תרגיל - אפיון ועלילה - 6

[goshdarnit]

תרגיל - אפיון ועלילה - 6

דמות היא אוסף הפעולות שלה. טענתי בתרגיל הקודם שהאמירה הזאת נכונה לכל דמות. בתרגיל הזה אני רוצה שתוכיחו את הנקודה שלי. תנו לי תקציר של סיפור/ספר שבו הדמות המרכזית פוגשת הרבה דמויות מינוריות (בעלות תפקיד קטן). כל דמות מינורית נכנסת לחייה של הדמות המרכזית לזמן מוגבל בלבד, עוזבת (באיזה אופן שתרצו) את הדמות המרכזית ולעולם לא חוזרת. למשל: מישהו מגיע לעיר זרה, ופוגש מספר לא מבוטל של דמויות שונות; מישהו יורד לגיהנום (או עולה לגן עדן) בחיפוש אחרי משהו, ובדרך פוגש הרבה דמויות מוזרות; מנהל בית ספר שעובר במסדרון ונתקל בדמויות מגוונות; וכן הלאה. כל דמות מהדמויות המינוריות האלה צריכה להיות דמות מלאה, כהגדרת הביטוי בשורה הראשונה של התרגיל. כלומר, לא מעניינת אותי ההיסטוריה של הדמות, אני לא רוצה לדעת מה היא עשתה פעם, ואיזה עבר עמוק ועשיר יש לה - אני מכיר אותה, מגדיר אותה, אוהב אותה, שונא אותה, ומאמין בה על פי הפעולות שהיא פועלת בלבד. על סמך מה שאני רואה בלבד, אני צריך לצאת עם התחושה שלפניי דמות מלאה. הדרך הכי יעילה לעשות את זה היא לעבוד על ניגודים, כפי שהסברתי ב'אפיון ועלילה - 4'. זאת הטכניקה עליה אנחנו עובדים. אני רוצה שתפנימו גם את הטכניקה וגם את המחשבה שצריך להפעיל אותה על כמה כל הדמויות בסיפור. בהצלחה.

 

[goshdarnit]

ולגבי התרגיל הקודם

מי שרוצה לנסות את כוחו בתרגיל הקודם, מוזמן לשרשר בהמשך לתרגיל הזה (ולציין שמדובר בתרגיל הקודם). אני מזכיר שהתרגיל שם היה ליצור סיפור שבו שתי הדמויות המרכזיות הן דמויות מלאות (דמות היא אוסף הפעולות שלה), תוך כדי שימוש בטכניקת הניגוד (בה התעמקנו באפיון ועלילה 4). כדי להקל, אתמול הצעתי שם את הדוגמה הבאה: נסו למשל את הסיפור הבא, שבו דמות א' באה להציל את דמות ב', שנמצאת במגדל או בכלא כלשהו. דמות ב' נמצאת במעין כלא או חדר סגור, שדרכו אי אפשר לראות את מה שנמצא בחוץ (כמו דמות א'). כלומר, הם יכולים לשמוע זה את זה אבל לא לראות. המקום שבו הדמויות נמצאות עומד להתפוצץ או לההרס. אם דמות ב' לא תוכל לצאת, היא תמות. אם דמות א' תישאר, גם היא תמות. תתארו לי את השעה האחרונה שיש להם ואת מה שקורה. הדגש הוא על תהפוכות (הנפש), על מצבי רוח שונים, על אנשים שנמצאים במצוקה עמוקה, על אנשים שמגיעים לדבר ולהיפוכו. כמובן שצריך לעשות את זה עם שתי הדמויות.

 

[BritGirl]

אז ככה...

