תרגום חלק 1 של המאמר שהביא אמיר

[עינת12]

תרגום חלק 1 של המאמר שהביא אמיר

האם זה אופנתי לגזור? רוב הגברים העוברים ניתוח לחתיך צינור הזרע הינם בגיל העמידה, נשואים, עם ילדים. אך חלק מהם הינם צעירים. גברים שהחליטו שאינם רוצים ילדים - לעולם. האם החברה באמת מוכנה אליהם? ---------- מאת דיינה הודפול ש7 לפברואר 2005. ג'סטין מוראן, 29 הוא פקיד ביחידה ליפול נמרץ בספוקיין וושינגטון. הוא וארוסתו, מישל בארוס, 35 לא מתחתנים עד תחילת ספטמבר, אבל הם כבר הורידו דבר אחד מרשימית "הדברים שצריך לעשות לפני החתונה". במאי האחרון עבר מוראן ניתוח לחיתוך צינור הזרע. "שנינו לא רוצים ילדים, והתעיפתי מלדאוג ולדאוג מדי חודש עד הופעת המחזור", הוא אומר. נהגתי לדאוג כל כך בקשר לתאונות עד שלפעמים פשוט נמנענו ממין." הפעם הראשונה בה שקל מוראן את ההליך החוסם לתמיד את הצינור המוביל את תאי הזרע מהאשכים לפין על-מנת למנוע הריון, היתה כאשר היה בן 23 ובחייל הים. "אבל איש מהרופאים לא היה מוכן לשקול זאת," הוא אומר. "הם אמרו שאני צעיר מדי ועשוי לשנות את דעתי." הוא לא שינה את דעתו. לכן בתחילת שנה שעברה, כאשר דברים החלו להיות רציניים בינו ובין בארוס, הוא החליט לנקוט בפעולה. שניהם שנאו קונדומים, ובארוס הפסיקה ליטול גלולות לאחר שסבלה מתופעות לוואי קשות. "אנחנו מתכוננים להיות ביחד כל חיינו, לכן זה היה הגיוני לחתוך," הוא אומר. בארוס אומרת שהיתה מאושרת. "שנינו רצינו שקט נפשי מהר ככל האפשר," היא אומרת. מוראן אינו טיפוסי לאומדן של 600,000 גברים העוברים את הניתוח מדי שנה. עפ"י מספר אורולוגים ששוחחו עם סאלון (מי זה? עינת12), המועמד הוא בדרך כלל נשוי, בשנות ה-30 המאוחרות, או ה-40 המוקדמות, ויש לו שניים או יותר ילדים. מחקר של אוניברסיטת ווסטרן וושינגטון מצא שהסיכוי לעיקור וולונטרי עולה עם הגיל, משך הנישואין ומספר הילדים. אך בעוד שבחירתו של מוראן עשויה להיות יוצאת דופן, היא אינה תקדימית כלל וכלל. למרות שרופאים או מאגרי מידע עדיין אינם יכולים לאשר את הנטייה ההולכת וגוברת, הרבה מהאנשים אתם שוחח סאלון ושהחליטו לא להוליד, אמרו שהניתוח צובר פופולריות בקרב מעגל חבריהם. "אני מכירה בערך 12 גבאים ללא ילדים שעברו עיקור," אומרת לורה קיולינג, 27, סייעת משפטית מקווינס, ניו יורק, שבעלה עבר את הניתוח לפני 4 שנים. עלעל/י בהודעות אינטרנט באתרי ה-CHILDFREE (המונח המועדף ע"י רבים שהעדיפו לו להוליד) ותמצא/י הודעות של גברים בשנות ה-20 וה-30 שלהם, כמו מוראן, שכבר עברו עיקור או מצפים ליום. "ככל שניתוח עיקור עיקור היה מפחיד עבורי, זה היה הרבה הרבה יותר מפחיד להזיע מפחד כל פעם בעת קיום יחסי מין ואז לכחות לתוצאות - הטובות או הרעות," כותב Zaphood, בפורום NOKIDDING. "אני לא חסיד גדול