פילוסוף רוחני33
Well-known member
בראשית:
בהתחלה ברא את אלוהים את השמיים ואת הארץ. והארץ הייתה בלגן וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. ואלוהים אמר: "שיהיה אור!", והיה אור. ואלוהים ראה את האור שטוב, ואלוהים הבדיל בין האור ובין החושך. ואלוהים קרא לאור יום ולחושך קרא לילה, והיה ערב והיה בוקר של יום אחד.
ואלוהים אמר: "שיהיה רקיע בתוך המים ויהיה מבדיל בין מים למים". ואלוהים עשה את הרקיע והבדיל בין המים שמתחת לרקיע ובין המים שמעל לרקיע, והיה כך. ואלוהים קרא לרקיע שמיים, והיה ערב והיה בוקר של יום שני.
ואלוהים אמר: "שיתנקזו המים מתחת השמיים למקום אחד, ותיראה היבשה", והיה כך. ואלוהים קרא ליבשה ארץ ולמאגר המים קרא ימים ואלוהים ראה שטוב. ואלוהים אמר: "שתוציא הארץ דשא עשב שמזריע זרע של עץ פרי לסוגו שהזרע שלו בו עץ הארץ", והיה כך. והארץ הוציאה דשא עשב שמזריע זרע לסוגו, ועץ שעושה פרי שהזרע שלו בו לסוגו, ואלוהים ראה שטוב. והיה ערב והיה בוקר של יום שלישי.
ואלוהים אמר: "שיהיו מאורות ברקיע השמיים לבדיל בין היום ובין הלילה ויהיו לסימנים ולמועדים ולימים ולשנים, ויהיו למאורות ברקיע השמיים להאיר על הארץ", והיה כך. ואלוהים עשה את שני המארות הגדולים את המאור הגדול לשלטון היום ואת המאור הקטן לשלטון הלילה ואת הכוכבים. ואלוהים נתן אותם ברקיע השמיים להאיר על הארץ. ולשלוט ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החושך, ואלוהים ראה שטוב. והיה ערב והיה בוקר של יום רביעי.
ואלוהים אמר: "שישרצו המים שרץ נפש חיה, ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמיים". ואלוהים ברא את התנינים הגדולים ואת כל נפשות החיות הרומשות ששרצו המים לסוגם, ואת כל עופות הכנף לסוגם, ואלוהים ראה שטוב. ואלוהים בירך אתם באומרו: "תפרו ותתרבו ומלאו את המים בימים, והעוף יתרבה בארץ". והיה ערב והיה בוקר של יום חמישי.
ואלוהים אמר: "שתוציא הארץ נפשות חיות לסוגן, בהמה ושרץ וחיית ארץ לסוגה", והיה כך. ואלוהים עשה את חיית הארץ לסוגה ואת הבהמה לסוגה ואת כל שרץ האדמה לסוגו, ואלוהים ראה שטוב. ואלוהים אמר: "נעשה אדם במראנו בדמותנו, והם ישלטו בדגי הים, בעוף השמיים, בבהמה ובכל הארץ ובכל השרץ ששורץ על הארץ". אז אלוהים ברא את האדם במראהו, במראה אלוהים ברא אתו, זכר ונקבה ברא אותם. ואלוהים בירך אותם ואמר להם: "תפרו ותתרבו, מלאו את הארץ וכבשו אותה ותשלטו בדגי הים, בעוף השמיים ובכל חיה ששורצת על הארץ". ואלוהים אמר: "הנה אני נותן לכם את כל העשבים שזורעים זרע שעל פני כל הארץ, ואת כל העצים שבהם פרי של עץ זורע זרע, לכם יהיו לאכול. ולכל חיות הארץ ולכל עופות השמיים ולכל מה ששורץ על הארץ שיש בו נפש חיים, את כל ירקות העשבים לאכול", והיה כך. ואלוהים ראה את כל מה שעשה והנה טוב מאוד, והיה ערב והיה בוקר של היום השישי.
נגמרו השמיים והארץ וכל הצבא שלהם. ואלוהים גמר ביום השביעי את מלאכתו שעשה ושבת ביום השביעי מכל מלאכתו שעשה. ואלוהים בירך את יום השביעי וקידש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו שאלוהים ברא לעשות.
