תרגיל מוחי:

[kasharel85]

תרגיל מוחי:

עצרו הכל ועשו זאת בלי לרמות בבקשה.
זהו תרגיל מועיל השימושי מאוד להעברת לחץ וכעס.
אם תבצעו את התרגיל הזה תוכלו לדעת איזה דמות חשובה בהיסטוריה של האנושות עליכם לחקות!!

... תחשבו על מספר בין 1 ל 6
תכפילו אותו ב3
תוסיפו 3
תכפילו שוב ב 3
תחברו את 2 הספרות של התוצאה כך שישאר ספרה אחת,למשל 24: 2+4 יוצא 6 ונמשיך:
בידקו את המספר שנתגלה מי המודל לחיקוי שלכם!
1.אלברט איינשטיין
2.אייל גולן
3.פיקאסו
4.שייקספיר
5.מראדונה
6.נפוליאון
7.סטיב הוקינג
8.קרל הגדול
9.kasharel85
10.ביבי
יום אחד אולי תוכלו להיות כמוני אבל תצטרכו לעשות מאמץ מאוד מיוחד!!! בהצלחה

 

[Lady Stark]

מצחיקולה

את יצאת לי! מזל שלא ביבי או נפוליאון.

 

[Lady Stark]

איך אומרים?

יצאתי חומוס? לקח לי זמן להבין...

 

[מחבקת עצים סדרתית]

תמיד יוצא 9!

מצד שני, אני בהחלט מוצאת שיש בך דברים שמהווים מודל לחיקוי. האופטימיות שלך מדהימה אותי כל פעם מחדש.

 

[kasharel85]

תאמיני לי שאני לא מודל לחיקוי

כל כך קשה להיות אני שלפעמים זה בלתי אפשרי להיות אני התרגיל הזה נועד לשעשע ולהצחיק זה הכל

 

[גון שפרד]

אופטימיות זה משהו שהייתי רוצה..

יש לי אופטימיות בפומבי, אבל לעצמי אני לא מצליח להיות כזה.

 

[נועָה]

מה זותומרת אופטימיות בפומבי

מבקשת הסבר.

 

[גון שפרד]

על פני השטח...

בפני אחרים (למשל בלימודים), אני לא מראה דיכאון, אני די חייכני ולא מנבא רעות על כל דבר (כמו ציונים במבחנים). לכאורה זה נראה כאילו אני סתם מתנהג ככה כדי לא להרחיק אנשים, אבל אני באמת מרגיש ככה.
כשאני לבד, לא בסביבה עם אנשים, אני נוטה לחשוב על דברים רעים ואני די פסימי. זה לא תמיד ככה אבל זה די דומיננטי.

 

[נועָה]

וואו, כמה הייתי רוצה

שזה יהיה אחרת, שתוכל לשמור על אופטימיות פומבית גם בחברת עצמך.
יש משהו שאתה חושב שאתה יודע על עצמך שהוא כל כך נורא, שאתה מרשה לשופט הפנימי לקטול אותך.
וזו ממש לא האמת, זה לא נכון מה שהוא מספר לך על עצמך.

אל תקשיב לו.

 

[גון שפרד]

זו לא בדיוק מחשבה...

זאת עובדה. אני מסתכל על הסטטוס שבו אני נמצא ואני לא רואה אותו משתנה בשנה וחצי הקרובה (קרובות?).
כרגע אני יודע מה אין לי ואני רוצה. אני גם יודע שאני מנסה לשנות את המצב, אבל קשה לי לחשוב באופן חיובי על דברים.
יחד עם זאת, אני לא מפסיק מאמצים. זה שאני בדיכאון עם עצמי, זה לא אומר שאני נאטם ומוותר לחלוטין. הלוואי ורק היו לי יותר הזדמנויות לשנות את הצב...

 

[נועָה]

אז כשאתה עם אנשים

אתה בעצם "עושה את עצמך", וכשאתה לבד אתה אמיתי?
אם אתה בכל זאת רוצה לקוות להזדמנויות לשנות את המצב, הן לא תבואנה מתוך זה שתהיה שלילי כלפי עצמך. נכון?

 

[kasharel85]

תגיד תודה

אני במצב שאני כבר לא יכולה לזייף שמחה ולהעמיד פנים אני מסתובבת עם פרצוף של 9 באב

 

[גון שפרד]

אבל אני לא מזייף...

זה מה שכתבתי מקודם, לכאורה, אני עושה את זה בשביל לא להרחיק אנשים, אבל אני באמת מרגיש ככה.אני באמת מרגיש יותר "תוסס" בסביבת הלימודים.

 

[נועָה]

נכון גון, זה באמת מה

שכתבת קודם, ובעניין הזה, טעות שלי. מצטערת....

 

[Lady Stark]

ג'ון היקר

אני מאוד שמחה בשבילך שאתה מוצא פה ושם ניצוץ של חדווה ואופטימיות, גם אם זה רק בסביבת אחרים. זה מוכיח לך שיש לך תקווה. גם נשמע ממה שאתה מתאר שאתה באופן עקבי לא מוותר לתחושות הקשות.
מעריכה את זה מאוד.

 

[אושרי]

מעולם לא התאכזבתי

אני פסימי ותמיד מצפה לרע.
כשהוא מגיע ,סבבה,ידעתי שזה מה שיקרה.
מגיע טוב(וזה קורה בדרך כלל) אני קופץ משמחה.
אופטימיות היא מתכון לדכאון.

אבא שלי היה אומר:הפסימי אומר "לא יכול להיות גרוע יותר"
האופטימי אומר"יכול להיות הרבה יותר גרוע"

 

[Lady Stark]

אושרי

אני לא יודעת אם אפשר לומר שאופטימיות היא מתכון לדיכאון. הרי המכשול הכי גדול בדיכאון הוא פסימיות-יתר. לא אופטימיות.
אני כן יכולה להסכים עם האמירה שתקוות גדולות יכולות גם לייצר אכזבה. כי אלה החיים. לפעמים מצליחים ולפעמים לא...
אבל ההבדל בין תקווה שמובילה לאכזבה לתקווה שמובילה לדיכאון היא במשקל ששמת על התקווה. אני חושבת שאם שמת את כל אושרך על משהו וציפית ממנו להושיע אותך מעצמך ומחייך, אז כן, תוצאה של אכזבה יכולה בהחלט להיות דיכאון.
אבל אם קיווית למשהו מתוך ידיעה שאם לא תקבל אותו החיים ימשיכו ושום דבר לא יתמוטט, האכזבה היא משהו שהרבה יותר פשוט להתגבר עליו.

 

[אושרי]

מה שכתבתי,היה בציניות מחויכת.

מה שענית הוגדר לדעתי יפה בספר "שוגון":
הדרך הנכונה להתייחס לחיים-"מחר יהיה יום יפה ואם לא ,אז לא".
כמובן שהצדק איתך ולא מה שהחיים מזמנים לנו קובע,אלא כיצד
אנחנו מתייחסים למה שקבלנו.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

זה מזכיר לי קצת את עצמי

לא הייתי משתמשת במילה פסימיות, אבל כשאני מפחדת להתאכזב, אני מנמיכה את הציפיות שלי, עד לרמה של 0, כלומר אני לא מצפה לכלום.
למשל, אם אני הולכת למפגש חברתי עם אנשים שלא ראיתי הרבה זמן ואני מפחדת שלא יזכרו אותי, אני באה מוכנה עם המחשבה הזאת בראש.
אופטימיות היא מתכון לאכזבה, לפעמים.

 

[אושרי]

המתכון לאושר

לפי הרבה פילוסופיות,לוותר על האגו והציפיות.כשהתלמיד אמר
למורה,אני רוצה להיות מאושר,המורה אמר :תוריד את האני,שזה
האגו ואת הרוצה ואז תשאר עם להיות מאושר.