של הרולטה הרוסית." זוהי (הניתוח) הדרך היחידה להיות בשבילי להיות בשליטה על גורלי. קונדומים לא נקיים מקלקולים. עיקור הוא האמצעי הקרוב ביותר לבטחון/וודאות מוחלט/ת. אף על פי שסטטיסטיקות בנושא אינן עדיין בנמצא, בקרוב הן יהיו. בפעם הראשונה, המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בריאותית (NCHS) שאל קרוב ל-5,000 גברים לגבי תכנון המשפחה ובחירת ההתרבות שלהם. בין הנתונים שישוחררו לציבור הרחב ביום האב: כמה גברים מתכוננים להשאר ללא ילדים לתמיד, וכמה מאותם גברים עברו ניתוח עיקור על-מנת לחרוט את ההחלטה באבן. מצופה שהמספר יהיה גדול. מה שמפתיע הוא שמספרים בכלל קיימים. עד עתה דיונים על שימוש באמצעי מניעה ורצון/אי-רצון בילדים נסב בעיקר סביב נשים. ה-NCHS אוסף נתונים על בחירת ההתרבות שלנשים במחקר הלאומי של גידול המשפחה מאז שנות ה-70. לקח להם 30 שנה לשאול גברים את אותן השאלות. "זה מאד מיוחד," אומרת גלדיס מרטינז, מנהלת מדעית ב-NCHS. "זו הפעם הראשונה שגבר מייצג את עצמו. העניין החדש של הממשלה בתוכניות ההתרבות של גברים היא רק אחת מהאינדיקציות לכך שאמריקאים כבר לא מתעלמים יותר מכך שלגברים תפקיד אקטיבי כשזה מגיע לאם כן או לו להוליד. במשך עשורים לגברים שרצו לקחת על אצמם את האחריות על אמצעי מניעה היו רק שתי אפשרויות: קונדומים וניתוחי עיקור. מספר חברות פארמצבסטיות קרובות מאשר היו אי-פעם לפיתוח אמצעי מניעה לגברים המבוססים על פעילות הורמונלית. "קיים עניין גדול מאד במציאת אמצעי מניעה לגברים," אומר הנרי גבלניק, מנהל CONRAD, ארגון הפועל בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי במחקר אמצעי מניעה עם טסטוסטורון המיועדים לגברים. "הניחוש שלי הוא שזה יקח ארבע עד חמש שנים לפני שיהיו מספיק נתונים על-מעת שיהיה מוצר קיים בשוק, אם לא יותר מכך. אך מסופו של דבר השוק ישתנה." לצורות אחרות של אמצעי מניעה לגברים אשר יתבססו על התערבות בפעולת תאי הזרע יקח (סביר להניח) זמן אחוך יותר להתפתח. בנובמבר, מחקר של ה-JOURNAL OF SCIENCE עשה כותרות כאשר גילה שקופים ממין זכר להם הוזרק חלבון מסויים היתה תגובה חיסונית (הם פיתחו רמות גבוהות של נוגדנים שמנעו מתאי הזרע להפרות את הביציות) ולא יכלו להפרות נקבות. "העובדה שלגברים יש אופציות התרבות היא כעת מוכרת באופן נרחב יותר," אומרת פטרישה לונבורג, פרופסור לפסיכולוגיה בגמלאות מאוניברסיטת וושינגטון ומחברת "THE CHOSEN LIFE OF CHILDFREE MEN", "ובהחלט הגיע הזמן לכך." "לאופציה של הגבר צריך להיות משקל כפי שיש לאופציה של האשה," אומר ג'רי סטיינברג, מייסד NON-FATHER ב-NO KIDDING. ארגון בינלאומי בן 10,000 חברים לאנשים ללא ילדים. "צריך שניים כדי לעשות תינוק, וזה צריך לקחת שניים על-מנת להגיע להחלטה."

