תרגיל...

[בן טל-שחר]

תרגיל... ../images/Emo39.gif

עצמו את עיניכם והתבוננו על מה שקורה בתוככם ברגע זה... על מה אתם חושבים, מה אתם מרגישים... אתם לא צריכים לחשוב על זה מחשבות (למרות שזה לא מפריע), אלא להתבונן על כך... אם זה קשה, אתם יכולים לעשות תרגיל מקדים, בו אתם מתבוננים בעיניים פקוחות על מה שקורה מחוצה לכם (בחדר או איפה שאתם נמצאים) ולאחר מכן מתבוננים בעיניים פקוחות או עצומות על מה שקורה בתוככם (מחשבות, רגשות, מצב רוח וכולי...). ההבדל בין הסביבה החיצונית לסביבה הפנימית יעזור לכם להבחין בסביבה הפנימית (שגם בה אתם נמצאים בכל רגע נתון, לא רק בחיצונית). לאחר שאתם מבחינים בסביבה הפנימית הנוכחית שלכם ועיניכם עצומות, נסו להפריד בין הסביבה הפנימית לבין עצמכם... אתם הרי לא המחשבות שלכם (הן הרי משתנות, באות והולכות...), אתם לא הרגשות שלכם (הרי מצב רוחכם משתנה...), אתם לא הזכרונות שלכם (אפילו אם הם חלק עיקרי בסביבה הפנימית שלכם), אתם לא החוויה הנוכחית שלכם (זו הסביבה הפנימית), אלא אתם אלה שחווים אותה... נסו להבין את ההבדל - ונסו להפריד ביניכם לבין הסביבה הפנימית שלכם... נסו להתבונן על עצמכם - במנותק מהסביבה הפנימית שלכם... וכמובן - שתפו אותנו בתוצאות התרגיל... שלכם באהבה בן

 

[בן טל-שחר]

אף אחד לא ניסה לעשות את התרגיל?!

התרגיל הוא כ"כ פשוט: נסו להבין את ההבדל - ונסו להפריד ביניכם לבין הסביבה הפנימית שלכם... נסו להתבונן על עצמכם - במנותק מהסביבה הפנימית שלכם... כל שאר הטקסט רק אמור להסביר / להקל על ביצוע התרגיל... צפו לתוצאות מרשימות ודווחו לנו עליהן... נראה איזה סיפורי-עוצמה ינבעו מהעניין... שלכם באהבה בן

 

[עידו טסלר]

הייי בן!!!!!!

נכון עשינו את התרגיל הזה בשיעור..... היה מגניב..... אך צריך לתרגל אותו בכדי להגיע של רמה בין הבחנת האני לבין המחשבות והחיצוניות.... קצת קשה, אך אתרגל את זה.... דרך אגב שאלת בקשר לאיך הייתה ההרגשה למי שעשה את התרגיל, אז ככה רק רציתי לומר שכאשר עשיתי את התרגיל המודעות שלי לבין אני לבין המחשבות והחיצוניות עלתה ..... בקיצור הרגשה טובה ההבחנה בין הפנימיות לחיצוניות לאני.....

דרך אגב בן אני יכול להעתיק את התרגיל הזה למחברת שלי??? כאשר אני אהיה מדריך לקונג פו אני רוצה גם להעביר אותו לתלמידיי

אז אפשר??? שלך באהבה, עידודו הלוחם

 

[בן טל-שחר]

אחלה!!! וזה ממש ממש כיף לראות איך

אתה מתקדם בכל הדברים!! זה תענוג!! שלך באהבה בן

 

[~דויד~]

וואהו, אחלה תרגיל!!!

הצלחתי לעשות הפרדה בין העולם החיצוני, העולם הפנימי ואני!!! זה ממש עזר לי!! תודה בן!!

 

[בן טל-שחר]

../images/Emo9.gif נהדר!...

 

[eliii]

ניסיתי לעשות את מה שכתבת...

בגדול הרגשתי שכל מצבי המנטאלי והפיזי מקורם ב"דריכות" מתמדת ומתישה... כמו לחשוב בתת מודע כל הזמן-"או קיי, אז מה חסר לי עכשיו???!!!" ואילו ה"אני" שלי,ה"מהות" שלי, שליו ומפוייס. ניסיתי להשליך מעט מה"אני" על מצבי המנטלי פיזי. יש לך טכניקות יעילות לזה ? *טוב בנתיים ניסיתי לבד

ניסיתי לנשום אל תוך ה "אני" עמוק עמוק עד ה "אני" הפנימי......זה עבד כל כך נפלא(מומלץ לכולם לנסות...אפשרי גם מול המחשב...רק לעצום עינים ולשבת בנוחות

)..הרגשתי כאילו יסוד ה"אוויר" שהוא הנעלה והרוחני שבין היסודות מתרכב על ידי מיקוד המחשבה באופן הכי טבעי עם היסוד הפנימי הרוחני הנקרא "אני".......ואני רואה לנכון לשתף את באי הפורום בהארה שהגעתי אליה כתוצאה מהצלחת ה"תרגיל" ש"המצאתי"(לכאורה) באופן אינטואיטיבי:פתאום קלטתי שהנשימה עמוק עד ל"אני" הפנימי אינה "מזינה" את ה "אני" הפנימי....לא הוא אינו זקוק לחמצן לקיומו...הוא מה שנקרא הנשמה....אמנם אנו במתכונתנו הנוכחית (הגשמית) זקוקים ל"חיבור"..לתזונה ממנו אלינו וזאת אנו יכולים לעשות "רק" על ידי חמצן כי הוא היסוד היחיד שמסוגל להתחבר עם החלק הרוחי שבנו....וזה מה שכתוב ב"בראשית" "וייפח באפיו נשמת חיים" כלומר על ידי תכונת הנשימה שנפח אלוהים/הטבע באפינו אנו יונקים את האנרגייה של "נשמת החיים" על כן אפשר לקרא לנשימה..."נשמת חיים"(כי בעקרון היה צריך לכתוב "נשימת חיים") כי כשהנשימה (בעת השאיפה) באה ב"מגע" עם "כוח החיים" כלומר עם ה"אני הפנימי"(הוא הנשמה) ,או אז היא יונקת ממנו חיות "רוחנית" ומעבירה אותה אל הרגש והגוף. ועל ידי מיקוד (כלומר מודעות לתהליך)אנו יכולים לזכות ל"נשמה" כלומר לשליטה של ה"אני הפנימי" על השכל הרגש והחומר...... נ.ב: לפי זה נבין מדוע מדיטציות מזרחיות מסוימות ממליצות לנשום מהראש..הייתי זורק רעיון כי ייתכן שבמקור זה בא מהידיעה של חכמי המדיטציה הקדמונים שעם השאיפה האוויר עולה גם אל המוח ובחלק העליון הוא מתחבר לאנרגייה השמימית היורדת מלמעלה(כמו בטאי-צ´י)ואז הוא בעצם יונק מהאנרגייה העליונה(נכון שזה הנתיב של ה"צ´י" בעצם אבל אולי בגלל הבדלי תרבות אנו קוראים נשמה למה שהם קוראים צ´י...כלומר אצלנו צ´י לכשעצמו אינו היולי מספיק כי אינו קרוב ל"אלוהים" ...אZ אם אנו זקוקים פסיכולוגית לחשוב על ה"צ´י" כעל נשמה בגלל התנ"ך שגדלנו עליו זה אחלה...העיקר שנתחבר לזה) וזה מסתדר היטב עם הספירה העליונה הנמצאת בדיוק מעל לקדקד של האדם....שאולי היא היא ה"נשמה שבמוח" שתפקידה לחבר בין האדם הגשמי לאנרגיות היקום היותר נעלות הבאות מלמעלה ד.א: על אף שהחיבור בין האויר לאני העליון מתבצע במרכז הקדקד אין לנשום ל"שם" הנשימה צריכה להיות רגועה לכיוון ה"דאן טיאן"(סרעפת-למי שלא מתמצא) ...בערך עם סיום השאיפה כשמתמלאים החללים התחתונים של הגוף באוויר אזי יתמלא גם המוח בשאר האוויר, או אז נתחיל להרגיש את תחושת חיבור האויר עם ה"עליון" . עם סיום השאיפה ובמיוחד ברגע שבין השאיפה לנשיפה אפשר ממש להרגיש איך האויר שבמוח "יונק" מה"אני" העליון שמעל הקדקד....בשניות הראשונות של הנשיפה היות שהאויר משתחרר קודם כל מהראש..אפשר להרגיש איך האויר שבקדקד המוזן ב"כח הנשמה" מזין את כל המוח והגוף בחומר זה... אני לא אשף בקבלה...לא במדיטציה...וכו´...רק שיתפתי בחוויות ןמחשבות.. מובן שגם ה"אגו" שליהשתתף בניתוח ובכתיבה בכל אופן אשמח להערות עניניות ובונות...