דמות א' - דין. דמות ב' - נטשה. דין הזדחל בשקט לתעלת האיוורור, הוא חיפש את החדר הסגור של נטשה ועבר דרך ארוכה עד שירד מהתעלה במרכז הכלא השמור ביותר בהיסטוריה. הוא מצא את החדר שלה, והחל ללחוש. "נטשה! פסס, נטשה!" "דין?" נשמע קול נשי עדין. "טשה. אני לא מאמין, סוף סוף אני שומע את הקול שלך." "איך, איך הגעת לכאן?" "סיפור ארוך, באתי להוציא אותך." "איך ידעת?" נשמע שהיא התקרבה אל הדלת. "איך ידעתי מה?" "שזה הלילה." "מה טשה, מה הלילה?" הוא נשמע דואג וצמא למידע. "הפיצוץ." היא נשתתקה כמו בודקת את התגובה שלו. "טשי'נקה, איזה פיצוץ?" "זה הולך להיגמר היום, אנחנו הולכים להתאבד." "מה?! נטשה! אני לא מבין, מי מפוצץ, מתי, איפה ולמה." "נמאס לנו, אנחנו בורחים. מהעולם הזה. דוויאן קרויין יפוצץ את המקום הלילה. עוד,מה השעה עכשיו?" "אחת עשרה." "עוד שעה, כל זה ייגמר." "נטי, מתוקה, השתגעת? הכלא שינה אותך, את לא בורחת אף פעם ופתאום אתם..?" "כן, החלטנו." "טשה, בבקשה, לא... מה יהיה עם ג'ני?" "אתה תגדל אותה." "אני לא הולך עד שאת באה איתי." "לא. אתה כן הולך." "לא עשיתי את כל הדרך המזדיינת הזאת בשביל לברוח עכשיו, בלעדייך." "לך!" היא צעקה עדיין בלחש. "ששש, טשי אני לא עוזב אותך. חשבתי שאני אנפץ את הזכוכית למעלה בדלת שלך ואני אביא לך את הרובה ותירי במנעול מבפנים..." "לא הזכוכית לא תישבר, הזמן שלך אוזל, תצא מפה. ככה אני רוצה למות!" "טשה, בבקשה, תחשבי על זה!" היא לא ענתה. "טשה... תחשבי." "אני חושבת!" היא צעקה שוב, "אני חושבת על זה כ-ל יום, כ-ל היום במשך תקופה ארוכה מאוד, אני כבר לא יכולה לחשוב מרוב זה, אני לא עוזבת אותם פה למות לבד, אני לא נותנת לך למות איתי." היא התחילה לבכות. "אני לא אתן לך למות!" "אני כבר מתה! אני כבר פאקינג מתה. אתה לא יכול לראות אותי, השיער שלי נושר, אני מאוד רזה, אין לי בשביל מה לחיות." "ג'ני, השם לא אומר לך כלום? הבת שלך, הילדה הקטנה שלך!אני דואג לה, אבל כמה אפשר? היא חייבת דמות אימהית שתתמוך בה! דם מדמך, בשר מבשרך." "לא." היא ענתה בחריפות. "מה לא?" "היא לא הבת שלך." היא חיכתה כמה שניות. "ולא שלי." "מה? נטשה השתגעת קצת, אנחנו נטפל בזה, נרפא אותך..." "התינוקת שלנו נולדה מתה." היא שוב התחילה לבכות. "נכנסתי לחדר וכל התינוקות שכבו ובכו והיא לא וראיתי שהיא לא נושמת. ג'ני נראתה יפה וחמודה ולקחתי אותה." "מטורפת!" "מה השעה?" "23 וחצי." "צא כל עוד אתה יכול!" "חתיכת כלבה. לקחת למישהי אחרת את התינוקת?!" "גם התינוקת האמיתית, לא הייתה שלך. זוכר את פיטר?" "אני.. אני." בום, נשמעה בעיטה בדלת שלה. "תלך, כל עוד אתה יכול, שלא נגיד עוד דברים שנצטער עליהם!" "טשי, אני לא מאמין לך. אני לא מאמין לך." "כן, תאמין. כי זה מה שיש, זו האמת." "איכזבת אותי." "אני יודעת ובגלל זה כדאי שתלך." "איפה הפצצה?" איפשהו בקומה." "איפה?!" "אני לא... תמשיך ישר ותחפש שולחן קטן." דין זז מהדלת. "דין?" היא לחשה אבל לא היה מענה. הוא חזר כעבור 20 דקות לערך הוא חזרתי. "חזרתי." "מה עשית?" "כלום," הוא ענה. "תלך בבקשה, מהר, כמה זמן נשאר לנו?" "10 דקות." "נו, לא הגיע הזמן שתעוף מפה לעזאזל?!" "אני לא הולך." "פאקינג תלך, בגלל זה אף פעם לא אהבתי אותך, כי אתה מניאק שחושב רק על עצמו. מה עם מה שאני רוצה? מה עם הבקשה שלי?" "את באמת רוצה שאני אלך?" "כן!" היא צעקה. "טוב." "ביי, דין, תמסור נשיקה לג'ני." היא לחשה לעצמה. היא הלכה להישכב על המיטה. ופתאום היא שמעה בום ענקי. "רוצי!" דין צעק לה. היא יאצה מהדלת המנופצת ורצה אחריו במסדרונות, מאחוריהם הם שמעו בום עוד יותר חזק והלהבה התחילה לרוץ אחריהם, הם עפו קדימה מההדף. "אני לא יכולה לרוץ יותר." דין כבר היה מקדימה. הוא רץ חזרה והרים אותם על הידיים. הוא רץ קדימה והם הגיעו לדלת. "שית'" "לא היינו צריכים, היית צריך ללכת..." נטשה לחשה. דין הוציא אקדח וירה במנעול. כלום. הוא ירה כמה כדורים לנפץ את הזכוכיות למעלה והרים את נטשה לשם. היא עברה ועכשיו הוא היה צריך להתרומם לבד, הוא הרגיש את האש שורפת אותו. הוא קפץ ונתפס במעבר זכוכית הצר, הוא החתך עמוק אבל... הוא הצליח לעבור. הם המשיכו לרוץ ושניה אחרי שהם יצאו מהבניין הכל התחיל להתפרק, הפעם היה הדף מטורף והם מצאו את עצמם רחוק מאוד. "למה לא הלכת? לא הקשבת לסיפורים?" "כן וידעתי שזה כל מה שהם היו." משהו כזה?