 

[gertrude]

עינת, כל הכבוד ותודה רבה../images/Emo140.gif

 

[גאטו נגרו]

תודה

בעברית זה 'החליק לי בגרון' יותר בקלות.

 

[עינת12]

תרגום חלק 2 של המאמר שהביא אמיר

מה יהיו ההשלכות של השיח הציבורי בנושא בחירות ההתרבות/הולדה של גברים? האם זה יתרגם את עצמו ליותר גברים ללא ילדים בעתיד? האם זה אומר שגברים נוספים כמו מוראן יבחרו באופציה של ניתוחי עיקור? אולי. "קיים היום יותר מידע ממנו ניתן להגיע להחלטות מושכלות," אומר מחבר CHILD FREE ZONE דיוויד מור, 38, שעבר ניתוח עיקור באוקטובר. "היינו מסורים לחלוטין להיותנו CHILD FREE, אבל חברים שבקרו אצלנו אם ילדם הצעיר גרמו לרעייתי ולי לטפס על הקירות," הוא אומר. "גם אני חשבתי שזה יהיה רעיון טוב שרעייתי תפסיק ליטול גלולות." ויסנטה צ'יקאצ'יו, 27, מומחה לבריאות בניו יורק, הוא אחד מאלה שהושפעו מהאקלים המשתנה לאטו. "עד גיל 18 חשבתי שאם אתה מסוגל לכך ביולוגית - יהיו לך ילדים," אומר צ'יקאצ'יו. מנהל-עמית של הסניף האזורי שלו של NO KIDDING. "על גברים לדעת שיש להם את הזכות לא לרצות באבהות, ויש להם את הזכות להפוך את בחירתם לקבועה. ניתוחי עיקור -- העולים בין $300 ו-$1,500 המכוסים לעיתים קרובות על ידי הביטוח -- הפכו לשיגרת 10 דקות של הליך משרדי מאז שטכניקת אי-התערבות האזמל הוצגה בארה"ב בשנות ה-80. הניתוח הוא כה שגרתי, שעפ"י דו"חות מאנגליה ייתכן שבקרוב אחיות בריטיות יורשו לבצע אותו ללא נוכחות רופא. אבל עד כמה כוח החלטה יש לגבר צעיר לא נשוי או ללא ילדים -- או שניהם, כאשר זה מגיע לנגישות למידע ונתונים על ניתוחי עיקור? כפי שגילה מוראן בגיל 23, אם אין לך ילדים, בקשתך לניתוח עיקור עשויה לא להילקח ברצינות. שלושה רופאים סירבו לסטיינברג לפני שמצא אחד שעיקר אותו בגיל 34. זה יכול להיות קשה מאד לגברים ללא ילדים למצא אורולוגים אשר מוכנים לבצע את ההליך. עד כדי כך שלוחות ההודעות של NO KIDDING כוללים מדור שחבריו שעברו ניתוח עיקור יכולים לספק מידע על הפניות לרופאים המוכנים לבצע את ההליך. למה גברים שאינם רוצים ילדים עומדים בפני מחסומים כאשר זה מגיע לבחירה להפוך את בחירתם לקבועה? "בדיוק כמו הפלות, לפעמים מסתכלים על החלטות בקשר להולדה מחוץ לתחום של רפואה סטנדרטית," אומר האורולולג פיטר שלגל מאוניברסיטת קורנל, נשיא האגודה להולדה ואורולוגיה גברית. "דעות מושות להשתולל ונקודות מבט אישיות מיושמות ע"י אנשי מקצוע. זה גם לא עוזר שלארגוני מטריה כמו האגודה האמריקאית לרפואת ילודה/התרבות ושלאגודה האורולוגית האמריקאית אין קווי הנחייה אתיים בנושא ניתוחי עיקור -- כמו למשל מי יעבור אותם ובעילו מצבים. וזה משאיר לרופאים חלון פתוח להחליט. זהו נוהג מקובל למשל, לגבי חלק מהרופאים