באפי ואנגל לנצח
New member
תרגום מלא לראיון של אנתוני בKROQ!
בתקופה הקרובה נביא לכם סקירה בלעדית, תרגומים לראיונות ועוד כל מיני ככה שתוכלו באמת להינות מהמיטב באלבום הזה! בתור ספתח ראשון הנה תרגום מלא למה שאנתוני אמר בראיון ברדיו לKROQ:
קווין ובין: "איך זה היה לשמוע את השיר בטלפון, שזו בדיוק הדרך שבה דמיינת את עצמך שומע אותו נכון?
אנתוני: "אתה יודע מה? יש לי את החיוך הכי ענק על הפנים כי דמיינתי את עצמי שומע אותו ברדיו ואני לא יודע, זה עדיין גורם לי אושר".
קווין ובין: "אז מזל טוב. ברוכים השבים, למה זה לקח כל כך הרבה זמן? האם זו שאלה טיפשית בגלל שאתם כל כך עסוקים ועושים הרבה דברים כי חמש שנים זה המון זמן אפילו בשבילכם".
אנתוני: "חמש שנים?"
קווין ובין: "כן, זה מה שאמרו לנו".
אנתוני: "הייתה לנו חוויה לא רגילה וקשה כשעשינו את האלבום כי כתבנו 20-30 שירים והכל היה מוכן לצאת לדרך וחשבנו שהנה זה קורה, ואז פלי הלך לעשות סנובורד ושבר את זרועו בצורה קשה וזה היה סוג של עיכוב. אז חישבנו הכל מחדש ואז לא היה לנו מפיק והיינו די אבודים בחלל עם כל השירים האלה, והפלא ופלא זה היה אמור לקרות, כפי שהדברים קורים, וכשכולנו התחלךנו כבר להעלות אבק, בריאן ברטון (דיינג'ר מאוס) הגיע ואמר: בואו נעשה אלבום. כולנו אמרנו: נהדר! יש לנו את כל השירים האלה. והוא ענה: עזבו אותם בצד, בואו נכתוב שירים חדשים באולפן".
קווין בין: "הו וואו"
אנתוני: "אז התהליך החל שוב מחדש"
קווין ובין: "אבל הוא לא הקשיב ל20-30 שירים האלה שאתם כתבתם?"
אנתוני: "הוא הקשיב, אבל יש לו טעם מסויים משלו, והוא רצה לראות מה יקרה אם ניכנס לאולפן ונתחיל משהו חדש ורענן".
קווין ובין: "אז כמה מה20-30 שירים האלה נמצאים באלבום?"
אנתוני: "אני משער ש10 מהם חדשים מתוך ה...".
קווין ובין: "הו וואו"
אנתוני: "14 שירים שבאלבום".
קווין ובין: "אז הוא יודע מה הוא עושה?"
אנתוני: "הוא פשוט יודע מה הוא אוהב"
קווין ובין: "אין זה מעניין?, האם זאת הייתה תגובתך הראשונית לכך? לדחות את הרעיון הזה, אתה כאילו: שמע, אנחנו להקה שנמצאת פה כבר המון זמן ואנחנו יודעים לכתוב שירים כבר עשינו את החלק הזה, או שאתם סמכתם עליו בגלל הניסיון שלו?"
אנתוני: "ובכן אכן הייתה סוג של דחייה ראשונית, בהתחלה היית סוג של זיקה ונישואין לשירים האלה, אבל הדרך היחידה שבה ראינו שזה יכול לעבוד הייתה לסמוך עליו ולהיפטר מכל הרעיונות הישנים והדרך הישנה שבה עשינו דברים ולהגיד: אם זה הולך לעבוד אנחנו הולכים לדרוק את עצמנו מצוק ולראות מה יקרה".
קווין ובין: "מרתק. הדבר שתמיד מפתיע אותי הוא שתמיד שאני שומע על אמן שכותב שירים באולפן הוא כמה לחץ בוודאי יש על הליריקאי להביא משהו תוך כמה ימים שהולך לשרוד כל החיים שלו. האם הרגשת ככה כשכתבת את השירים האלה במהירות?"
אנתוני: "תודה ששמת לב (צוחק), אתה יודע מה? הלחץ הוא לפעמים הדבר הכי טוב, ובמיוחד כשיש לך את ג'וש צ'אד ופלי עוזבים את האולפן יום אחד עם משהו חדש ויפה מלודי וקסום ונוגע והם שולחים לך את זה ואומרים: אוקיי, תכתוב מילים לשיר ובוא תשיר את זה מחר, עכשיו זה התור שלך, אין לך ברירה".
קוויין ובין: "אכן".
אנתוני: "אתה חייב להיכנס בתוך עצמך ולהרגיש את מה שאתה מרגיש ולחשוב את מה שאתה חושב ולהיות מה שאתה ולתת לזה לזרום. ודרך אגב לפעמים אתה מרגיש מיואש ושהכל נמחק. הייתי מגיע ואומר: יש לי את זה! ובריאן היה אומר: אממ זה לא ממש עובד אבל בוא ננסה משהו אחר".
קווין ובין: "המון דחייה מבריאן/ קדימה בריאן!"
אנתוני: "אבל אז יש את הימים האלה שאתה מגיע והכל עובד"
קווין ובין: "כן זה הקסם של הרוק אנד רול, וזאת הכימיה שיש לך וללהקה שלך מכל השנים שבהן אתם ביחד והאמון שיש לכם אחד בשני וזה נשמע כמו נישואין בגן עדן עם בריאן. נכנסתי עכשיו לאתר שלכם ואני רואה את העטיפה של האלבום! זה פשוט פסיכי מה ששמתם על העטיפה של האלבום! האם אתה יכול להסביר ותאר את זה בשבילנו?"
אנתוני: "למה קראת לזה פסיכי?"
קווין ובין: "אממ אני לא יודע, הילדה שהולכת ברחוב עם דביבון ודוב. זה למה".
אנתוני: "אני לא יודע... אממ בדרך כלל אנחנו שמים משהו של אומנות גבוהה, וזה הרגיש פשוט אנושי, למרות שאלו חיות זה הרגיש אנושי, ואלה בעצם אנחנו, צ'אד הוא הדוב, ג'וש הוא הילדה, פלי הדביבון ואני העורב המצחיק שנמצא מקדימה".
קווין ובין: (צוחקים על מה שאנתוני אמר ואז מדברים על סיבוב ההופעות) האם אתם מתרגשים לחזור ולצאת שוב?"
אנתוני: "מאוד נרגשים! מאוד נרגשים שיש לנו הרבה שירים חדשים לנגן, זה האלבום השני שלנו עם ג'וש זה מרגיש הרבה יותר מלא וזה תמיד נפלא שיש לך עבודה כמוזיקאי. זה נהדר להיות בלהקה הזאת, אנחנו אוהבים לראות את העולם, אבל כשיש לנו את כל השירים החדשים האלה זה מרגיש: בואו נצא לדרך! יש לנו משימה עכשיו!".
קווין ובין: "המון להקות חיות באולפן ובשביל האולפן ואז כשהן יוצאות לסיבוב הופעות כל מה שהן רוצות זה לחזור לאולפן. האם זה גם אצלכם? או שזה ההיפך?"
אנתוני: "אני אוהב את המעגל"
קווין ובין: "מעגל?"
אנתוני: "המעגל. אתה עושה משהו מדהים באולפן ואז אתה מתאמן ועושה חזרות ומוודא שאתה יכול לנגן את זה בלייב ואז אתה יוצא לראות את העולם. אתה יודע בכל מקום: מאסיה לדרום אמריקה לאירופה למזרח אירופה ובתקווה המזרח התיכון ואפריקה ואתה יודע אתה נותן למוזיקה הזאת חיים דרך אנשים שנמצאים רחוק רחוק שזה נותן לזה משמעות ויש לך סוג של חוויה קהילתית ביחד. ואז כאשת עייף ותשוש והכל נהיה בלתי נסבל ואתה מגיע הבייתה ואתה אוסף את כל החוויות החדשות ומתחיל לכתוב קצת ופלי יושב על הפסנתר ואומר: מה אתה חושב על התווים האלה? ואז אני עונה: אממ יש מלודיה בזה ואז אתה מתחיל הכל מחדש".