 

[goshdarnit]

שלום לך.

קודם כל, זאת סצנה שיש בה הרבה דברים חזקים. יש בה מהפכים טובים ורגעים עם עוצמה. הקטע שבו היא מתייאשת, למשל. ברור שהיאוש הזה מנוגד לאיך שהיא בדרך כלל - ועשית את זה בלי להראות לנו את הצד השני. יפה מאוד. הקטע שבו הוא מתפרץ עליה - גם כן, מנוגד לאיך שהוא מתנהג בדרך כלל. אבל. לא סתם ביקשתי תקציר של סיפור שלם ולא של סצנה. סיפור מורכב מכמה סצנות ואני רציתי ליצור סכימה של האופי של כל דמות כפי שהוא מצטייר מסיפור שלם, מסך כל הסצנות שיש בסיפור. אני רוצה שתצטייר לי דמות מלאה, תלת מימדית על סמך מה שקורה לדמות בסיפור. ובנוסף, בתרגיל 5 העניין היה לעשות את זה ל*שתי* הדמויות בו זמנית, כאשר לכל אחד יש את ה'מסלול' שלה. שתי הדמויות שהשתמשת בהם היו יכולות להיות הרבה יותר מלאות אם היה להן סיפור מלא שבו האופי (התלת מימדי) שלהן היה יכול לבוא לידי ביטוי. כלומר, זה טוב. אבל זה לא בדיוק התרגיל. אני אגיד לך מה. מצד אחד את יכולה לנסות שוב ולנסות לבנות מסלול שלם לדמויות ולנסות להראות איך תאפייני אותן במשך הסיפור. וזה בסדר גמור. אבל מצד שני הייתי רוצה לנסות איתך משהו אחר. תבחרי שתי דמויות שעליהן היית רוצה לכתוב את הסיפור (אולי שתי הדמויות האלה ואולי אחרות), ובהודעה הבאה פשוט תכתבי את האופי שלהן, בצורה הכי טובה שאת יכולה. תכתבי את האופי בלי סיפור, בלי תקציר, בלי סצנה, באופן שיבהיר לכולנו מה האופי, ואנחנו ננסה ביחד לראות איך אפשר למצוא לאופי הזה מסלול מתאים (סיפור) ואיך האופי יוכל לבוא לידי ביטוי בדרך הכי טובה. רוצה לנסות?

 

[BritGirl]

או.קיי... נשמע מגניב,../images/Emo13.gif

דין: רגוע, שקט, חכם, בעל תושייה וכוח להמשיך, לא מוותר, קולע למטרה, מבין עניין, שנון. נטשה: נותנת אמון (הסבר בהמשך על למה נכנסה לכלא

), רגשנית, שחקנית טובה, יצירתית. דין ונטשה הורים לג'ני בת ה-7. נטשה נכנסה לכלא בגלל חברה שהכניסה אותן ביחד לצרות.

 

[goshdarnit]

יאללה.

מתחילים. ובתור התחלה, יש לי כמה שאלות. דין: רגוע, (מה זאת אומרת רגוע? איזה סוג של רגוע, אני מכיר הרבה סוגים? רגוע תחת איזה תנאים?) שקט, (כנ"ל: מה זאת אומרת שקט? איזה סוג של שקט? שקט תחת איזה תנאים?) חכם, (איזה סוג של חכם? במה הוא באמת טוב? במה הוא רע? (הוא בטח לא חכם בהכל, נכון?)) בעל תושייה וכוח להמשיך, (תני לי דוגמה תחת איזה תנאים ובאיזה אופן זה מתבטא.) לא מוותר, (כנ"ל. תני לי דוגמה שבה זה מתבטא באמת טוב.) קולע למטרה, (את זה פשוט לא הבנתי. תסבירי ותני דוגמה שבה זה מתבטא באמת טוב.) מבין עניין, (מה זאת אומרת? יש הרבה סוגים? אני מניח שאת מציינת את זה כי זאת תכונה חזקה אצלו. תני דוגמה או תמצית של סצנה שבה זה מתבטא טוב.) שנון. (איזה *סוג* הומור יש לו? שחור? ציני? משחקי מלים? משהו אחר? ואם כבר אנחנו עוסקים בהומור, את בוודאי יודעת שאנשים שיודעים להצחיק *משתמשים* כדי להשיג משהו (שיאהבו אותם, שיתרחקו מהם, וכו'). לשם מה הוא משתמש בהומור?) נטשה: נותנת אמון (עד כמה היא נותנת אמון? תני לי דוגמה עד כמה רחוק הדבר הזה יכל להגיע. האם יש לה חוש ביקורת? האם היא יודעת שהיא פוגעת בעצמה? האם היא עיוורת ולא מודעת למה שקורה? באיזה סוג של אנשים היא נותנת אמון? למה היא נותנת אמון (כי היא תמימה, כי היא מחפשת חום, או מה?) רגשנית, (יש כל מני סוגים. איזה סוג של רגשנית, ותני דוגמה שבה זה מתבטא.) שחקנית טובה, (את מתכוונת שיש לה כשרון משחק? האם זה אופי? אם זה אופי, במה זה מתבטא באופי. אני חושב שפה התכוונת למשהו אחר. יכול להיות?) יצירתית. (במה זה מתבטא? דוגמה בבקשה שבה זה מתבטא טוב.) (הסבר: לכל אחד ניסיתי למצוא הקשר הקשור ל*סיטואציה* כדי לקשור את האופי אחר כך לסיפור.) תורך.