להחליט החלטות שרירותיות בגלל חתך גיל כשזה נוגע לניתוחי עיקור. "אם מישהו היה מתקשר אלי ואומר "אני בן 28, רווק ולא רוצה ילדים." לא הייתי מבזבז את זמנו וכספו ע"מ שיבוא אלי." אומר ד"ר מייקל וורן, אורולוג מסניף גלברסטון של אוניברסיטת טקסס. משרדו עורך ייעוץ עיקור אם המועמד הוא מעל גיל 30 עם שני ילדים אומתחת לגיך 30 עם יותר משני ילדים. הסיבה למדיניות הזו, הוא אומר, היא שבמשך 33 שנות התמחות בנושא הוא ראה יותר מדי גברים (גם אם היה להם ילדים בעת הניתוח וגם אם לא) משנים מאוחר יתר את דעתם. "אין לי בעיה עם מישהו שמעוניין לחיות בצורה זו, אבל אני יודע שלא תמיד יהיו מעוניינים בכך בהמשך." הוא אומר. ד"ר ריצ'ארד ואנלנגנדונק, אורולג במרפאות ארגון אוצ'סטר בניו אורלינס מסקים ששיקול הגיל כאשר נשקל מועמד הוא הגיוני. "כשאתה בן 22 אינך יודע איך ייראו חייך 3 שנים מעכשיו," הוא אומר. "כשאתה בן 35 או 40 יהיה לך מושג יותר טוב. אבל נתונים מדו"חות שוטפים שנתנו גיבוי למדיניות הרופאים - חסרים. מחקר דני שנערך ב-1987 מצא שחרטה שכיחה פי 2 עד 3 בקרב גברים שעוקרו לפני גיל 30 מאשר בקרב גברים שעוקרו אחרי גיל 30. מחקר עדכני יותר בקרב גברים שעברי ניתוח עיקור לפני גיל 30 במרפאות קרן קליבלנד מצא שהפיכת ניתוחי עיקור התרחשה פי 12.5 אצל גברים שעוקרו בשנות ה-20 שלהם מאשר אצל גברים שעברו עיקור בגיל מבוגר יותר. לעומת זאת, מחקר אוסטרלי מצא שגברים שהינם ללא ילדים מבחירה לא היוו אחוז גבוה יותר בקרב הגברים שביקשו להפוך את ניתוחי העיקור שלהם. "האורולוג איתו שוחח סאלון, אשר התמחה בניתוחי הפיכה לניתוחי עיקור אישר את המגמה הזאת במרפאתו. למעשה, מחקר שהישווה 44 גברים ללא ילדים ו-51 אבות שעברו ניתוחי עיקור באגודה לתכנון המשפחה במרילנד במשך תקופה של 4 שנים, הסיק שניתוחי עיקור הם בטוחים גם פיזית וגם פסיכולוגית לשתי הקבוצות. גברים שעברו עיקור ושאין להם ילדים עומדים בפני ביקורת הטוענת כי הם אנוכייים ורואים רק לטווח הקצר. "היו שאמרו לי שזו היתה טעות לעשות את ההחלטה כשאני עדיין צעיר," אומר צ'יקאצ'יו. היו שאמרו לי שגזלתי מרעייתי לעתיד את האפשרות להיות אם. אני לא חושב שאני יכול לספור את מספר האנשים שאמרו לי שאתחרט וזה יהיה מאוחר מדי." אבל הנה שאלה שגברים צעירים שעברו ניתוחי עיקור שואלים: למה זה מקובל ע"י החברה לקבח החלטה שלא ניתנת לשינוי להביא ילדם לעולם בגיל צעיר, וזה לא בסדר להחליט החלטה שלא ניתנת לשינוי לא להוליד? האמת היא שהשקעתי הרבה יותר מחשבה ואנרגיה לנושא אי ההולדה מאשר הרבה אנשים שכן מולידים משקיעים בהחלטתם," אומר צ'יקאצ'יו. "מה הסנריו הגרוע יותר -- גבר המתחרט על ניתוח העיקור שלו או גבר המתחרט על הורות כתוצאה מתאונה?"

 

[גאטו נגרו]

שוב תודה ../images/Emo140.gif

ניסיתי פעמיים להוסיף את זה אתמול בלילה, אבל

סירבו לשתף פעולה ...

 

[עינת12]

תרגום חלק 3 של המאמר שהביא אמיר

תמיד קיימים יוצאים מן הכלל -- כמו אותו אדם בו נזכר אורולוג מסויים, שבר עיקור אחרי שהוא וחבורת חבריו השיכורים החליטו שאינם רוצים רוצים להכניס את חברותיהם להריון; מאוחר יותר הוא ביקר אצל הרופא ושאל אותו לגבי לגבי היפוך הניתוח. אבל החלק הארי של גברים של גברים ללא ילדים הבוחרים בניתוח עיקור שוקלים ברצינות רבה את ההשלכות. מחקר סקוטי של 78 גברים ונשים שהם חסרי ילדים מבחירה הסיק: "ממצאי מחקר זה מראים כי אי הורות מבחירה אינה ביטוי לנוירוזה או חוסר בשלות/בגרות; נהפוך הוא, זוהי החלטה מורכבת שבה מכריע משקל היתרונות את מחיר הנון-קונפורמיות החברתית. על-פי מחקרו של לונבורג, קיימות ארבע סיבות עיקריות בגללן גברים לא רוצים ילדים: הם רוצים חופש להחליף עבודות בלי מחוייבות פיננסית לילדים; הם רוצים זמן ומקום להתפתחות אישית; הם מעולם לא חשו צורך בילדים ומאושרים כפי שהינם; והם לא רוצים באחריות שבגידול ילד. למרות זאת, לא כל הגברים שאינם רוצים ילדים מעוניינים בניתוח עיקור. או שהם מרוצים מאמצעי המניעה הנוכחי שלהם, לא אוהבים את הרעיון של התערבות רפואית באבריהם האינטימים, או לא בטוחים ב-100% בקשר לקביעות הרגשתם. אבל לפלח של גברים שהחליטו כי אינם רוצים ילדים עשיית הניתוח לא נראית כצעד קיצוני. המחקר האוסטרלי מצא שהגברים המועדים ביותר לבחור בניתוח הם מה שהחוקרים קוראים "מושכלים רהוטים צעירים היודעים לבטא היטב וברהיטות את החלטותיהם." הם הגיעו להחלטה ברורה לא להוליד בגיל צעיר. הם בוחרים בניתוח משום שאינם מוכנים להתמודד עם החרדות שבשימוש באמצעי מניעה לא קבוע. לפני שצ'יקאצ'יו עבר את העיקור, הוא וקיולינג היו כה מפוחדים שתקלה באמצעי המניעה תקלקל את תוכניותיהם לעתיד ללא ילדים שהם השתמשו בשלושה אמצעי מניעה בו-זמנית - גלולה, קונדום ו"גמירה בחוץ". עדיין בכל פעם שהמחזור של קיולינג מתאחר בכמה ימים הם בחרדה. "לחיות עם האיום של הריון כתוצאה מתאונה זה נורא," אומר צ'יקאצ'יו. צ'יקאצ'יו לא קיבל את ההחלטה להתעקר בקלות. כניסוי, כל יום במשך שנה הוא שאל את עצמו אם החי חייב לבצע את הבחירה באותו יום עצמו האם היה בוחר בעיקור. במשך 365 ימים רצופים התשובה היתה כן. הרבה פעמים הוא שאל גם את קיולינג בקשר לרגשותיה באותו יום. לפני שנפגש עם מנתחים הוא יצר מסמך בעל ארבעה עמודים שבו כתב את קווי המתאר של סיבותיו לרצון בניתוח עיקור, הידע שלו על ההליך, ותופעות לוואי פוטנציאליות, כמו נפיחות, דימום או זיהום. "הגעתי למצב של תשובה לכל שאלה פוטנציאלית שרופא עשוי לרצות להעלות בפני לפני שבכלל תעלה על בדל שפתיו," הוא אומר. כל שלושת הרופאים עמם שוחח היו מוכנים לבצע את הניתוח. "רופאים מתחילים להיווכח שלאנשים זכות לא פחותה להבטיח לעצמם מצב של חיים חופשיים מילדים כפי שיש להם את הזכות להוליד." למרות שעברו ארבע שנים מאז עבר צ'יקאצ'יו את הניתוח, והוא עדיין בטוח בוודאות מוחלטת שקיבל את ההחלטה הנכונה, הוא ממשיך לשמוע ביקורת מחלק מחבריו ועמיתיו לעבודה. "לא עבר יום בשלוש השנים האחרונות בו לא חשבתי על ניתוח העיקור שלי וחייכתי," הוא אומר. אבל עדיין יש אנשים שאומרים לי שאתחרט על כך בהמשך חיי. תגובתי המועדפת היא לשאול אותם הם הם מתכננים להיות הורים. אם התשובה היא כן, אני מגיב: "אתה תשנה את דעתך וזה יהיה מאוחר מדי." הרבה מהרופאים ששוחחו עם סאלון אמרו שלמרות שאינם מעודדים ניתוחי עיקור בגברים ללא ילדים בשנות ה-20 שלהם, אם נפציינט עדיין נחוש לחלוטין לאחר הייעוץ, קרוב לוודאי שלא ידחו אותו. "אני מציע שירות ואינני עושה שיפוט מוסרי," אמר ד"ר ברט מלינגר, אורולוג במרפאה פרטית בלונג איילנד, ניו יורק, שביצע את ניתוח העיקור של צ'יקאצ'יו. על האינדיוידואל לקבל את האינפורמציה ולקבל את ההחלטה המתאימה." כשישה אחוזים מהגברים העוברים ניתוח עיקור יבקשו בעתיד התערבות כירורגית להפכו, לרוב בגלל שהם רוצים ילדים עם שותפה חדשה. למרות שלא קיימות סטטיסטיקות בקשר לכמה מהגברים האלה כבר יש ילדים. ד"ר לארי רוס, אורולוג באוניברסיטת אילינוי בשיקגו, מעריך שרק 10 עד 15 אחוזים מהפציינטים הבאים אליו לניתוחי היפוך הם ללא ילדים ששינו את דעתם. ד"ר ארנולד בלקר פרופסור לאורולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת לואיוויל, המתמחה בנושא במשך 35 שנים, לא זוכר כי מעולם ביצע ניתוח היפוך. המומחיות שלו היא בגברים ללא ילדים. שלא כמו הליך העיקור בן עשר הדקות, ניתוח היפוך דורש כארבע שעות על שולחן הניתוחים וכ- $25,000 - $,10,000 מכיסו הפרטי של המנותח, מכיוון שניתוחי היפוך אינם מכוסים ע"י הביטוח. "זה קל מאד לבצע עיקור. זה קשה מאד להפוך אותו," אומר וורן.

 

[עינת12]

תרגום חלק 4 של המאמר שהביא אמיר

על-מנת שזה לא יתרחש (היפוך, עינת12) רופאים מנסים לגרום לגברים להבין את הסופיות/קביעות של העיקור כאשר הם מייעצים לגברים מעוניינים. אינך יכול לבצע ניתוח עיקור במחשבה שניתן להופכו," אומר ד"ר לארי ליפשולץ, ראש המחלקה לרפואת פריון גברית וכירורגיה בביילור קולג' לרפואה ביוסטון. בעוד ששיעורי ההצלחה של החזרת תאי זרע למצב בו יוכלו להיפלט הם די גבוהים. הסיכוי להריון בתוצאה מהיפוך אינו גבוה. וככל שעובר יותר זמן מניתוח העיקור, כך יורדים הסיכויים להיפוך מוצלח. חלק מהגברים משנים את דעתם אחרי שהם לומדים את הסטטיסטיקות. הוסיפו עוד טוויסט מודרני אחד להליך קבלת ההחלטה: הודות לשימוש הנרחב בטכנולוגיות פוריות, הריונות כתוצאה מניתוחי היפוך הם עתה אפשריים באמצעות הפריה חוץ גופית או הזרעה מלאכותית. גברים יכולים לשמור את זרעם בהקפאה לפני ההליך, אך רובם לא עושים זאת, או יכולים לבצע ניתוח להוצאת זרע. שתי האפשרויות יקרות. שואל ד"ר ליפשולץ: "כמה גברים רוצים להוציא $20,00 על-מנת לא להצטרך להשתמש בקונדומים?" לא כל הגברים ללא ילדים העוברים ניתוחי עיקור נמצאים במערכת יחסים קבועה. אחרי שסטיינברג, שהיה רווק, עבר את הניתוח, החיזור קיבל דינמיקה אחרת. כמה נשים לא רצו להתראות אתי אחרי הדייט הראשון כשסיפרתי להן שלא רק שאינני רוצה ילדים אלא שגם עברתי ניתוח עיקור," הוא אומר. זה היה בסדר גמור מצדי, כי עדיף לחתוך זאת באיבו מאשר לאפשר למערכת יחסים להבנות רק על-מנת שתישבר כמה חודשים מאוחר יותר כאשר הדילמה הבלתי פתירה האם להוליד עולה. בריאן קרטיס, 35, כתב ועורך של חומר טכני באטלנטה, הרגיש גם הוא בגלי ההדף שבאו בעקבות ניתוח העיקור שלו בגיל 22. הוא עבר את הניתוח שישה חודשים לאחר שהחל את עבודתו שכללה ביטוח רפואי כי פחד מסיפורי ה"אופס" של חברים שנכנסו להורות לא מתוכננת. בזמנו, חברתו אשר לה סיפר מלכתחילה על אי-רצנו בילדים הופתעה לרעה מהנחרצות של החלטתו. כמה חודשים לאחר מכן היה להם ויכוח בו התלוננה שהוא נטל ממנה את אפשרות הבחירה. "לא הסכמתי אתה, לנוכח העובדה שלעולם לא תכננתי להוליד גם אילולא הייתי עושה את הניתוח," הוא אומר. "אם את רוצה ילדים כדאי שתתחילי להתראות עם גברים אחרים." כך היא עשתה. עברו 13 שנה ולקרטיס אין חרטות. "זו היתה ההחלטה החכמה והאחראית ביותר שאי-פעם ביצעתי," הוא אומר. מאז הוא כן מהתחלה עם נשים בקשר למצבו כעקר. בשנתיים האחרונות הוא נמצא במערכת יחסים עם אשר שגם היא לא רוצה ילדים. "היינו ידידים בהתחלה. כך שידעתי על ניתלוח העיקור לפני שהקשר התהדק," אומרת חברתו, שבקשה להישאר אנונימית. "אישית אני חושבת שזו ההחלטה החכמה ביותר שגבר יכול לגבר כשעמדתו היא כזאת של אי-רצון בילדים. זה נפלא להיות מסוגלת להיות אתו ולא לדאוג כהוא זה בקשר להריון ואמצעי מניעה. בניגוד לאמונה הרווחת, הריון הוא אפשרי לאחר ניתוח עיקור. דו"ח עדכני מצא ש-0.15 אחוזים מהנשים חוות הריון לא מתוכנן במשך השנה הראשונה לניתוח של שותפיהן (זה פי 100 פחות מחמישה עשר האחוזים שנכנסות להריון בשנה טיפוסית אחת של שימוש בקונדום.) זה לוקח לפחות כעשרים שפיכות שלאחר הניתוח לפני שנוזל הזרע נקי לחלוטין מתאי הזרע, כך שבאופן זמני על הזוגות להשתמש באמצעי מניעה תומך. אפילו לאחר תקופת ההמתנה הזאת, הריון הוא אפשרי במקרים נדירים ביותר. מחקר מהעת האחרונה שפורסם ב-JOURNAL OF AMERICAN COLLEGE OF OBSTETRICIANS AND GYNECOLOGISTS שעקב אחר 544 נשים שבעליהן עברו ניתוח עיקור מצא 6 הריונות שהתרחשו בשבועות הראשונים או השנים הראשונות שלאחר הניתוח. קיולינג, ארוסתו של צ'יקאצ'יו שוקלת ניתוח עיקור בעצמה. "פשוט אבטחה אקסטרה," היא אומרת. מוראן, שעבר את ניתוח העיקור שלו במאי, עבר לאחרונה בדיקת מעקב שגרתית בו אישר הרופה שספירת הזרע שלו היא אפס. "זוהי הקלה," הוא אומר. "מין עם מישהי אהובה לא צריך להינזק כתוצאה מדאגות." הוא ובארוס השליכו את הקונדומים ואומרים שהם מאושרים מתמיד. כשהם יוצאים יחד ושומעים ילדים צווחים הם מביטים איש ברעותו במבט יודע וחשים תחושת הקלה. עדיין, ככל שהחתונה קרבה והולכת (ילדים לא מוזמנים, כמובן) מוראן הוא בעד שמירת ראש פתוח. "אפילו אם איכשהו או מאיזושהי סיבה אשנה את דעתי, תמיד קיימת האופציה של אימוץ," הוא אומר. "ישנם כל כך הרבה ילדים שפשוט מחכים להורים." זה, הוא מאמין הוא היופי של הבחירה. ----------- על המחברת: דיינה הודפול היא כתבת פרילנס המתמחה בנושאי בריאות. עבודותיה מופיעות גם ב GLAMOUR, COSMOPOLITAN, MARIE CLAIRE SELF AND PRESERVATION שלחו מכתב אל העורך/ת כתבות קשורות: TO BREED OR NOT TO BREED - מחקרים מראים שזוגות שמחליטים לא להוליד הם מאושרים יותר מאשר אלה שכן מולידים. אז תרדו לי מהווריד ותפסיקו לנדנד לי להכנס להריון! מאת מישל גולדברג 6.5.03

 

[עינת12]

TO BREED OR NOT TO BREED

מצ"ב הקישור לכתבה מאת מישל גולדברג המוזכרת בתחתית העמוד של חלק 4 של המאמר שהביא אמיר:

 

[Nataly A]

עינת, את פשוט ../images/Emo47.gif

 

[אמיר אבוטבול]

ואני חילקתי את הערצתי רק על קריאה

זו זילות לשמה של הערצתי!!!! או אולי לעינת זו כבר ממש סגידה? אולי לא רק הערצה?

 

[marish]

תודה!

ויש שם עוד כמה מאמרים קשורים מעניינים.

 

[מלח השמים]

תודה ../images/Emo39.gif

 

[gertrude]

התרגום המשובח של עינת

נמצא כעת גם במאמרים, תחת "ציטוטים ותרגומים". ושוב תודה עינת

.

 

[גאטו נגרו]

ותודה בשלישית ../images/Emo24.gif

וכל הכבוד על המאמץ

 

[magicgirl1983]

אחלה תירגום

 

[עינת12]

תודה רבה לכולכן ../images/Emo141.gif

 

[עינת12]

marish ../images/Emo51.gif רבה על ההפנייה

סיימתי לקרוא כמה מהמאמרים. הם פשוט מרתקים ומאירי עיניים. איפה איפה נמצא משהו דומה בישראל?

 

[marish]

המממ... נכתוב?

עוד מעט אני אהיה מובטלת. עוד 3 ימים.

 

[עינת12]

זו היתה שאלה היפוטטית.....בישראל???

מה קרה? למה תהיי מובטלת עוד 3 ימים?

 

[marish]

נגמרת ההתמחות

ואני חופשיה (לעשות מבחנים ולהכין סמינריונים, וגם ללמוד לבחינות הלשכה). למה לא בישראל? אפשר לעשות על זה יופי של דוקטורט בפסיכולוגיה. הנה נושא שממש לא נחרש בספרות האקדמית בישראל.