דר יעקב הימן
New member
תרופות לחולי אלצהיימר
כמו לכל המחלות, ובמיוחד למחלות הנפש,התאמת התרופות הינה אומנות שרק נסיון רב יכול למקד עד הגעה ל-fine tuning. כמו שתרופות רבות נגד ל״ד גהבוה יכולות שלא להשפיע ואף להזיק,ודאי תרופות נגד דכאון או סכיזופרניה,גם לגבי התרופות לאלצהיימר יש לנהוג משנה זהירות ....וענוה. כאן המבחר מצומצם, התוצאות הינן לטווח ארוך אם בכלל,אך מאידך הנזק אינו חמור. אישית אני מעדיף את הריבסטיגמין (אקסלון) על הדונפזיל(אסנטה) משתי סיבות: הוא מגביר שני חלבונים במרווח בין תאי העצב(אצטיל כולין ובוטיריל כולין) במקום אצטילכולין בלבד ע״י האסנטה, והוא קיים במדבקות המאפשרות לתרופה לחדור ישירות לדם מבלי לעבור דרך מערכת העיכול שיכולה לסבול (בדרך כלל לזמן קצר אך משמעותי) ובכך לגרום להפסקת נטילת התרופה. כדי לקבל אחת משתי התרופות עבור החולה,על הרופא לבדוק שאכן במנחן מיני-מנטל ע״ש פולשטיין יתקבל ציון בין-11 ל-26. תרופה נוספת שכדאי לנסות ביחד עם הנ״ל או כתרופה בודדת היא האביקסה (ממוקס) עם מעט תופעות לואי יחסית. אינה דורשת מבחן מנטלי וניתן לקנותה בהנחה ניכרת עם הביטוחים המשלימים.התרופות הללו, ערכן בעיקר ביכולת להנמיך תופעות התנהגותיות חריגות,שעבורן המשפחה דורשת בד״כ מתן נוירולפטיקה (תרופות אנטיפסיכוטיות) שיכולות להיות קטלניות עבור המטופלים. לכן צריך להתעקש ולנסותן,במינון עולה בזהירות,עד המירב הנסבל.
לא צריך להיות דוגמתי, לא בעד ולא נגד התרופות: שווה לנסות,ועם החמרה של הדמנציה מפסיקים בד״כ את שתי הראשונות,בעוד שהשלישית נשארת בעלת ערך ממתן גם בדמנציות קשות.
עוד מילה על הכימיה של המחלה: שמתם לב שאנו מחפסים להגביר נוכחות אצטילכולין בין התאים,לכן לפני שנותנים התרופות הנ״ל יש להפסיק כל תרופה שהיא בעלת השפעה אנטי-כולינרגית,כמו הרבה תרופות הרגעה,נגד אלרגיה,ותרופות רבות אחרות למחלות שונות: תבקשו מהרופא משפחה להפסיק אלו אם החולה נוטל מהן,גם אז יכול מצבו המנטלי כבר להשתפר פלאים.
זה היה על קצה המזלג.....
כמו לכל המחלות, ובמיוחד למחלות הנפש,התאמת התרופות הינה אומנות שרק נסיון רב יכול למקד עד הגעה ל-fine tuning. כמו שתרופות רבות נגד ל״ד גהבוה יכולות שלא להשפיע ואף להזיק,ודאי תרופות נגד דכאון או סכיזופרניה,גם לגבי התרופות לאלצהיימר יש לנהוג משנה זהירות ....וענוה. כאן המבחר מצומצם, התוצאות הינן לטווח ארוך אם בכלל,אך מאידך הנזק אינו חמור. אישית אני מעדיף את הריבסטיגמין (אקסלון) על הדונפזיל(אסנטה) משתי סיבות: הוא מגביר שני חלבונים במרווח בין תאי העצב(אצטיל כולין ובוטיריל כולין) במקום אצטילכולין בלבד ע״י האסנטה, והוא קיים במדבקות המאפשרות לתרופה לחדור ישירות לדם מבלי לעבור דרך מערכת העיכול שיכולה לסבול (בדרך כלל לזמן קצר אך משמעותי) ובכך לגרום להפסקת נטילת התרופה. כדי לקבל אחת משתי התרופות עבור החולה,על הרופא לבדוק שאכן במנחן מיני-מנטל ע״ש פולשטיין יתקבל ציון בין-11 ל-26. תרופה נוספת שכדאי לנסות ביחד עם הנ״ל או כתרופה בודדת היא האביקסה (ממוקס) עם מעט תופעות לואי יחסית. אינה דורשת מבחן מנטלי וניתן לקנותה בהנחה ניכרת עם הביטוחים המשלימים.התרופות הללו, ערכן בעיקר ביכולת להנמיך תופעות התנהגותיות חריגות,שעבורן המשפחה דורשת בד״כ מתן נוירולפטיקה (תרופות אנטיפסיכוטיות) שיכולות להיות קטלניות עבור המטופלים. לכן צריך להתעקש ולנסותן,במינון עולה בזהירות,עד המירב הנסבל.
לא צריך להיות דוגמתי, לא בעד ולא נגד התרופות: שווה לנסות,ועם החמרה של הדמנציה מפסיקים בד״כ את שתי הראשונות,בעוד שהשלישית נשארת בעלת ערך ממתן גם בדמנציות קשות.
עוד מילה על הכימיה של המחלה: שמתם לב שאנו מחפסים להגביר נוכחות אצטילכולין בין התאים,לכן לפני שנותנים התרופות הנ״ל יש להפסיק כל תרופה שהיא בעלת השפעה אנטי-כולינרגית,כמו הרבה תרופות הרגעה,נגד אלרגיה,ותרופות רבות אחרות למחלות שונות: תבקשו מהרופא משפחה להפסיק אלו אם החולה נוטל מהן,גם אז יכול מצבו המנטלי כבר להשתפר פלאים.
זה היה על קצה המזלג.....