באפי ואנגל לנצח
New member
תרגום מלא לראיון של אנתוני בBBC2!
מראיינת: ברוך הבא לתכנית, מה שלומך?
אנתוני: "אני בסדר גמור, מה שלומך?
מראיינת: אני בסדר תודה, אז איך אתה מרגיש? כי יציאה של אלבום יכולה להיות מריטת עצבים אבל מרגשת.
אנתוני: "אממ את יודעת, עשינו את זה בעבר,אז ההתרגשות היא ממש על הקצה. זה יותר מדהים ומרגש ומלא שמחה ועומס עבודה גדול".
מראיינת: כמה זמן זה לקח לכם לעשות את זה?
אנתוני: "אני מרגיש כאילו זה לקח שנים אבל כשממש התחלנו להקליט זה לקח רק כמה חודשים אז בניית התדמית לקחה לנצח והיו לנו זרועות שבורות וחלומות שבורים וכל הדברים האלה נעלמו. וכשמצאנו מפיק סופסוף והיינו בריאים ומוכנים לתהליך של עשיית מוזיקה זה הלך מהר מאוד".
מראיינת: אז אני מניחה שכשהייתם עושים אלבומים בתקופה הכל כך ארוכה שעשיתם אותם זה די קשה לחשוב על הסאונד שאתם רוצים, איך זה הולך להתאים למה שקורה בסצנת המוזיקה באותו זמן ועם מי אתם רוצים לעבוד והציפיות של כולם. אני לא ממש יכולה לדמיין איך זה בשבילך.
אנתוני: "אממ כן.. ציפיות. אני לא יכול לחשוב על אלה יותר מידי, למצוא סאונד ואושר ממוזיקה ולהישאר ביחד כלהקה כמו בנישואין זה די מאתגר. אבל באמת את יודעת למצוא מפיק היה קשה כי באמת רצינו להתנסות עם דיינג'ר מאוס והוא היה עסוק, הוא עושה תכניות טלוויזיה וסרטים ו12 אלבומים אחרים וסופסוף מצאנו חלון זמן איתו ואז פלי שבר את הזרוע בתאונת סנובורד ואיבדנו את הזמן שלנו והיינו צריכים למצוא זמן מחדש. אז בסופו של דבר זה נועד להיות. היינו צריכים גוון קטן של מוזרות כדי ליצור את השירים האלה. זה עזר".
מראיינת: וכשסופסוף נפגשתם איתו באולפן הוא די זרק עליכם ביקורת.
אנתוני: "הוא די זרק עלינו הרבה דברים.הוא בחור די דינמי. את מתכוונת במובן של לכתוב שירים חדשים?"
מראיינת: כן, ממה ששמעתי כי היה לכם את השירים שלכם וזה מה שחשבתם שהאלבום יהיה ואז הוא בא ואמר: אממ בואו נלך לעשות משהו שונה.
אנתוני: "כן, אם אני מסתכל על זה עכשיו הוא יודע מה הוא אוהב ממש מיד אז הוא האזין למשהו כמו 25 שירים שכתבנו והוא אהב משהו כמו 10. אז היה סוג של שברון הלב להיפרד עכשיו מ15 שירים שנקשרנו אליהם".
מראיינת: אני יכולה לשאול איך זה? כשהוא בא ואומר שהוא לא אוהב את מה עשיתם. איך זה מרגיש?
אנתוני: "התגובה הראשונית היא שזה די קשוח או שחצני או יהיר אבל ככל שאתה לומד להכיר אותו אתה מבין איך הוא פועל וחושב וזה פשוט עניין של טעם ואתה יודע שהוא רוצה שכל שיר יהיה קלאסי. אתה יודע שאין לו את הגישה הזאת של כותבי שירים של "אני אוהב את השיר הזה אפילו שהוא לא נועד להיות קלאסי הוא חלק מהנסיון שלי ויש לו משמעות בשבילי". אלא אם כן הוא מרגיש שזה הולך לנגוע בעולם הוא לא רוצה לשמוע על זה. אז למדתי לכבד את נקודת המבט שלו וככל שעבדנו איתו ככה הוא דחף אותנו להיות טובים יותר ממה שהיינו בהתחלה. יש לי הערכה גדולה למה שהוא עשה".
מראיינת: נדהר לקבל את הדחיפה הזאת. אתה חייב לקבל אותה אחרת אתה לא משתפר. נכון?
אנתוני: "אכן, ותתארי לך שאת פה כל כך הרבה זמן ואנשים שוכחים להגיד לך כשמשהו לא טוב אז אתה תמיד חושב שזה טוב. אתה צריך מישהו שיאמר לך בצורה כנה וברוטלית ושישבור לך את הלב ויפגע ברגשות שלך לאורך הדרך".