אלה תולדת השמיים והארץ כשנבראו ביום שעשה ה' אלוהים ארץ ושמיים. וכל שיחי השדה עוד לא היו בארץ וכל עשבי השדה עוד לא צמחו כי ה' אלוהים לא המטיר על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה. ואד היה עולה מהארץ ומשקה את כל פני האדמה. וה' אלוהים יצר את האדם חול מהאדמה ונפח בו נשמת חיים, והאדם הפך לנפש חיה. וה' אלוהים נטע גן בעדן ממזרח ושם שם את האדם שיצר. וה' אלוהים הצמיח כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים היה בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם מתפצל לארבעה נתיבים. שם האחד פישון, הוא שמקיף את כל ארץ החווילה ששם הזהב. והזהב של הארץ ההיא טוב, שם הבדולח ואבן השוהם. ושם הנהר השני גיחון, הוא משמקיף את כל ארץ כוש. ושם הנהר השלישי חידקל הוא שהולך ממזרח אשור, והנהר הרביעי הוא פרת. וה' אלוהים לקח את האדם והניח אותו בגן עדן לעבוד ולשמור אתו. וה' אלוהים ציווה על האדם באומרו: "מכל עצי הגן תוכל לאכול. ומעץ הדעת טוב ורע אל תאכל ממנו כי ביום שתאכל ממנו תמות". וה' אלוהים אמר: "לא טוב שהאדם יהיה לבדו, אעשה לו שותף לצדו". וה' אלוהים יצר מהאדמה את כל חיות השדה ואת כל עופות השמיים והביא לאדם לראות מה יקראו לו וכל מה שיקרא לו האדם נפש חיה יהיה שמו. והאדם קרא שמות לכל הבהמות, לעופות השמיים ולכל חיות השדה ולאדם לא מצא שותף לצדו. וה' אלוהים הפיל תרדמה על האדם והוא ישן והוא לקח אחת מהצלעות שלו וסגר בשר תחתה. וה' אלוהים בנה את הצלע שלקח מהאדם לאישה והביא אותה לאדם. והאדם אמר: "זאת הפעם עצם מהעצמות שלי ובשר מהבשר שלי, לזאת ייקרא אישה כי מאיש נלקחה זאת". לכן עוזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, והם נהיים לבשר אחד. ושניהם היו עירומים האדם ואשתו ולא התביישו. והנחש היה ערום יותר מכל חיות השד שעשה ה' אלוהים, ואמר לאישה: "אף שאמר אלוהים אל תאכלו מכל עצי הגן". והאישה אמרה לנחש: "מפרי העץ של הגן נוכל לאכול. ומפרי העץ שבתוך הגן אמר אלוהים אל תאכלו ממנו ואל תגעו בו שלא תמותו". והנחש אמר לאישה: "לא תמותו. כי אלוהים יודע שביום שתאכלו ממנו ייפקחו לכם העיניים ותהיו כמו אלוהים יודעים טוב ורע". והאישה ראתה שהעץ טוב למאכל ושהוא תאווה לעיניים והעץ נחמד להשכיל, ולקחה מהפרי שלו, אכלה ונתנה גם לאיש שלה שאתה והוא אכל. ונפקחו לשניהם העיניים והם ידעו שהם עירומים, תפרו עלה תאנה ועשו להם חגורות. והם שמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן לרוח היום, והאדם ואשתו התחבאו מפני ה' אלוהים בתוך העץ של הגן. וה' אלוהים קרא לאדם ואמר לו: "איפה אתה?". והוא אמר: "את הקול שלך שמעתי בגן ופחדתי כי אני עירום והתחבאתי". אז הוא אמר: "מי אמר לך שאתה עירום? האם אכלת מהעץ שציוויתי עליך לא לאכול ממנו?". אז האדם אמר: "האישה שנתת אתי היא נתנה לי מהעץ ואכלתי". אז ה' אלוהים אמר לאישה: "מה זה עשית?", והאישה אמרה: "הנחש שכנע אותי ואכלתי". וה' אלוהים אמר לנחש: "כיוון שעשית זאת, אתה ארור יותר מכל הבהמות ומכל חיות השדה, תלך על הגחון ותאכל חול כל ימי חייך. ואצור שנאה בינך ובין האישה ובין הזרעה שלך והזרע שלה, הוא יתקוף אותך בראש ואתה תתקוף אותו בעקב". לאישה אמר: "ארבה את הסבל ואת ההיריון שלך, בעצב תלדי בנים ולאיש שלך תשוקתך והוא ישלוט בך". ולאדם אמר: "כיוון ששמעת לקול אשתך ואכלת מהעץ שציוויתי עליך אל תאכל ממנו, האדמה ארורה בשבילך, בעצב תאכל אותה כל ימי חייך. וקוצים תצמיח לך ותאכל את עשב השדה. בזעת אפיך תאכל לחם עד שתחזור לאדמה כי ממנה נלקחת כי אתה חול ולחול תחזור". והאדם קרא לאשתו חוה כי היא הייתה אם כל חי. וה' אלוהים עשה לאדם ולאשתו כתנות עור והלביש אותם.
