תרומת אברים

[hilasapir]

תרומת אברים

אני לא בטוחה אם אני בעד או נגד....... מצד אחד פיקוח נפש ....... ומצד שני תחיית המתים..... עזרו לי!!!!!!!

 

[אדרם ד חולם]

אין בתורה חיים אחר המות

ולא תחית המתים. רוצה להאמין בתחית המתים? תאמיני גם בהבטחה (דברים לב, לט) שהוא ירפא.

 

[hilasapir]

יש....

אומרים מתי שהמשיך יבוא אז תהיה תחיית המתים שתתחיל מהר הזיתים

 

[פלגיה]

רק שזה לא כתוב בתורה

אלא רק בנביאים.

 

[שמאלטוק]

מה, הוא ממשיך לבוא? מתי הוא התחיל?

 

[פלגיה]

אני אגיד לך מה הבעיה עם זה

יש מצווה גדולה לעזור בכל אפשרות שהיא לאדם כדי להציל את חייו. רק מה? לא על חשבון חייו של אדם אחר. לכן תרומת איברים שאין צורך להמית אדם כדי לתת אותם - היא מבורכת. (דוגמה - תרומת דם או תרומת כליה) הבעיה עם תרומה של איברים אחרים - היא מה נקרא "אדם מת". הרפואה המודרנית קובעת את רגע המוות ברגע של "אל -חזור" כלומר גם אם הלב עוד פועל אבל יש נזק לא הפיך לגזע המוח - האדם נקרא מת. זה שונה מרגע המוות על פי הקביעה ההלכתית. המסקנה שלי - על כרטיס אד"י שלי מסומן "מותנה באישור איש הלכה לפי בחירת המשפחה". לגבי תחיית המתים - מה תחייה גדולה יותר מאיבר שממשיך לחיות אחרי בעליו? ומלבד זאת - אין צורך בקיום כל האיברים, הרי אנחנו מאמינים שגם אנשים שנשרפו למוות, או שגופותיהם נשרפו כליל לאחר מותם (כגון בשואה) יקומו לתחיה

 

[ST]

../images/Emo45.gif

 

[hilasapir]

לסיכום נושא....

כדי לצאת בסדר עם כול הפרשנויות צריך פשוט לחתום על כרטיס תרומת אברים ולרשום שם :מותנה באישור איש הלכה לפי בחירת המשפחה

 

[מוגג]

כתוב בתורה

"כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל" מכאן שהתורה בעד תרומת איברים.

 

[פלגיה]

../images/Emo6.gif

 

[tzimisce]

קביעת רגע המוות

הוא מורכב , ישנו דיון בהלכה אם רגע המוות הוא מרגע הפסקת פעולת הלב או מרגע הפסקת הנשימה, נקבע שהמוות הוא מהפסקת הנשימה. בתחילת עידן ההשתלות נקבע ע"י רבי משה פיינשטיין שההשתלות אסורות משום רצח כפול , גם רצח התורם וגם רצח הנתרם . עשר שנים מאוחר יותר כאשר סיכויי ההבראה של המושתלים שפר וכאשר קביעת המוות הייתה ודאית , כלומר כאשר יכלו לקבוע בבירור שמרכז הנשימה במוח הפסיק כבר לפעול , הוא פסק שיש להשתיל איברים ויש בכך משום פיקוח נפש. כך נקבע גם ע"י הרבנות הראשית. ישנם עדיין גופים רבניים המתנגדים לנושא בפרט בכל הנוגע להשתול לב וזאת כי בהשתלות לב צריך ממש להשאיר את הבן אדם חי עד רגע הוצאת האיבר. אני חושבת שההתנגדות שלהם היא נעוצה בעיקרון של קביעת רגע המוות , אם מדובר בהפסק נשימה או בהפסק פעולת הלב. מכון שלזינגר בשערי צדק עוסק הרבה בנושא הזה וכך גם יש בספרי אסיא בהוצאתם .

 

[מיכאיל בולגאקוב]

חיי שעה

עניין השתלת איברים דומה במקצת בבעיתיותו לנושא אותונזיה(המתת חסד). חיי שעה הינם חיים לכל דבר ואין רשות ליטול חייו של אדם. יחד עם זה בנושא המתת החסד ישנו פסק הלכה המבחין בין המתה פסיבית לאקטיבית. המתת חסד פסיבית פירושה לא לבצע פעולות החיאה ופסק הלכה שלא מקובל על דעת כולם קובע שאם יש דבר מה המפריע לנשמתו של האדם לצאת יש לסלקו. המתת חסד אקטיבית כלומר ביצוע פעולה על מנת לקצר את חייו של החולה אסורה בתכלית האיסור. כך גם בנושא השתלת איברים. קביעת רגע המוות בעייתית וישנם חיי שעה שאין ליטול אותם. רופאים ואנשי דת חלוקים לגבי קביעת רגע המוות ויש האומרים הפסקת נשימה יש האומרים הפסקת פעולת הלב ויש האומרים גזע המוח.

 

[יודיX3]

קדושת החיים מול כבוד המת

אני חתמתי על כרטיס אדי- כל האיברים וללא אישור מאף גורם. אמנם אני בא ממשפחה דתית ואני מכבד את מצוות הדת למרות שאני לא מקיימם-אבל דווקא כשהייתי בבית חולים שלשה שבועות וראיתי את המוות מול העיניים הבנתי את החשיבות של החתמה על הכרטיס, וחתמתי בבית חולים על הכרטיס.

 

[פלגיה]

אני אגיד לך מה הבעיה שלי עם זה

אם אהיה בבית חולים עם "המוות מול העיניים" כהגדרתך, לא ארצה שאיזה רופא יהיה עם יד קלה על מכונת ההנשמה, כי יש לו פציינט שצריך את הלב שלי. לכן אני רוצה איש הלכה שמעורב.

 

[יודיX3]

אין לדבר סוף

אם כל אחד יחשוב כך לא הרבה יחתמו. השורה התחתונה היא שככל שיותר אנשים יחתמו הסיכוי שאם חס וחלילה מישהו יצטרך תרומת איברים תתרחש.

 

[פלגיה]

יש לדבר סוף

אם החתימה תהיה באישור רבנים, רבים רבים יחתמו ויאשרו לתרומה, ולכן יהיה מלאי גדול יותר של איברים לתרומה.

 

[יודיX3]

אז על מה ההתמהמהות?

תחיית המתים איננה ולא צריכה להיות סיבה לא להציל חיים. האיברים עצמם ממילא מתפוררים ונעלמים אחרי שנקברים. עצוב לי שלפעמים ההלכה איננה תורת חיים אלא משהו אחר לגמרי. אני נזכר באישה החרדית שעברה טיפולי הפריה והיו לה 4 עוברים בבטן, התייעצה עם האדמור שפסק לה לא לבצע דילול עוברים. אמנם היא ילדה 4 ילדים בריאים אבל סיכנה בכך את חייה וחיי העוברים על פי כל עצות הרופאים.

 

[פלגיה]

אני מסכימה שלא צריך להביא את תחיית

המתים בחשבון. כן צריך להיזהר לא להרוג אדם שעדין בחיים כדי לתת חיים לאדם אחר. אותי מצמרר סיפור על חייל שנפצע קשה בתקופת האינתיפדה, וכבר התכוונו לקבוע את מותו, אבל הרופאים בבית החולים רצו שיביאו אותו לבית החולים כדי לתרום את איבריו. בהגיעו לבית החולים היה צריך כמובן לנסות להחיות אותו.... ולתדהמת כולם הצליחו, והוא כיום חי וקים. זהירות צריך תמיד. לגבי דילול עוברים סיפורים עצובים יש תמיד וחבל ללמוד מהם לקח על הכל. אבל הרבה פעמים ממהרים להציע הפסקת הריון והריגת העובר מחשש שהוא פגוע באיזה מום, ורק בזכות ההתעקשות ה"פרימיטיווית" של ההורים שלא לעשות הפלה, נולד ילד וכך גילו שבעצם יש דרך לרפא את המום הזה. מכך נשכרו כולם.

 

[מלפפון עם כח רצון]

קצת קשה להצטער אחרי שזה הצליח...

לך תדע מה האדמו"ר ידע? מה היא סיפרה לו ומה סיפרו לו אחרים- מלמעלה או משלנו? הרי מהו סיכון? שאחוז גבוה מהמגיעים למצב מסוים נפגעים. ובכן, אם התקיימו הפרמטרים א' ב' ו-ג' בכמה אנשים, וחלקם יצאו נפגעים וחלקם בלא פגע- סימן שיש פרמטרים נוספים (שהרופאים כנראה לא לקחו אותם בחשבון) שהם אלו שיקבעו האם במצב הזה עלולה להיות פגיעה כלשהי. מנקודת ראייתו של אותו האדמו"ר לא היה שום סיכון. כשם שחפץ יכול להיות חשוד בעיני אדם א', אך לאדם ב' ידוע מהו - האם תמים או פצצה- כך מצב יכול להיות מסוכן בעיני אדם א'- אך לאדם ב' ידוע האם הוא בלתי מזיק או מזיק. כמובן, אני מקווה שהאשה הזאת ידעה על מי היא מסתמכת, ולא הלכה לברר אצל איזה ארחי-פרחי עם זקן. ובמבחן התוצאה- אם הרבה פעמים קרה שהאדמו"ר צדק- יהפוך זה להיות מדע בעצמו. כלומר, כשם שרופאים גילו שאדם שהתגלו אצלו סימפטומים אלו ואלו ירפא אם יאכל כך וכך, כך עשוי להתגלות שאדמו"ר מסוים (כמו גם רופא מסוים!) נותן עצות טובות ומועילות!

 

[צורי80]

בטח שבעד, התולעים שיאכלו את הגופה

שלך בקבר לא מפחידים אותך לגבי תחית המתים? אל תדאגי!!!