מראיינת: זה כמו בגדי המלך החדשים. זאת הסכנה בזה, שאנשים תמיד יגידו לך שאתה נפלא.
אנתוני: "זאת הסכנה וזה הסיכון, תתארי לעצמך כמה מהגדולים למשל מהביטלס שמישהו יאמר להם: זה לא מספיק טוב כמו מה שאני חושב שאתם מסוגלים לעשות. אף אחד לא יאמר את זה. ואז הם אף פעם לא יידעו".
מראיינת: כן. אבל בריאן ברטון (דיינג'ר מאוס) הוא די עדין, הוא סוג של דמות חכמה?
אנתוני: "כן, הוא עדין והוא חכם והוא נחמד, הוא די שומר על פרופיל נמוך אבל הפוקוס שלו הוא כמו לייזר".
מראיינת: אז ספר לי מה אנחנו יכולים לצפות מהאלבום הזה? איזה סוג של מוד יש לו? מבחינת המילים על מה כתבת?
אנתוני: "מבחינת המילים אני די נבוך להגיד אבל זה על מערכת יחסים של שנתיים שהתמוטטה כמו פצצה גרעינית שהשאירה אותי די נא ופנוי לעולם הרגשי של כתיבת שירים. (מדובר על חברתו לשעבר הלנה וסטנגרד). אז למרות שהיחסים היו די אסון אני מרגיש שבאופן מסויים קיבלתי משהו מהם. שזה בעצם חצי מהשירים באלבום הזה".
מראיינת: האם זה יהיה קשה לך לשיר את השירים האלה?
אנתוני: "לא לא, הם לא הסיפורים המלאים, כי אני מוצא את זה די משעמם. בשבילי אישית בשלב הזה לכתוב על משהו שהוא צפויי ושכולם יוכלו להתחבר אליו. אני מעדיף להסוות את זה ולתת לזה צורה ולהשאיר את זה יותר פתוח לתרגום. זה מרגש אותי יותר כליריקאי מאשר לכותב את זה בצורה מפורשת".
מראיינת: אז חלק מהאלבום הוא דברים שכתבת מהלב אבל מוסתרים. מה לגבי החלק השני?
אנתוני: "ובכן מבחינה לירית זה בא מאהבה לחיים ואהבה לטרגדיות שבחיים ולהצלחות ולכאבים ולנצחונות ואני לא יודע, ניתן למצוא סוג של מסתורין פסיכדלי במילים".
מראיינת: והסאונד של האלבום?
אנתוני: "הסאונד שונה תודה לאל! זה נחמד שיש לך אלמנטים שונים של סאונד. במקום להיות להקה מסורתית של רוקנרול עם שלושה נגנים וזמר יש לך לופים ומכונות ורובוטים וחייזרים וכל מיני דברים שמשתתפים בעשיית הסאונד שלנו אבל זה עדיין נשמע כמו הצ'ילי פפרס. אבל עם השפעה של דיינג'ר מאוס בתוכו. אתה יודע שאתה יכול להרגיש את ההשפעה וזה נחמד. כמו השיר האהוב עליי באלבום The getaway. למרות שהוא לא נבחר להיות הסינגל. ובשיר הזה ישנו לופ וישנה השפעה מכנית אבל מבחינה רגשית בפעם הראשונה ששמעתי את המוזיקה קיבלתי השראה מיידית. אז יש את הטוב שבשתי העולמות בזה".
מראיינת: אני לא יכולה לחכות לשמוע את זה. איך שאר הלהקה? הכל טוב?
אנתוני: "כולם בסדר, את יודעת הצלחנו למצוא דרך להתווכח בלי לשנוא אחד את השני או להתרחק אחד מהשני. אנחנו יכולים להתחיל את היום עם חילוקי דעות ענקיים וקרב צעקות ואז עשר דקות אחר כך הכל נגמר. אני אוהב את מה שאני רואה עם הבחורים האלה שמוכנים לצאת לסיבוב הופעות. זה נחמד שאנחנו יכולים לעכל את כל העליות והירידות ביחד. כולם נרגשים שיש לנו שירים חדשים שנראה שהם יהיו כיף לנגן בלייב".
מראיינת: הכל חלק מההרפתקה, תהנו מהטור. מה אתה עושה כרגע?
אנתוני (בצחוק): "כרגע אני עומד ערום במטבח שלי"
מראיינת: אוקיי, אז אתה לא מבשל עכשיו? לא הוצאת איזה מחבת?
אנתוני: "אין שום שמן חם קרוב".
מראיינת: היה נחמד לדבר איתך. תתרחק מהשומן החם.