בתקופה הקרובה נביא לכם סקירה בלעדית, תרגומים לראיונות ועוד כל מיני ככה שתוכלו באמת להינות מהמיטב באלבום הזה! בתור ספתח ראשון הנה תרגום מלא למה שאנתוני אמר בראיון ברדיו לKROQ:
קווין ובין: "איך זה היה לשמוע את השיר בטלפון, שזו בדיוק הדרך שבה דמיינת את עצמך שומע אותו נכון?
אנתוני: "אתה יודע מה? יש לי את החיוך הכי ענק על הפנים כי דמיינתי את עצמי שומע אותו ברדיו ואני לא יודע, זה עדיין גורם לי אושר".
קווין ובין: "אז מזל טוב. ברוכים השבים, למה זה לקח כל כך הרבה זמן? האם זו שאלה טיפשית בגלל שאתם כל כך עסוקים ועושים הרבה דברים כי חמש שנים זה המון זמן אפילו בשבילכם".
אנתוני: "חמש שנים?"
קווין ובין: "כן, זה מה שאמרו לנו".
אנתוני: "הייתה לנו חוויה לא רגילה וקשה כשעשינו את האלבום כי כתבנו 20-30 שירים והכל היה מוכן לצאת לדרך וחשבנו שהנה זה קורה, ואז פלי הלך לעשות סנובורד ושבר את זרועו בצורה קשה וזה היה סוג של עיכוב. אז חישבנו הכל מחדש ואז לא היה לנו מפיק והיינו די אבודים בחלל עם כל השירים האלה, והפלא ופלא זה היה אמור לקרות, כפי שהדברים קורים, וכשכולנו התחלךנו כבר להעלות אבק, בריאן ברטון (דיינג'ר מאוס) הגיע ואמר: בואו נעשה אלבום. כולנו אמרנו: נהדר! יש לנו את כל השירים האלה. והוא ענה: עזבו אותם בצד, בואו נכתוב שירים חדשים באולפן".
קווין בין: "הו וואו"
אנתוני: "אז התהליך החל שוב מחדש"
קווין ובין: "אבל הוא לא הקשיב ל20-30 שירים האלה שאתם כתבתם?"
אנתוני: "הוא הקשיב, אבל יש לו טעם מסויים משלו, והוא רצה לראות מה יקרה אם ניכנס לאולפן ונתחיל משהו חדש ורענן".
קווין ובין: "אז כמה מה20-30 שירים האלה נמצאים באלבום?"
אנתוני: "אני משער ש10 מהם חדשים מתוך ה...".
קווין ובין: "הו וואו"
אנתוני: "14 שירים שבאלבום".
קווין ובין: "אז הוא יודע מה הוא עושה?"
אנתוני: "הוא פשוט יודע מה הוא אוהב"
קווין ובין: "אין זה מעניין?, האם זאת הייתה תגובתך הראשונית לכך? לדחות את הרעיון הזה, אתה כאילו: שמע, אנחנו להקה שנמצאת פה כבר המון זמן ואנחנו יודעים לכתוב שירים כבר עשינו את החלק הזה, או שאתם סמכתם עליו בגלל הניסיון שלו?"
אנתוני: "ובכן אכן הייתה סוג של דחייה ראשונית, בהתחלה היית סוג של זיקה ונישואין לשירים האלה, אבל הדרך היחידה שבה ראינו שזה יכול לעבוד הייתה לסמוך עליו ולהיפטר מכל הרעיונות הישנים והדרך הישנה שבה עשינו דברים ולהגיד: אם זה הולך לעבוד אנחנו הולכים לדרוק את עצמנו מצוק ולראות מה יקרה".
קווין ובין: "מרתק. הדבר שתמיד מפתיע אותי הוא שתמיד שאני שומע על אמן שכותב שירים באולפן הוא כמה לחץ בוודאי יש על הליריקאי להביא משהו תוך כמה ימים שהולך לשרוד כל החיים שלו. האם הרגשת ככה כשכתבת את השירים האלה במהירות?"
אנתוני: "תודה ששמת לב (צוחק), אתה יודע מה? הלחץ הוא לפעמים הדבר הכי טוב, ובמיוחד כשיש לך את ג'וש צ'אד ופלי עוזבים את האולפן יום אחד עם משהו חדש ויפה מלודי וקסום ונוגע והם שולחים לך את זה ואומרים: אוקיי, תכתוב מילים לשיר ובוא תשיר את זה מחר, עכשיו זה התור שלך, אין לך ברירה".
קוויין ובין: "אכן".
אנתוני: "אתה חייב להיכנס בתוך עצמך ולהרגיש את מה שאתה מרגיש ולחשוב את מה שאתה חושב ולהיות מה שאתה ולתת לזה לזרום. ודרך אגב לפעמים אתה מרגיש מיואש ושהכל נמחק. הייתי מגיע ואומר: יש לי את זה! ובריאן היה אומר: אממ זה לא ממש עובד אבל בוא ננסה משהו אחר".
קווין ובין: "המון דחייה מבריאן/ קדימה בריאן!"
אנתוני: "אבל אז יש את הימים האלה שאתה מגיע והכל עובד"
קווין ובין: "כן זה הקסם של הרוק אנד רול, וזאת הכימיה שיש לך וללהקה שלך מכל השנים שבהן אתם ביחד והאמון שיש לכם אחד בשני וזה נשמע כמו נישואין בגן עדן עם בריאן. נכנסתי עכשיו לאתר שלכם ואני רואה את העטיפה של האלבום! זה פשוט פסיכי מה ששמתם על העטיפה של האלבום! האם אתה יכול להסביר ותאר את זה בשבילנו?"
אנתוני: "למה קראת לזה פסיכי?"
קווין ובין: "אממ אני לא יודע, הילדה שהולכת ברחוב עם דביבון ודוב. זה למה".
אנתוני: "אני לא יודע... אממ בדרך כלל אנחנו שמים משהו של אומנות גבוהה, וזה הרגיש פשוט אנושי, למרות שאלו חיות זה הרגיש אנושי, ואלה בעצם אנחנו, צ'אד הוא הדוב, ג'וש הוא הילדה, פלי הדביבון ואני העורב המצחיק שנמצא מקדימה".
קווין ובין: (צוחקים על מה שאנתוני אמר ואז מדברים על סיבוב ההופעות) האם אתם מתרגשים לחזור ולצאת שוב?"
אנתוני: "מאוד נרגשים! מאוד נרגשים שיש לנו הרבה שירים חדשים לנגן, זה האלבום השני שלנו עם ג'וש זה מרגיש הרבה יותר מלא וזה תמיד נפלא שיש לך עבודה כמוזיקאי. זה נהדר להיות בלהקה הזאת, אנחנו אוהבים לראות את העולם, אבל כשיש לנו את כל השירים החדשים האלה זה מרגיש: בואו נצא לדרך! יש לנו משימה עכשיו!".
קווין ובין: "המון להקות חיות באולפן ובשביל האולפן ואז כשהן יוצאות לסיבוב הופעות כל מה שהן רוצות זה לחזור לאולפן. האם זה גם אצלכם? או שזה ההיפך?"
אנתוני: "אני אוהב את המעגל"
קווין ובין: "מעגל?"
אנתוני: "המעגל. אתה עושה משהו מדהים באולפן ואז אתה מתאמן ועושה חזרות ומוודא שאתה יכול לנגן את זה בלייב ואז אתה יוצא לראות את העולם. אתה יודע בכל מקום: מאסיה לדרום אמריקה לאירופה למזרח אירופה ובתקווה המזרח התיכון ואפריקה ואתה יודע אתה נותן למוזיקה הזאת חיים דרך אנשים שנמצאים רחוק רחוק שזה נותן לזה משמעות ויש לך סוג של חוויה קהילתית ביחד. ואז כאשת עייף ותשוש והכל נהיה בלתי נסבל ואתה מגיע הבייתה ואתה אוסף את כל החוויות החדשות ומתחיל לכתוב קצת ופלי יושב על הפסנתר ואומר: מה אתה חושב על התווים האלה? ואז אני עונה: אממ יש מלודיה בזה ואז אתה מתחיל הכל מחדש".
