תרימו ת'רייטינג תפוז Live

[תפוז אנשים מודיע]

תרימו ת'רייטינג ../images/Emo148.gif תפוז Live

הזדמנות לשוחח היום עם אביעד קיסוס, הכתב הציני והשנון של רייטינג, ושותפו של טל ברמן לתוכנית הבוקר של רדיו ת"א. קיסוס ידבר על גאווה בתקשורת ובכלל. כל זה יקרה Live היום ב-19:00 בפורום גאווה צעירה.

אנחנו מזכירים לכם על פרוייקט "לא לאלימות במגרשים" של פורומי הכדורגל של תפוז אנשים. מי שעדיין לא הצביע בעבור הלוגו שילווה את הפרוייקט מוזמן לעשות זאת עכשיו בפורום מכבי חיפה.

המקום הראשון במצעד השבועי של תפוז התחלף בלי שהרגשנו. כריסטינה אגילרה יורדת שלב אחד למקום השני עם Beautiful, ואל המקום הראשון נכנסת בסערה שינייד קווין, זמרת חדשה ומבטיחה עם להיט בכורה. דרגו עכשיו את הלהיט האהוב עליכם כדי להשפיע על הלהיטים האמיתיים של השבוע!

 

[כחול שמיים]

קישור חדש......

תקשורת לא אלימה. כאן

 

[l שי l]

תודה

הקישור התווסף אל קישורי הפורום.

 

[mira ker]

איך אפשר ליצור תקשורת לא אלימה

אם שפת התנ"ך היא אלימה. כולנו לומדים תנ"ך מגיל צעיר. תמיד נראה היה לי בילדותי ששפת התנ"ך היא השפה הצברית, לא כמובן אחד אחד, אלא במהות. גם כל סיפורי התנ"ך מאופיינים בכיבושים ונצחונות. יש גם הרבה סיפורים על רציחות-בספר שופטים. וספרי שמואל. וגם בספרי מלכים. כל המיתוס הציוני חילוני מושתת על התנ"ך. אם מוציאים מהתנ"ך את האלוהים, נשארת האלימות נטו. עד כמה שידוע לי, הדתיים והחרדים כמעט ולא לומדים תנ"ך, ומתבססים יותר על הספרים החיצוניים-משנה,גמרא ועוד. הספרים החיצוניים כמעט ולא מספרים את סיפורי התקומה של עם ישראל. מה דעתכם? מירה

 

[מחשבה אחרת]

אפשר קודם כל להפסיק להכליל

אפשר קודם כל להפסיק להכליל. למשל "כל סיפורי התנ"ך הם..." זוהי הכללה שאינה במקומה. אפשר בתנ"ך למצוא הכל מכל וכל, תלוי מה מחפשים. האם קראת לאחרונה את ספר תהילים, ספר קוהלת, ספר משלי או שיר השירים? גם במה שאת מכנה "סיפורי התנ"ך" אפשר למצוא דברים רבים כמו סיפורי אהבה, יחסים בתוך המשפחה, יחסי שולט ונשלט, סדרי שלטון שונים, נבואה, יחס האדם לאלוהיו ועוד נושאים רבים ומגוונים. הכללה שניה במה שכתבת היא "הדתיים והחרדים". כמעט אפשר לחשוב מדבריך שאם פוגשים אדם עם כיפה על הראש סימן שהוא לא פתח תנ"ך מימיו, דבר אבסורדי כמובן. בתוך "הזרם הדתי" יש קבוצות רבות ושונות, ובעיקר יש אנשים. חלקם בקיעים בסיפורי התנ"ך וחלקם לא. ועכשיו לעצם הענין. קראתי במוסף התרבות של עיתון הארץ לפני שנה בערך מאמר מצוין בנושא השפה העברית מאת אסף ענברי. במאמר הוא מדבר על כך שהשפה העברית התנ"כית דלה מאד בתיאורים ועשירה מאד בפעולות, כמו "ויאמר", "וידבר","ויקם","וילך", "ויעש" . השפה העברית במהותה היא שפת עשיה. במקום לדבר על הדברים - עושים דברים. זוהי שפה פרגמטית. אפילו האלוהים הוא אלוהים של הוויה, של מציאות קיומית עכשוית נוכחת, והדבר ניכר בשם השם. במאמר הוא משווה את השפה התנ"כית לשפת העברית של ימינו, שפת ה"כאילו" וה"כזה", שפה המתארת את המציאות אך פחות לוקחת אחריות עליה, כיאה לדור הפוסטמודרניזם. עדיף לקרוא את הדברים במקור, כי שם הוא מסביר ומפרט, ולצערי לא מצאתי את הכתבה אצלי. בברכה מחשבה אחרת

 

[mira ker]

אני שמחה שמישהו ענה לפרובוקציה

שלי. ואכן קודם כל אתה כותב טוב ומעניין. והיה מאוד מעניין מה שכתבת לגבי השפה. לגבי המאמר שהופיע בארץ. וזה בכלל לא סותר את מה שכתבתי, אולי לא כל כך יפה כמוך. שאנחנו מרגישים הזדהות עם התנ"ך יותר מאשר עם הספרים החיצוניים, כי אותם אנחנו כמעט ולא לומדים. וגם משום שאנחנו אנשי מעשה יותר מאשר אנשי פלפול. ובכל זאת, אני זוכרת בעיקר את סיפורי הגבורה והמלחמות בתנ"ך יותר מסיפורי האהבה והפילוסופיה. כנראה שבלי משים הושם דגש דוקא עליהם בבית הספר. מירה

 

[אונסן]

תנך וסיפורים אחרים

אני חוששת מהתנך מבחינת אופן המחשבה שהוא מקנה, השפה, והפעולות האלימות, היחסים של מנצח-מפסיד, חזק-חלש, אלימות כפתרון לאלימות , ועוד, בדיוק כפי שאני מפחדת מסיפורים כמו :כיפה אדומה", "עמי ותמי" "שילגיה" ואפילו סיפורי ילדותי שכל כך קראתי בשקיקה כמו סדרות הילדים הבלשים , החמישיה, השביעיה וחבריהם, וטאפילו מספרות רומנטית של ילדים כמו "לאהוב עד מוות" שזכור לי כמשמעותי. החשש שלי נובע מהצורך שלי פיחות מחשבתית, התערבות מינימלית ביצירת תבניות המחשבה של הילדים - ואם כבר התערבות אז כזו שמאפשרת להם קלוט את העולם הזה כמקום שאפשר לחיות בו בהרמוניה, מקום שאפשר לספק צרכים תוך התחשבות באחרים, שאפשר לדון ולשוחח עד שמוצאים פתרון. מקום שמאפשר לאדם לבחור להיות מה שהוא - לא שהאהבה היא הפתרון לכל צרותינו ובטח לא כזה שהמלחמה היא הפתרון את כל הדברים האלו ועוד אנ מוצאת בסיפורי הילדיות הללו - ויודעת שהם שלטו בראשי במשך שנים רבות. בשנים שפיקדתי על אנשים בצבא תוך התעלמות כמעט מוחלטת מצורכיהם במצבי-לחץ, שנים שעשיתי הכול למען מציאת בן-זוג כתשובה לכאבי, שנים שהסכמתי לקבל את תכתיבי החברה למרום שהאינטואיציה שלי אמרה אחרת. אין לי עדיין מושג איך, אבל מתישהוא התחלתי לחשוב בשביל עצמי - איפהשהוא באיזור גיל 20. והעולם שלי השתנה. אני חוששת שאצל רבים אחרים הוא לא.אני שמחה לשמוע כשהוא כן השתנה גם אצל אחרים. אותו חשש עולה לי דרך אגב גם מצפייה של המונים בטלנובלות ובכלל בטלוויזיה ובסרטים הצורך שלי הוא לסמוך על מוצרי התרבות השונים שלנו- המשפיעים על חיינו באופן כל כך משמעותי. הבקשה שלי מעצמי - היא לבחון לאלו תכנים אני נחשפת ובכל אופן לשמור על חשיבה פתוחה וביקורתית כלפי כל תוכן אליו אני נחשפת - גם אם במקור הוא נראה לי כתואם את ערכי. אני כן רוצה לזכור תכנים בתנך שעונים על צרכי מאוד - כאלו שמעודדים להעריך אתהפנים ולא את החוץ, כאלו שמעודדים לפעולה בדרכי שלום, כאלו שמעודדים לכבוד הדדי בין בני-אדם, ועוד..