אנתוני (בצחוק): "בוודאי".
מראיינת: ברוך הבא לתכנית, מה שלומך?
אנתוני: "אני בסדר גמור, מה שלומך?
מראיינת: אני בסדר תודה, אז איך אתה מרגיש? כי יציאה של אלבום יכולה להיות מריטת עצבים אבל מרגשת.
אנתוני: "אממ את יודעת, עשינו את זה בעבר,אז ההתרגשות היא ממש על הקצה. זה יותר מדהים ומרגש ומלא שמחה ועומס עבודה גדול".
מראיינת: כמה זמן זה לקח לכם לעשות את זה?
אנתוני: "אני מרגיש כאילו זה לקח שנים אבל כשממש התחלנו להקליט זה לקח רק כמה חודשים אז בניית התדמית לקחה לנצח והיו לנו זרועות שבורות וחלומות שבורים וכל הדברים האלה נעלמו. וכשמצאנו מפיק סופסוף והיינו בריאים ומוכנים לתהליך של עשיית מוזיקה זה הלך מהר מאוד".
מראיינת: אז אני מניחה שכשהייתם עושים אלבומים בתקופה הכל כך ארוכה שעשיתם אותם זה די קשה לחשוב על הסאונד שאתם רוצים, איך זה הולך להתאים למה שקורה בסצנת המוזיקה באותו זמן ועם מי אתם רוצים לעבוד והציפיות של כולם. אני לא ממש יכולה לדמיין איך זה בשבילך.
אנתוני: "אממ כן.. ציפיות. אני לא יכול לחשוב על אלה יותר מידי, למצוא סאונד ואושר ממוזיקה ולהישאר ביחד כלהקה כמו בנישואין זה די מאתגר. אבל באמת את יודעת למצוא מפיק היה קשה כי באמת רצינו להתנסות עם דיינג'ר מאוס והוא היה עסוק, הוא עושה תכניות טלוויזיה וסרטים ו12 אלבומים אחרים וסופסוף מצאנו חלון זמן איתו ואז פלי שבר את הזרוע בתאונת סנובורד ואיבדנו את הזמן שלנו והיינו צריכים למצוא זמן מחדש. אז בסופו של דבר זה נועד להיות. היינו צריכים גוון קטן של מוזרות כדי ליצור את השירים האלה. זה עזר".
מראיינת: וכשסופסוף נפגשתם איתו באולפן הוא די זרק עליכם ביקורת.
אנתוני: "הוא די זרק עלינו הרבה דברים.הוא בחור די דינמי. את מתכוונת במובן של לכתוב שירים חדשים?"
מראיינת: כן, ממה ששמעתי כי היה לכם את השירים שלכם וזה מה שחשבתם שהאלבום יהיה ואז הוא בא ואמר: אממ בואו נלך לעשות משהו שונה.
אנתוני: "כן, אם אני מסתכל על זה עכשיו הוא יודע מה הוא אוהב ממש מיד אז הוא האזין למשהו כמו 25 שירים שכתבנו והוא אהב משהו כמו 10. אז היה סוג של שברון הלב להיפרד עכשיו מ15 שירים שנקשרנו אליהם".
מראיינת: אני יכולה לשאול איך זה? כשהוא בא ואומר שהוא לא אוהב את מה עשיתם. איך זה מרגיש?
אנתוני: "התגובה הראשונית היא שזה די קשוח או שחצני או יהיר אבל ככל שאתה לומד להכיר אותו אתה מבין איך הוא פועל וחושב וזה פשוט עניין של טעם ואתה יודע שהוא רוצה שכל שיר יהיה קלאסי. אתה יודע שאין לו את הגישה הזאת של כותבי שירים של "אני אוהב את השיר הזה אפילו שהוא לא נועד להיות קלאסי הוא חלק מהנסיון שלי ויש לו משמעות בשבילי". אלא אם כן הוא מרגיש שזה הולך לנגוע בעולם הוא לא רוצה לשמוע על זה. אז למדתי לכבד את נקודת המבט שלו וככל שעבדנו איתו ככה הוא דחף אותנו להיות טובים יותר ממה שהיינו בהתחלה. יש לי הערכה גדולה למה שהוא עשה".
מראיינת: נדהר לקבל את הדחיפה הזאת. אתה חייב לקבל אותה אחרת אתה לא משתפר. נכון?
אנתוני: "אכן, ותתארי לך שאת פה כל כך הרבה זמן ואנשים שוכחים להגיד לך כשמשהו לא טוב אז אתה תמיד חושב שזה טוב. אתה צריך מישהו שיאמר לך בצורה כנה וברוטלית ושישבור לך את הלב ויפגע ברגשות שלך לאורך הדרך".
מראיינת: זה כמו בגדי המלך החדשים. זאת הסכנה בזה, שאנשים תמיד יגידו לך שאתה נפלא.
אנתוני: "זאת הסכנה וזה הסיכון, תתארי לעצמך כמה מהגדולים למשל מהביטלס שמישהו יאמר להם: זה לא מספיק טוב כמו מה שאני חושב שאתם מסוגלים לעשות. אף אחד לא יאמר את זה. ואז הם אף פעם לא יידעו".
מראיינת: כן. אבל בריאן ברטון (דיינג'ר מאוס) הוא די עדין, הוא סוג של דמות חכמה?
אנתוני: "כן, הוא עדין והוא חכם והוא נחמד, הוא די שומר על פרופיל נמוך אבל הפוקוס שלו הוא כמו לייזר".
מראיינת: אז ספר לי מה אנחנו יכולים לצפות מהאלבום הזה? איזה סוג של מוד יש לו? מבחינת המילים על מה כתבת?
אנתוני: "מבחינת המילים אני די נבוך להגיד אבל זה על מערכת יחסים של שנתיים שהתמוטטה כמו פצצה גרעינית שהשאירה אותי די נא ופנוי לעולם הרגשי של כתיבת שירים. (מדובר על חברתו לשעבר הלנה וסטנגרד). אז למרות שהיחסים היו די אסון אני מרגיש שבאופן מסויים קיבלתי משהו מהם. שזה בעצם חצי מהשירים באלבום הזה".
מראיינת: האם זה יהיה קשה לך לשיר את השירים האלה?
אנתוני: "לא לא, הם לא הסיפורים המלאים, כי אני מוצא את זה די משעמם. בשבילי אישית בשלב הזה לכתוב על משהו שהוא צפויי ושכולם יוכלו להתחבר אליו. אני מעדיף להסוות את זה ולתת לזה צורה ולהשאיר את זה יותר פתוח לתרגום. זה מרגש אותי יותר כליריקאי מאשר לכותב את זה בצורה מפורשת".
מראיינת: אז חלק מהאלבום הוא דברים שכתבת מהלב אבל מוסתרים. מה לגבי החלק השני?
אנתוני: "ובכן מבחינה לירית זה בא מאהבה לחיים ואהבה לטרגדיות שבחיים ולהצלחות ולכאבים ולנצחונות ואני לא יודע, ניתן למצוא סוג של מסתורין פסיכדלי במילים".
מראיינת: והסאונד של האלבום?
אנתוני: "הסאונד שונה תודה לאל! זה נחמד שיש לך אלמנטים שונים של סאונד. במקום להיות להקה מסורתית של רוקנרול עם שלושה נגנים וזמר יש לך לופים ומכונות ורובוטים וחייזרים וכל מיני דברים שמשתתפים בעשיית הסאונד שלנו אבל זה עדיין נשמע כמו הצ'ילי פפרס. אבל עם השפעה של דיינג'ר מאוס בתוכו. אתה יודע שאתה יכול להרגיש את ההשפעה וזה נחמד. כמו השיר האהוב עליי באלבום The getaway. למרות שהוא לא נבחר להיות הסינגל. ובשיר הזה ישנו לופ וישנה השפעה מכנית אבל מבחינה רגשית בפעם הראשונה ששמעתי את המוזיקה קיבלתי השראה מיידית. אז יש את הטוב שבשתי העולמות בזה".
מראיינת: אני לא יכולה לחכות לשמוע את זה. איך שאר הלהקה? הכל טוב?
אנתוני: "כולם בסדר, את יודעת הצלחנו למצוא דרך להתווכח בלי לשנוא אחד את השני או להתרחק אחד מהשני. אנחנו יכולים להתחיל את היום עם חילוקי דעות ענקיים וקרב צעקות ואז עשר דקות אחר כך הכל נגמר. אני אוהב את מה שאני רואה עם הבחורים האלה שמוכנים לצאת לסיבוב הופעות. זה נחמד שאנחנו יכולים לעכל את כל העליות והירידות ביחד. כולם נרגשים שיש לנו שירים חדשים שנראה שהם יהיו כיף לנגן בלייב".
מראיינת: הכל חלק מההרפתקה, תהנו מהטור. מה אתה עושה כרגע?
אנתוני (בצחוק): "כרגע אני עומד ערום במטבח שלי"
מראיינת: אוקיי, אז אתה לא מבשל עכשיו? לא הוצאת איזה מחבת?
אנתוני: "אין שום שמן חם קרוב".
מראיינת: היה נחמד לדבר איתך. תתרחק מהשומן החם.
אנתוני (בצחוק): "בוודאי".