תרופות נוספות ללופוס
ציקלופוספאמיד Cyclophosphamide הידועה גם בשמה המסחרי Cytoxan or Endoxan. תרופה זאת ניתנת לטיפול בחולי לופוס שיש להם פגיעה כלייתית (lupus nephritis). בחולים אלו אם מטפלים בתרופה זאת בנוסף לסטרואידים, יש באופן משמעותי פחות סיכון לפתח אי ספיקת כליות. לכן תרופה זאת חשובה. היא ניתנת בד"כ בהזרקה ממושכת לוריד (IV), אך קיימים גם כדורים לבליעה. לתרופה זאת יש שימושים רבים. היא משמשת בטיפול במספר של סרטנים, אך גם בחולי דלקת פרקים שגרונית קשה, במושתלי לב, כבד, כלייה ומח עצם, ובמספר נוסף של מחלות אוטו אימוניות אחרות ובמחלות המטולוגיות. לתרופה זאת יש תופעות לוואי רבות, הכוללות בין היתר: בחילות והקאות, כאבי ראש, פריחות, דיכוי מח העצם (לכן יש לבצע בדיקות דם תכופות). תרופה זאת יכולה לגרום לדלקת בשלפוחית השתן המלווה בדימומים (hemorrhagic cystitis), אך ניתן למנוע תופעת לוואי זאת ע"י מתן בו זמנית של תרופה בשם Mesna. תופעת לוואי נוספת היא איבוד שיער, אשר בדר"כ נגרמת כאשר ניתנים מינונים גבוהים של התרופה (בד"כ לא במקרה של לופוס). במידה ומתפתח איבוד שיער הוא בד"כ הפיך. תרופה זאת יכולה לגרום לעקרות אצל גברים, או לאמנוריאה (הפרעות במחזור החודשי – אי קבלת מחזור) אצל נשים. חולים המקבלים תרופה זאת יהיו רגישים יותר לזיהומים ולכן יש להימנע ממגע עם אנשים חולים במחלות זיהומיות כגון הרפס (שלבקת) ואבעבועות רוח. יש לדווח לרופא כאשר יש דימומים, חום מתמשך או כאב גרון, דם בשתן או בצואה, צואה שחורה, פריחה בעור, עור או עיניים צהובות (בגלל סיכון לפגיעה בכבד). תרופה זאת כמובן מחייבת מרשם וניתנת תחת פיקוח רפואי בלבד. מיקופנולאט מופטיל (Mycophenolate mofetil), הידועה בשמה המסחרי CellCept, היא גם תרופה מדכאת מערכת החיסון אשר ניתנת לחולי לופוס במצבים של פגיעה כלייתית. היא חדשה יותר מציקלופוספאמיד, ולכן השימוש בה פחות מוכר. תרופה זאת נלקחת דרך הפה או בהזרקה. תופעות הלוואי העיקריות הן בעיקר הקשורות למערכת העיכול כגון בחילות והקאות, שלשולים או עצירות. תופעות לוואי נוספות כוללות: אנמיה והפרעות המטולוגיות אחרות, אקנה, בצקות פריפריות והפרעות במאזן המינרלים בגוף. תרופה זאת גם היא משמשת לטיפול במניעת דחייה של איברים מושתלים. את הכדורים יש לקחת על קיבה ריקה, כשעה לפני האוכל או שעתיים אחרי. יש לשתות הרבה במהלך הטיפול בתרופה זאת. אין להפסיק לקחתה בלי להיוועץ ברופא. גם בתרופה זאת מומלץ להמנע ממגע עם חולים במחלות זיהומיות. תופעות לוואי שניתן להבחין בהם כוללות סחרחורות, בחילות והקאות, שלשולים, כיבים לבנים בפה, כאבי גב או שרירים. יש לדווח לרופא במקרים של כאבים בחזה, כאב ראש חזק ובלתי נסבל, שיעול או קושי בנשימה (יכול להעיד על זיהום בדרכי הנשימה), עייפות, חום, כיבים לבנים בחלל הפה, גירוי באיזור איבר המין ודימומים כלשהם. תרופות נוספות הקיימות לטיפול בחולי לופוס עם בעייה כלייתית הם: סולו מדרול (methyprednisolone) ו- cyclosporine. תאלידומיד: תרופה זאת ניתנה בעבר הרחוק למניעת הקאות בנשים בהריון, אך גרמה למומים ביילודים לאמהות אשר נטלו תרופה זאת. כיום, חזרה ההתעניינות בתרופה זאת בגלל שנמצא כי היא יעילה בחולים עם DLE (discoid lupus erythematosus), שבה יש מעורבות של העור בלבד, ובחולי זאבת אדמנתית מערכתית עם בעיות בעור. יש להימנע משימוש בתרופה זאת בנשים צעירות המתכוונות להרות. תופעות הלוואי העיקריות הן נוירופתיה פריפרית ומחזור חודשי לא סדיר. כל התרופות אשר צויינו כאן מחייבות מרשם רופא. כל האמור לעיל איננו ייעוץ רפואי אלא מידע כללי על התרופות. למידע מקיף יותר יש לעיין בעלון לצרכן ולהתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת
ציקלופוספאמיד Cyclophosphamide הידועה גם בשמה המסחרי Cytoxan or Endoxan. תרופה זאת ניתנת לטיפול בחולי לופוס שיש להם פגיעה כלייתית (lupus nephritis). בחולים אלו אם מטפלים בתרופה זאת בנוסף לסטרואידים, יש באופן משמעותי פחות סיכון לפתח אי ספיקת כליות. לכן תרופה זאת חשובה. היא ניתנת בד"כ בהזרקה ממושכת לוריד (IV), אך קיימים גם כדורים לבליעה. לתרופה זאת יש שימושים רבים. היא משמשת בטיפול במספר של סרטנים, אך גם בחולי דלקת פרקים שגרונית קשה, במושתלי לב, כבד, כלייה ומח עצם, ובמספר נוסף של מחלות אוטו אימוניות אחרות ובמחלות המטולוגיות. לתרופה זאת יש תופעות לוואי רבות, הכוללות בין היתר: בחילות והקאות, כאבי ראש, פריחות, דיכוי מח העצם (לכן יש לבצע בדיקות דם תכופות). תרופה זאת יכולה לגרום לדלקת בשלפוחית השתן המלווה בדימומים (hemorrhagic cystitis), אך ניתן למנוע תופעת לוואי זאת ע"י מתן בו זמנית של תרופה בשם Mesna. תופעת לוואי נוספת היא איבוד שיער, אשר בדר"כ נגרמת כאשר ניתנים מינונים גבוהים של התרופה (בד"כ לא במקרה של לופוס). במידה ומתפתח איבוד שיער הוא בד"כ הפיך. תרופה זאת יכולה לגרום לעקרות אצל גברים, או לאמנוריאה (הפרעות במחזור החודשי – אי קבלת מחזור) אצל נשים. חולים המקבלים תרופה זאת יהיו רגישים יותר לזיהומים ולכן יש להימנע ממגע עם אנשים חולים במחלות זיהומיות כגון הרפס (שלבקת) ואבעבועות רוח. יש לדווח לרופא כאשר יש דימומים, חום מתמשך או כאב גרון, דם בשתן או בצואה, צואה שחורה, פריחה בעור, עור או עיניים צהובות (בגלל סיכון לפגיעה בכבד). תרופה זאת כמובן מחייבת מרשם וניתנת תחת פיקוח רפואי בלבד. מיקופנולאט מופטיל (Mycophenolate mofetil), הידועה בשמה המסחרי CellCept, היא גם תרופה מדכאת מערכת החיסון אשר ניתנת לחולי לופוס במצבים של פגיעה כלייתית. היא חדשה יותר מציקלופוספאמיד, ולכן השימוש בה פחות מוכר. תרופה זאת נלקחת דרך הפה או בהזרקה. תופעות הלוואי העיקריות הן בעיקר הקשורות למערכת העיכול כגון בחילות והקאות, שלשולים או עצירות. תופעות לוואי נוספות כוללות: אנמיה והפרעות המטולוגיות אחרות, אקנה, בצקות פריפריות והפרעות במאזן המינרלים בגוף. תרופה זאת גם היא משמשת לטיפול במניעת דחייה של איברים מושתלים. את הכדורים יש לקחת על קיבה ריקה, כשעה לפני האוכל או שעתיים אחרי. יש לשתות הרבה במהלך הטיפול בתרופה זאת. אין להפסיק לקחתה בלי להיוועץ ברופא. גם בתרופה זאת מומלץ להמנע ממגע עם חולים במחלות זיהומיות. תופעות לוואי שניתן להבחין בהם כוללות סחרחורות, בחילות והקאות, שלשולים, כיבים לבנים בפה, כאבי גב או שרירים. יש לדווח לרופא במקרים של כאבים בחזה, כאב ראש חזק ובלתי נסבל, שיעול או קושי בנשימה (יכול להעיד על זיהום בדרכי הנשימה), עייפות, חום, כיבים לבנים בחלל הפה, גירוי באיזור איבר המין ודימומים כלשהם. תרופות נוספות הקיימות לטיפול בחולי לופוס עם בעייה כלייתית הם: סולו מדרול (methyprednisolone) ו- cyclosporine. תאלידומיד: תרופה זאת ניתנה בעבר הרחוק למניעת הקאות בנשים בהריון, אך גרמה למומים ביילודים לאמהות אשר נטלו תרופה זאת. כיום, חזרה ההתעניינות בתרופה זאת בגלל שנמצא כי היא יעילה בחולים עם DLE (discoid lupus erythematosus), שבה יש מעורבות של העור בלבד, ובחולי זאבת אדמנתית מערכתית עם בעיות בעור. יש להימנע משימוש בתרופה זאת בנשים צעירות המתכוונות להרות. תופעות הלוואי העיקריות הן נוירופתיה פריפרית ומחזור חודשי לא סדיר. כל התרופות אשר צויינו כאן מחייבות מרשם רופא. כל האמור לעיל איננו ייעוץ רפואי אלא מידע כללי על התרופות. למידע מקיף יותר יש לעיין בעלון לצרכן ולהתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת
