shore, dimly seen through the mists of the deep, Where the foe's haughty host in dread silence reposes, What is that which the breeze, o'er the towering steep, As it fitfully blows, now conceals, now discloses? Now it catches the gleam of the morning's first beam, In full glory reflected now shines on the stream: 'Tis the star-spangled banner! O long may it wave O'er the land of the free and the home of the brave. And where is that band who so vauntingly swore That the havoc of war and the battle's confusion A home and a country should leave us no more? Their blood has wiped out their foul footstep's pollution. No refuge could save the hireling and slave From the terror of flight, or the gloom of the grave: And the star-spangled banner in triumph doth wave O'er the land of the free and the home of the brave. Oh! thus be it ever, when freemen shall stand Between their loved homes and the war's desolation! Blest with victory and peace, may the heaven-rescued land Praise the Power that hath made and preserved us a nation. Then conquer we must, for our cause it is just, And this be our motto: "In God is our trust." And the star-spangled banner forever shall wave O'er the land of the free and the home of the brave!
