תרגיעו אותי (או תלחיצו אותי)

תרגיעו אותי (או תלחיצו אותי)

אני חדשה פה בפורום ומקווה שהשאלה הנוכחית לא תהפוך אותי לחברה מן המניין...
קצת רקע:
אני נהנית מסוכרת הריון (בהריון הרביעי בלבד, שהתחלתי אותו בגיל מאוחר ועם עודף משקל מכובד), מאוזנת בתזונה ובפעילות גופנית. סבא שלי סבל מסוכרת סוג 2 (אני חושבת שזה היה סוג 2, הוא נפטר בגיל 86 ממשהו אחר), והסבא של הילדים מצד האבא גם נהנה מסוכרת סוג 2, שהוא איזן עם תזונה ופעילות גופנית.
הבן שלי בן 13, ילד רזה, פעיל (האמת היא שבחופש הגדול בעיקר האצבעות שלו היו פעילות במקלדת ובעכבר), אוכל בריא, בעיקרון בריא. מבחינת גובה הוא באחוזון 47, וב-BMI הרבה פחות.
יש לו משקפיים מגיל 7-8, והמספר עולה בהתמדה. אבא שלו ואני גם ממושקפים, האבא מגיל 3 כי לפני כן הוא לא יכול היה לשתף פעולה עם בדיקת ראייה. לכן ההידרדרות בראייה של הילד לא הדליקה אצלי שום נורה בשום צבע.
לאחרונה הוא ציין כמה פעמים שהוא שותה הרבה יותר בזמן האחרון, ובגלל שממילא יש גלוקומטר בבית, מדדתי לו הבוקר סוכר בצום.
התוצאה הראשונה הייתה 123, שלחתי אותו לשטוף ידיים (אולי נשאר עליהן משהו מאמש) ובדקתי מאצבע אחרת - 103. ומעוד אצבע - 113.
בסכרת הריון אלה ערכים גבוהים מדיי, אבל הוא לא בהריון.
בשיטוטיי ההיסטריים באינטרנט מצאתי שערכים של 113 ו-123 בצום זה טרום סכרת.
עד כמה התוצאה הזאת מדאיגה? האם לטוס איתו לרופא ילדים ולהתחיל עם העמסות ובדיקות מהווריד בצום, או שלבני נוער זה בסדר?

תודה!
 

תומרונתם

New member
מנהל
תוצאה לא-משהו...

אבל עדיין לא אינדיקטיבית. כדאי לדבר עם רופא המשפחה ולשמוע מה הוא אומר. כיוון שאת אומרת שהוא רזה ופעיל, לא הייתי מזלזלת בבדיקה הזו ומתעקשת להמשיך בירור.
 
למעלה