תרופות

[נכדה1]

תרופות

שלום לכולם, סבתא שלי היא חולה טריה, בת 77. לא סיפרנו לה שהיא חולה במחלה, היא רק יודעת שיש לה בעיית זכרון, וכדאי שתקבל כדורים. הרופא רשם לה 'ממורי', אבל לאחר שלקחה את הכדור השני (יום אחד למחרת הראשון) היא התחילה להקיא המון, לקבל הזיות וסחרחורות. היא לא מוכנה לשמוע יותר על אף כדור... האם מישהו יודע אם יש כדור חלופי בכל זאת ? ועוד שאלה,אם אפשר - מהם שלבי המחלה? כלומר, האם המחלה "מסתכמת" באיבוד זכרון עד איבוד מוחלט, או שיש גם החמרות פיזיות ? תודה רבה מראש.

 

[אפס שתיים]

שלום לך נכדה יקרה

התגובות של כולנו לתרופות הן שונות ומשונות. כשאמא שלי התחילה לקחת ממוריט הרופא המליץ על מתן הדרגתי של התרופה ובכל זאת, לא נרשמה שום תופעת לוואי. אבא שלי התחיל לקחת מיד, במינון רגיל וגם הוא - בלי שום תופעת לוואי. אין שום טעם שתגידו לסבתא שיש לה אלצהיימר, היא לא תבין ובעיקר לא תפנים את העובדה הזאת. יש תרופות נוספות ממשפחת הממוריט ואולי שווה להחליף. בסופו של דבר, שום תרופה בעולם עדיין לא עוצרת את המחלה הארורה הזאת מלדרדר את החולה, שום תרופה. אין שום כרוניקה של המחלה. כל אחד מקבל אותה בדר שלו. בגדול - המחלה מקצינה את האישיות של האדם. אם סבתא היתה מאד נחמדה ואוהבת, היא תישאר כזאת אבל בהחלט עלולה לא לדעת מי היא, מי הם בני המשפחה הכי קרובים לה, מה הם עושים ומה התאריך. מאידך - יתכן והיא תשכח המון דברים אחרים אבל לא את זה. אי אפשר לנבא מראש מה תהיה ההתדרדרות. לגבי ההדרדרות הפיסית. הרי שבגיל 77 את לא מצפה ממנה ללכת את שביל ישראל. היא תרד פיסית בעיקר בגלל הגיל, בגלל התרופות, בגלל שהיא עלולה לפתח אדישות לגוף שלה וכולי. בסופו של דבר, קרובי החולה הם הסובלים העיקריים מהמחלה של יקירם. החולה חי לו, לרוב, בעולם שכולו טוב. מבולבל לפעמים, אבל טוב. הכי חשוב זה להפנים את העובדה שהיא חולה, שהיא לא עושה שום דווקא ולא רבה בכוונה עם כל העולם. תמיד לדעת שמחר עלול להיות גרוע יותר, לא טוב יותר, ואם נשאר ללא שינוי, סיבה להודות לאל. אז ברוכה הבאה למועדון שלנו וכמו לכולם (ולעצמי) אני מאחלת לך גם - הלוואי שהחברות תהיה קצרה.

 

[ליאורלילי]

נכדה יקרה

שלום לך יקרה , ממה שכתבת , הבנתי כי סבתך רק בתחילת המחלה וכפי שהרופאים אומרים, מטרת התרופות לעכב את התקדמות המחלה בממוצע בשנתיים ולא מבטיחים דבר. יש תרופה נוספת שנותנים - אקסלון ובנוסף יש את האביקסה שנותנים בשלב הביינוני. אתם חייבים לידע את הרופא שרשם לה את הממוריט לגבי תופעות הלוואי והוא ייעץ לכם מה כדאי לנסות. בנוסף לכך , אם היא בדכאון בגלל מצבה , אפשר גם לתת לה כדורים נוגדי דכאון ואז היא תהיה שמחה ורגועה יותר ולא תהיה בלחץ בגלל בעיות הזכרון שלה. בעלי לוקח ממוריט ואביקסה וברוך השם אין לו תופעות לוואי. הוא כבר שנתיים וחצי עם התרופות ומתפקד די טוב. מה שנותר לי לאחל לכם שסבתא שלכם תהיה רגועה , תשתף פעולה ותתן לכם לעזור לה במה שצריך. אתם חייבים לבדוק שהיא מוגנת , שהיא זוכרת לכבות גז ולא תגרום לעצמה נזק בלא מודע. אני מאחלת לכם שיהיו לכם זמנים טובים כמה שיותר עם סבתא ותהנו ממנה במצב הזה , כי לצערנו במחלה הזו אמנם יש לפעמים ימים טובים יותר אך בסך הכל יש כיוון אחד וגם הגיל עושה את שלו. תזרמו איתה , אל תתקנו אותה יותר מדי ותשתדלו לדבר איתה אך במשפטים פשוטים ולעיתים צריך לחזור כמה פעמים עד שהיא תבין , אך לא להתייאש. תעודדו אותה גם אם היא שוכחת והכי חשוב, המון אהבה וחיבוקים , כי את זה הם אוהבים ומאד זקוקים לכך כשהם מרגישים כל כך אבודים בתוך הבלבול ואבדן הזכרון. שולחת לך חיבוק גדול והמון כח לך ולכל המשפחה לעבור את התקופה הלא קלה הזו, מועדים לשמחה , טובה

 

[נכדה1]

תודה על התגובות החמות ! ../images/Emo13.gif

ותודה על העצות. נהדר שיש פורום כזה שעוזר למשפחות החולים. חג שמח !