-
בהתחלה ברא את אלוהים את השמיים ואת הארץ. והארץ הייתה בלגן וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. ואלוהים אמר: "שיהיה אור!", והיה אור. ואלוהים ראה את האור שטוב, ואלוהים הבדיל בין האור ובין החושך. ואלוהים קרא לאור יום ולחושך קרא לילה, והיה ערב והיה בוקר של יום אחד.
ואלוהים אמר: "שיהיה רקיע בתוך המים ויהיה מבדיל בין מים למים". ואלוהים עשה את הרקיע והבדיל בין המים שמתחת לרקיע ובין המים שמעל לרקיע, והיה כך. ואלוהים קרא לרקיע שמיים, והיה ערב והיה בוקר של יום שני.
ואלוהים אמר: "שיתנקזו המים מתחת השמיים למקום אחד, ותיראה היבשה", והיה כך. ואלוהים קרא ליבשה ארץ ולמאגר המים קרא ימים ואלוהים ראה שטוב. ואלוהים אמר: "שתוציא הארץ דשא עשב שמזריע זרע של עץ פרי לסוגו שהזרע שלו בו עץ הארץ", והיה כך. והארץ הוציאה דשא עשב שמזריע זרע לסוגו, ועץ שעושה פרי שהזרע שלו בו לסוגו, ואלוהים ראה שטוב. והיה ערב והיה בוקר של יום שלישי.
ואלוהים אמר: "שיהיו מאורות ברקיע השמיים לבדיל בין היום ובין הלילה ויהיו לסימנים ולמועדים ולימים ולשנים, ויהיו למאורות ברקיע השמיים להאיר על הארץ", והיה כך. ואלוהים עשה את שני המארות הגדולים את המאור הגדול לשלטון היום ואת המאור הקטן לשלטון הלילה ואת הכוכבים. ואלוהים נתן אותם ברקיע השמיים להאיר על הארץ. ולשלוט ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החושך, ואלוהים ראה שטוב. והיה ערב והיה בוקר של יום רביעי.
ואלוהים אמר: "שישרצו המים שרץ נפש חיה, ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמיים". ואלוהים ברא את התנינים הגדולים ואת כל נפשות החיות הרומשות ששרצו המים לסוגם, ואת כל עופות הכנף לסוגם, ואלוהים ראה שטוב. ואלוהים בירך אתם באומרו: "תפרו ותתרבו ומלאו את המים בימים, והעוף יתרבה בארץ". והיה ערב והיה בוקר של יום חמישי.
ואלוהים אמר: "שתוציא הארץ נפשות חיות לסוגן, בהמה ושרץ וחיית ארץ לסוגה", והיה כך. ואלוהים עשה את חיית הארץ לסוגה ואת הבהמה לסוגה ואת כל שרץ האדמה לסוגו, ואלוהים ראה שטוב. ואלוהים אמר: "נעשה אדם במראנו בדמותנו, והם ישלטו בדגי הים, בעוף השמיים, בבהמה ובכל הארץ ובכל השרץ ששורץ על הארץ". אז אלוהים ברא את האדם במראהו, במראה אלוהים ברא אתו, זכר ונקבה ברא אותם. ואלוהים בירך אותם ואמר להם: "תפרו ותתרבו, מלאו את הארץ וכבשו אותה ותשלטו בדגי הים, בעוף השמיים ובכל חיה ששורצת על הארץ". ואלוהים אמר: "הנה אני נותן לכם את כל העשבים שזורעים זרע שעל פני כל הארץ, ואת כל העצים שבהם פרי של עץ זורע זרע, לכם יהיו לאכול. ולכל חיות הארץ ולכל עופות השמיים ולכל מה ששורץ על הארץ שיש בו נפש חיים, את כל ירקות העשבים לאכול", והיה כך. ואלוהים ראה את כל מה שעשה והנה טוב מאוד, והיה ערב והיה בוקר של היום השישי.
נגמרו השמיים והארץ וכל הצבא שלהם. ואלוהים גמר ביום השביעי את מלאכתו שעשה ושבת ביום השביעי מכל מלאכתו שעשה. ואלוהים בירך את יום השביעי וקידש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו שאלוהים ברא לעשות.