 

[gl33]

מאוד התחברתי להסבר על סיפרי

הילדים, שאלתי היא האם מוכרים למישהו כאן ספרים אחרים? כאלו שיש בהם אמפטיה, שיתוף פעולה? חמלה, עזרה וכיו"ב. מצאתי כמה כאלו דווקא בעיתון המודיע (כן כן ההוא של החרדים - אני חילונית גמורה אך אוהבת לקרוא הכל). הסיפורים שם היו לא אלימים אך מאוד דידקטיים וזה פחות חביב בעיני. ואנצל השירשור גם כדי לשאול אם יש אילו סדנאות שאתם מכירים (בגוש דן) שבהם אפשר לשכלל את היכולת הזו ולחדד אותה. ולשאול גם - אני מאוד משתדלת לתקשר בצורה לא אלימה, גיליתי שהאוזן שלי הופכת ליותר ויותר רגישה ל"רעש" שהאלימות המילולית מייצרת, האם גם אתם חווים זאת? תודה ושבת שלום

 

[l שי l]

להלן קישור

שם תמצאי מידע על הסדנאות בגוש דן.

 

[אונסן]

ספרים וסדנאות בתל"א

אני שמחה על התעניינותך, ואכן אני מסכימה אתך שקשה למצוא ספרים נקיים מתכנים לא-אלימים ממש לאחרונה יצאה סדרה של 4 ספרים שאני מאוד נהינתי לקרוא - ספרים לילדים כמובן. הכותבת היא ליאור אבורמן ושמותיהם : "ילדי הג'ירף", "הג'ירף של אסף", "מקום בלב" , ו" גלימת המותק" . אחד הדימויים הם משתמשים בתל"א הוא של ג'ירף - כחיה בעלת הלב הגדול ביותר בין החיות ועוד תכונות אחדות. הספרים היו מהנים עבורי וכן התגובות ששמעתי מילדים עליהם. אם איני טועה, לכל ספר יש גם קלטת שמע. יש גם ספר שיצא לפני כמה שנים ושמו "מפתחות הקסם של דידי" - על הספר הזה יש גם קלטת וידאו וקלטת שמע, ואפילו הצגת ילדים מומלצת. לגבי סדנאות באיזור גוש דן, את מוזמנת ליצור קשר עם ארנינה קשתן - והעוזרת שלה מירב בטלפון 03-6733522. השבוע יש הזדמנות אחרונה להצטרף לסדנת מתחילים (לתקופה הקרובה) ובכלל תוכלי לקבל יותר מידע אצלן.(ניתן להשיג אצלן גם מידע על הספרים ואפשרות הזמנת הספרים. ובנושא האחרון, אני מאוד מזדהה אתך לגבי הרגישות הגוברת לאלימות מילולית. ככל שאני מתרגלת יותר אני מצואת כיצד הצרכים שלי לשפה הרמונית, מתחשבת ואמפתית לא ממש מתמלאים. בשלב הראשון ניסיתי לחנך אנשים סביבי ואז הבנתי שכך גם אני מתנהגת באלימות כלפיהם, משום שאיני מנסה להיות אמפתית לצרכים שהם ממלאים כשהם מדברים בשפה זו. למשל הצורך בספונטניות, בשליטה במצב, בסדר ועוד. עכשיו אני מנסה לתת אמפתיה במצבים שאני חווה אחרים כאלימים, אמפתיה לעצמי (על כמה קשה לי לשמוע אותם מדברים כך כי הצורכים שלי ב.... לא מתמלאים) ואמפתיה להם - מנסה לתרגם את הטענות או ההאשמות או הצעקות או הציניות של אחרים ולהבין מה הצורך והרגש שהם מנסים לבטא כשהם משתמשים בשפה "אלימה" . אז זה לא תמיד מצליח והרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מדברת באותה שפה ממש. אבל אני ממשיכה להשתדל לשמור על המודעות של תל"א ולהמשיך לעבוד עם עצמי ועם אחרים , מתוך אמפתיה לעצמי ולהם. זה בערך מה שקורה לי עם ההתמודדות עם הרגישות לשפה סביבי ואני שמחה להיות בדרך הזו שעוזרת לי להביא הרבה יותר הרמוניה ושלווה ואהבה והתרחבות לחיי. וואו, כייף לי לכתוב את זה. תודה ששאלת אותי את השאלה ונתת ליהזדמנות נוספת להתבונן על הדרך שעשיתי וממשיכה לעשות. אשמח לשמוע אם עניתי על שאלתך ואיך את חווה את מה שכתבתי

 

[gl33]

תודה לכם על התגובות

ברשותך, אכתוב תגובתי בהמשך השבוע, לא רציתי להתעלם מצד שני אני בסופו של יום מעייף. תודה