שירים הם לפעמים
New member
תרגום נדיר - שיר מהשואה !
מספר מילות הקדמה: השיר נכתב במקור בשנת 1943 בפולנית. הוא נמצא כתוב על גבי פיסת נייר בכיס מעילו של נער בן 12, מילוש זלינסקי בכפר נגושן בפולין. גופת הנער נמצאה מוטלת חסרת חיים לצד גופתו המושחתת של אביו, ומסמך נדיר זה מהווה עדות יתומה לזוועות הנוראיות שהתחוללו בתקופת השואה. את השיר מצאתי במקרה בספר שירים ישן בבית אמי והוא כה צמרר אותי שהחלטתי לתרגמו לעברית, וכעת אני מביאו בפניכם לקריאה ראשונה. אזהרה: השיר אינו קל לקריאה. "רָעָב" במקור מאת: מילוש זלינסקי תרגום מפולנית: חיים בורוביץ' כְּשֶׁרְעֵבִים, מֻכְרָחִים לֶאֱכֹל. גַּם אִם בָּאֹכֶל רוחשות תּוֹלַעִים. שְׁחוֹרוֹת, גְּדוֹלוֹת, רובן עֲדַיִן חַיּוֹת. זֶה לֹא כָּזֶה נוֹרָא, כִּי חֶלְקָן מֵתוֹת. וְאָז, הֵן אֲפִלּוּ טְעִימוֹת. כְּשֶׁרְעֵבִים, מֻכְרָחִים לֶאֱכֹל. אָז מַה, אִם זוֹחֲלִים עַל הָאֹכֶל עכברושים. אֵלּוּ רַק יְצוּרִים אפורים, בַּעֲלֵי רַגְלַיִם וְרוֹדוֹת, וְזָנָב שֶׁמַּצְלִיף "שוויף, שוויף." הֲלֹא, גַּם הֵם רְעֵבִים. וְאִם לֹא אוֹכְלִים, דְּבַר מַה, אֲזַי גּוֹוְעִים. כָּךְ הִסְבִּיר לִי אַבָּא, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. טֶרֶם יָרוּ בּוֹ. עַכְשָׁו, גַּם הוּא, מָזוֹן לְתוֹלַעִים ולעכברושים. הַס! אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָם, הֵם חוֹזְרִים. אוֹתִי לֹא יִתְפְּסוּ. אֲנִי אֶשְׂרַּד כָּאן, בָּחֹשֶׁךְ, לבַד. ליַד גופתו הָאֲכוּלָה שֶׁל אַבָּא. כְּשֶׁרְעֵבִים, מֻכְרָחִים לֶאֱכֹל. הַכֹּל.
מספר מילות הקדמה: השיר נכתב במקור בשנת 1943 בפולנית. הוא נמצא כתוב על גבי פיסת נייר בכיס מעילו של נער בן 12, מילוש זלינסקי בכפר נגושן בפולין. גופת הנער נמצאה מוטלת חסרת חיים לצד גופתו המושחתת של אביו, ומסמך נדיר זה מהווה עדות יתומה לזוועות הנוראיות שהתחוללו בתקופת השואה. את השיר מצאתי במקרה בספר שירים ישן בבית אמי והוא כה צמרר אותי שהחלטתי לתרגמו לעברית, וכעת אני מביאו בפניכם לקריאה ראשונה. אזהרה: השיר אינו קל לקריאה. "רָעָב" במקור מאת: מילוש זלינסקי תרגום מפולנית: חיים בורוביץ' כְּשֶׁרְעֵבִים, מֻכְרָחִים לֶאֱכֹל. גַּם אִם בָּאֹכֶל רוחשות תּוֹלַעִים. שְׁחוֹרוֹת, גְּדוֹלוֹת, רובן עֲדַיִן חַיּוֹת. זֶה לֹא כָּזֶה נוֹרָא, כִּי חֶלְקָן מֵתוֹת. וְאָז, הֵן אֲפִלּוּ טְעִימוֹת. כְּשֶׁרְעֵבִים, מֻכְרָחִים לֶאֱכֹל. אָז מַה, אִם זוֹחֲלִים עַל הָאֹכֶל עכברושים. אֵלּוּ רַק יְצוּרִים אפורים, בַּעֲלֵי רַגְלַיִם וְרוֹדוֹת, וְזָנָב שֶׁמַּצְלִיף "שוויף, שוויף." הֲלֹא, גַּם הֵם רְעֵבִים. וְאִם לֹא אוֹכְלִים, דְּבַר מַה, אֲזַי גּוֹוְעִים. כָּךְ הִסְבִּיר לִי אַבָּא, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. טֶרֶם יָרוּ בּוֹ. עַכְשָׁו, גַּם הוּא, מָזוֹן לְתוֹלַעִים ולעכברושים. הַס! אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָם, הֵם חוֹזְרִים. אוֹתִי לֹא יִתְפְּסוּ. אֲנִי אֶשְׂרַּד כָּאן, בָּחֹשֶׁךְ, לבַד. ליַד גופתו הָאֲכוּלָה שֶׁל אַבָּא. כְּשֶׁרְעֵבִים, מֻכְרָחִים לֶאֱכֹל. הַכֹּל.