אלה תולדת השמיים והארץ כשנבראו ביום שעשה ה' אלוהים ארץ ושמיים. וכל שיחי השדה עוד לא היו בארץ וכל עשבי השדה עוד לא צמחו כי ה' אלוהים לא המטיר על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה. ואד היה עולה מהארץ ומשקה את כל פני האדמה. וה' אלוהים יצר את האדם חול מהאדמה ונפח בו נשמת חיים, והאדם הפך לנפש חיה. וה' אלוהים נטע גן בעדן ממזרח ושם שם את האדם שיצר. וה' אלוהים הצמיח כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים היה בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם מתפצל לארבעה נתיבים. שם האחד פישון, הוא שמקיף את כל ארץ החווילה ששם הזהב. והזהב של הארץ ההיא טוב, שם הבדולח ואבן השוהם. ושם הנהר השני גיחון, הוא משמקיף את כל ארץ כוש. ושם הנהר השלישי חידקל הוא שהולך ממזרח אשור, והנהר הרביעי הוא פרת. וה' אלוהים לקח את האדם והניח אותו בגן עדן לעבוד ולשמור אתו. וה' אלוהים ציווה על האדם באומרו: "מכל עצי הגן תוכל לאכול. ומעץ הדעת טוב ורע אל תאכל ממנו כי ביום שתאכל ממנו תמות". וה' אלוהים אמר: "לא טוב שהאדם יהיה לבדו, אעשה לו שותף לצדו". וה' אלוהים יצר מהאדמה את כל חיות השדה ואת כל עופות השמיים והביא לאדם לראות מה יקראו לו וכל מה שיקרא לו האדם נפש חיה יהיה שמו. והאדם קרא שמות לכל הבהמות, לעופות השמיים ולכל חיות השדה ולאדם לא מצא שותף לצדו. וה' אלוהים הפיל תרדמה על האדם והוא ישן והוא לקח אחת מהצלעות שלו וסגר בשר תחתה. וה' אלוהים בנה את הצלע שלקח מהאדם לאישה והביא אותה לאדם. והאדם אמר: "זאת הפעם עצם מהעצמות שלי ובשר מהבשר שלי, לזאת ייקרא אישה כי מאיש נלקחה זאת". לכן עוזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, והם נהיים לבשר אחד. ושניהם היו עירומים האדם ואשתו ולא התביישו. והנחש היה ערום יותר מכל חיות השד שעשה ה' אלוהים, ואמר לאישה: "אף שאמר אלוהים אל תאכלו מכל עצי הגן". והאישה אמרה לנחש: "מפרי העץ של הגן נוכל לאכול. ומפרי העץ שבתוך הגן אמר אלוהים אל תאכלו ממנו ואל תגעו בו שלא תמותו". והנחש אמר לאישה: "לא תמותו. כי אלוהים יודע שביום שתאכלו ממנו ייפקחו לכם העיניים ותהיו כמו אלוהים יודעים טוב ורע". והאישה ראתה שהעץ טוב למאכל ושהוא תאווה לעיניים והעץ נחמד להשכיל, ולקחה מהפרי שלו, אכלה ונתנה גם לאיש שלה שאתה והוא אכל. ונפקחו לשניהם העיניים והם ידעו שהם עירומים, תפרו עלה תאנה ועשו להם חגורות. והם שמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן לרוח היום, והאדם ואשתו התחבאו מפני ה' אלוהים בתוך העץ של הגן. וה' אלוהים קרא לאדם ואמר לו: "איפה אתה?". והוא אמר: "את הקול שלך שמעתי בגן ופחדתי כי אני עירום והתחבאתי". אז הוא אמר: "מי אמר לך שאתה עירום? האם אכלת מהעץ שציוויתי עליך לא לאכול ממנו?". אז האדם אמר: "האישה שנתת אתי היא נתנה לי מהעץ ואכלתי". אז ה' אלוהים אמר לאישה: "מה זה עשית?", והאישה אמרה: "הנחש שכנע אותי ואכלתי". וה' אלוהים אמר לנחש: "כיוון שעשית זאת, אתה ארור יותר מכל הבהמות ומכל חיות השדה, תלך על הגחון ותאכל חול כל ימי חייך. ואצור שנאה בינך ובין האישה ובין הזרעה שלך והזרע שלה, הוא יתקוף אותך בראש ואתה תתקוף אותו בעקב". לאישה אמר: "ארבה את הסבל ואת ההיריון שלך, בעצב תלדי בנים ולאיש שלך תשוקתך והוא ישלוט בך". ולאדם אמר: "כיוון ששמעת לקול אשתך ואכלת מהעץ שציוויתי עליך אל תאכל ממנו, האדמה ארורה בשבילך, בעצב תאכל אותה כל ימי חייך. וקוצים תצמיח לך ותאכל את עשב השדה. בזעת אפיך תאכל לחם עד שתחזור לאדמה כי ממנה נלקחת כי אתה חול ולחול תחזור". והאדם קרא לאשתו חוה כי היא הייתה אם כל חי. וה' אלוהים עשה לאדם ולאשתו כתנות עור והלביש אותם.
-
נערך לאחרונה ב: