jackthesmith1992
New member
תרגיל דיאלוג לבקשתו של סנופקין (כולם מוזמנים אבל לקטול אותי)
מתנצל מראש שזה לא גמור פשוט לא הייתי בטוח איך ממשיכים מאיפה שהגעתי...
"עומר!" היא קוראת לי דווקא כשאני באמצע של משחק המחשב האהוב עליי, "בוא הנה מיד!".
"עוד מעט אמא" אני ממשיך עם הנסיונות לנצח את הבוס המעצבן הזה שאני תקוע עליו כבר יומיים, נשארו לו רק עשרים אחוז חיים...! והמסך נכבה. אה?
"עומר!" מסתבר שהיא נכנסה לחדר וניתקה לי את המחשב מהחשמל.
"אמא, כמה פעמים אמרתי לך כבר שזה הורס את המחשב כשמנתקים אותו מהחשמל!".
"לא מעניין אותי. למה אני צריכה לקבל פתאום כמו שלג על הראש טלפון מהמורה שלך שלא באת לבית הספר?".
"אבל אמרתי לך כבר שפספסתי את ההסעה היום".
"אז למה המורה אמרה לי שהילדים ראו אותך דרך חלון האוטובוס עומד מאחורי העץ שליד הבית?".
אני שותק לדקה, מנסה למצוא מה להגיד. אוף, מי סיפר למורה? בטח סיגל המלשנית הזאת...
"נו?".
"זה פשוט-".
"אל תמציא לי עוד שקרים, אתה יודע שאני שונאת את זה! למה לא הלכת לבית הספר?".
האמת שלא הלכתי לבית הספר בשביל לראות את השידור החוזר בבוקר של הפרק של דרגון בול שהחמצתי אתמול- אבל כמובן שאני לא הולך להגיד לה את זה למה היא תרצח אותי, תחייה אותי עם כישוף ואז תרצח אותי שוב...
"למה אני לא יכולה ללכת לעבודה או לסידורים בלי לפחד שתעשה משהו מאחורי הגב שלי? למה...".
היא מתחילה שוב פעם לחפור בפעם המיליון כמו תקליט שבור על איך שהיא צריכה להיות מוכנה לחטוף בגללי מכות כמו מתאגרף ועל איך שאני קושר לה את הידיים וכל הדיבורים הרגילים שלה, קודחת לי בראש עם המבטא ושגיאות הדיבור המעצבנות שלה. אוף למה קיבלתי אמא כזאתי מעצבנת?
"זהו זה, אתה לא משחק במחשב שבוע!"
אעלק לא משחק במחשב שבוע, כאילו שהיא יכולה לעצור אותי כשהוא בתוך החדר שלי.
מתנצל מראש שזה לא גמור פשוט לא הייתי בטוח איך ממשיכים מאיפה שהגעתי...
"עומר!" היא קוראת לי דווקא כשאני באמצע של משחק המחשב האהוב עליי, "בוא הנה מיד!".
"עוד מעט אמא" אני ממשיך עם הנסיונות לנצח את הבוס המעצבן הזה שאני תקוע עליו כבר יומיים, נשארו לו רק עשרים אחוז חיים...! והמסך נכבה. אה?
"עומר!" מסתבר שהיא נכנסה לחדר וניתקה לי את המחשב מהחשמל.
"אמא, כמה פעמים אמרתי לך כבר שזה הורס את המחשב כשמנתקים אותו מהחשמל!".
"לא מעניין אותי. למה אני צריכה לקבל פתאום כמו שלג על הראש טלפון מהמורה שלך שלא באת לבית הספר?".
"אבל אמרתי לך כבר שפספסתי את ההסעה היום".
"אז למה המורה אמרה לי שהילדים ראו אותך דרך חלון האוטובוס עומד מאחורי העץ שליד הבית?".
אני שותק לדקה, מנסה למצוא מה להגיד. אוף, מי סיפר למורה? בטח סיגל המלשנית הזאת...
"נו?".
"זה פשוט-".
"אל תמציא לי עוד שקרים, אתה יודע שאני שונאת את זה! למה לא הלכת לבית הספר?".
האמת שלא הלכתי לבית הספר בשביל לראות את השידור החוזר בבוקר של הפרק של דרגון בול שהחמצתי אתמול- אבל כמובן שאני לא הולך להגיד לה את זה למה היא תרצח אותי, תחייה אותי עם כישוף ואז תרצח אותי שוב...
"למה אני לא יכולה ללכת לעבודה או לסידורים בלי לפחד שתעשה משהו מאחורי הגב שלי? למה...".
היא מתחילה שוב פעם לחפור בפעם המיליון כמו תקליט שבור על איך שהיא צריכה להיות מוכנה לחטוף בגללי מכות כמו מתאגרף ועל איך שאני קושר לה את הידיים וכל הדיבורים הרגילים שלה, קודחת לי בראש עם המבטא ושגיאות הדיבור המעצבנות שלה. אוף למה קיבלתי אמא כזאתי מעצבנת?
"זהו זה, אתה לא משחק במחשב שבוע!"
אעלק לא משחק במחשב שבוע, כאילו שהיא יכולה לעצור אותי כשהוא בתוך החדר שלי.