 

[BritGirl]

וואו, המון לכתוב... חחח...

סבבה, דין: רגוע, בכל מצב, הוא לא לוקח דברים ללב, אדיש. שקט - הוא לא בחור שמבחינים בו בין הקהל, "סתם בחור רגיל" חכם - טיפוס הומניטרי, היה טוב מאוד בלימודים, חכם גם בכל הקשור לפעולות שעליו לבצע ועמדות שעליו לנקוט. בעל תושייה - הוא לא מוותר. לא ייוותר על אישתו ובתו לעולם, ימשיך להילחם בשבילן. קולע למטרה - יודע מה הוא רוצה ואיך להשיג את זה. מבין עניין - הוא הבין שהסיפור על זה שג'ני (הבת שלו והדבר היקר לו ביותר בעולם) לא הבת שלו היה סיפור, כדי שהוא יצא ויציל את עצמו. שנון - הומור ציני. הוא משמש בהומור כי היו לו חיים קשים. נטשה: נותנת אמון- עד כדי עיוורון מוחלט. היא יכולה להתיידד עם פושע שברח מהכלא ולהאמין לו כשהוא אומר שהוא לא ביצע את הפשע (כשיש הוכחות). נותנת אמון כי היא אדם טוב ואופטימי, היא יודעת שלפעמים זה פוגע בה. רגשנית- יכולה לדבר על משהו שרחוק ממנה ולא קשור אליה, להתחבר לזה רגשית ולהתחיל לבכות וכ"ו. שחקנית טובה - יש מקרים שבה היא משחקת סצינות שלמות בשביל להרחיק אנשים ממנה כי היא חושבת שהיא תפגע בהם וכ"ו. יצירתית - ממציאה סצינות טובות (?)

חחח, אף פעם לא עשיתי דבר כזה לפני!

 

[BritGirl]

אופס...קשור להודעה למעלה.

לא שלחתי נכון. זה אמור להיות בתגובה ל-אפיון ועלילה- תרגיל 6.

 

[goshdarnit]

רגע, רגע, לא נתת דוגמאות.

פירטת את הכוונה שלך, אבל לא נתת לי דוגמאות. למשל: רגוע בכל מצב - תני לי מצב לדוגמה שבו לא הייתי מצפה שבו הוא יהיה רגוע ותראי לי שבו הוא רגוע. שקט - לא בחור שמבחינים בו באיזה מצב? תתארי לי מצב שבו היו מבחינים בכל אחד אחר, אבל כיוון שזה דין אז לא מבחינים בו. חכם "בכל הקשור לפועלות שעליו לבצע" - תני לי דוגמה שמראה שזה באמת ככה. . בעל תושייה - דוגמה. לא מוותר - תני דוגמה. וכן הלאה. תני לי דוגמה על כל אחת מהתכונות שמנית (חוץ מהומור ציני, שזה פשוט נכנס לדיאלוג). תני לי *מצב* לכל אחת מהתכונות. מצב שמראה עד כמה נטשה נותנת אמון מוחלט, עד כמה היא אופטימית (כשהמצב קשה, אני מניח - תני דוגמה למצב קשה ולאופטימיות שלה) וכן הלאה, וכן הלאה. תורך.

 

[goshdarnit]

ולמתקשים

תנו לי דמות אחת כזאת. הדמות הראשית פוגשת לזמן קצר בלבד דמות מסויימת שלא תחזור שוב בסיפור. הדמות הזאת צריכה להיות מאופיינת באופן מלא. (וכשתצליחו, אני כמובן אבקש עוד אחת...)