תריסר
- פותח הנושא pisco
- פורסם בתאריך
והנה גם הסבר לשוני על המילה...
כאן. הנה הפיסקה הרלוונטית: Gross The common meanings of gross relate to its origins in the Latin grossus which meant thick or large. The present mathematical use of gross for 144 or a dozen dozens is also drawn from this meaning. The Germans seem first to have used the idea of a gross or great dozen to mean 144. The use of gross for large also gives us the word grocer. Originally a grocer sold wholesale, in large quantities, and thus the name. Something so big that it was visible to anyone gives us such uses as gross injustice, and the medical term gross lesion for one that is visible to the naked eye
כאן. הנה הפיסקה הרלוונטית: Gross The common meanings of gross relate to its origins in the Latin grossus which meant thick or large. The present mathematical use of gross for 144 or a dozen dozens is also drawn from this meaning. The Germans seem first to have used the idea of a gross or great dozen to mean 144. The use of gross for large also gives us the word grocer. Originally a grocer sold wholesale, in large quantities, and thus the name. Something so big that it was visible to anyone gives us such uses as gross injustice, and the medical term gross lesion for one that is visible to the naked eye
אני לא יודע למה ל- 12 יש מילה
מיוחדת, אבל יש לי משהו להוסיף - כמו שאנחנו חושבים בעשיריות, כי אנחנו רגילים לשיטה העשרונית, ככה הבריטים היו חושבים ביחידות של 12. למשל במטבעות, עד לפני כמה שנים 12 פני היו שווים שילינג אחד, ועד היום הם משתמשים באינץ', כאשר 12 אינץ' הם רגל (foot) אחת, ובמשקל יש את הפאונד שמחולק ל- 12 ounces (אונקיות?). במטבעות הבריטים החליטו להצטרף לשאר העולם ולעבור לשיטה העשרונית (בה המטבע הגדול מחולק ל- 100 פעמים, לרוב, המטבע הקטן). נראה לי שהשימוש ב- 12 כיחידה ראשית (ולא ב- 10) הצריך מילה מיוחדת למספר הזה. לא?
מיוחדת, אבל יש לי משהו להוסיף - כמו שאנחנו חושבים בעשיריות, כי אנחנו רגילים לשיטה העשרונית, ככה הבריטים היו חושבים ביחידות של 12. למשל במטבעות, עד לפני כמה שנים 12 פני היו שווים שילינג אחד, ועד היום הם משתמשים באינץ', כאשר 12 אינץ' הם רגל (foot) אחת, ובמשקל יש את הפאונד שמחולק ל- 12 ounces (אונקיות?). במטבעות הבריטים החליטו להצטרף לשאר העולם ולעבור לשיטה העשרונית (בה המטבע הגדול מחולק ל- 100 פעמים, לרוב, המטבע הקטן). נראה לי שהשימוש ב- 12 כיחידה ראשית (ולא ב- 10) הצריך מילה מיוחדת למספר הזה. לא?
../images/Emo45.gifנכון
יש תף (T ) פרוטושמית שנשארה תף בשלושת השפות הקרובות: עברית- בית, ערבית - בית (bayt ), ארמית - ביתא. ויש ת' (TH ) שהיא בערבית בעלת 3 נקודות דיאקריטיות מעל האות כמו ב- ת'לאת'ה, את'נייני, ת'אור, ושבעברית הפכה ל-ש' = שלש, שתיים, שניים, שור וכו', ובארמית הפכה לתף = תלתא, תרי (עשר). אין דרך לכתוב בערבית...מתעצלת...אז סליחה על הסרבול...
יש תף (T ) פרוטושמית שנשארה תף בשלושת השפות הקרובות: עברית- בית, ערבית - בית (bayt ), ארמית - ביתא. ויש ת' (TH ) שהיא בערבית בעלת 3 נקודות דיאקריטיות מעל האות כמו ב- ת'לאת'ה, את'נייני, ת'אור, ושבעברית הפכה ל-ש' = שלש, שתיים, שניים, שור וכו', ובארמית הפכה לתף = תלתא, תרי (עשר). אין דרך לכתוב בערבית...מתעצלת...אז סליחה על הסרבול...
hapax legomenon
New member
תרי = שני
ישנם ששה עיצורים שהיו קיימים בפרוטושמית (שפה משוערת, אם השפות השמיות), נשמרו בערבית, אך בעברית ובארמית נעתקו לעיצורים אחרים. בשניים מהם התרחש מעתק זהה בעברית ובארמית, ובארבעה התרחש מעתק שונה. אחד מאותם ארבעה עיצורים הוא עיצור שנשמע כמו th במילה think: בעברית הוא נעתק ל-ש', ובארמית הוא נעתק ל-ת'. עקב כך, מוצאים מקבילות אטימולוגיות כגון שלוש - תלת (ثلاث בערבית) או שׁוֹר - תּוֹר (ثور בערבית). בנוסף, נ` ו-ר` עשויות להתחלף ביניהן, היות שיש להן מקום חיתוך משותף בחלל הפה (הלשון נוגעת במכתש, שזהו החלק שמאחורי השיניים). יוצא, ששני בעברית היא המקבילה האטימולוגית של תרי בארמית.
ישנם ששה עיצורים שהיו קיימים בפרוטושמית (שפה משוערת, אם השפות השמיות), נשמרו בערבית, אך בעברית ובארמית נעתקו לעיצורים אחרים. בשניים מהם התרחש מעתק זהה בעברית ובארמית, ובארבעה התרחש מעתק שונה. אחד מאותם ארבעה עיצורים הוא עיצור שנשמע כמו th במילה think: בעברית הוא נעתק ל-ש', ובארמית הוא נעתק ל-ת'. עקב כך, מוצאים מקבילות אטימולוגיות כגון שלוש - תלת (ثلاث בערבית) או שׁוֹר - תּוֹר (ثور בערבית). בנוסף, נ` ו-ר` עשויות להתחלף ביניהן, היות שיש להן מקום חיתוך משותף בחלל הפה (הלשון נוגעת במכתש, שזהו החלק שמאחורי השיניים). יוצא, ששני בעברית היא המקבילה האטימולוגית של תרי בארמית.
אליכ בליכ בום
New member
ובהמשך לדברים אלו
תרי עשר היא מילה ארמית שפירושה שניים עשר כפי שהמילה תרתי הכוונה לשניים תרתי משמעות שני משמעויות
תרי עשר היא מילה ארמית שפירושה שניים עשר כפי שהמילה תרתי הכוונה לשניים תרתי משמעות שני משמעויות
hapax legomenon
New member
תיקון קטן
תרי = שני, אבל תרתי = שתי. ה-ת' השנייה בתרתי היא ת' הנקבה. ואגב, הביטוי תרתי משמע פירושו בארמית: שתיים (ה)משמעות, כלומר, המשמעות (של המילה) היא שתיים. במקור (בתלמוד) בא ביטוי זה לציין, כי הכתוב המקראי מתכוון לשני דברים, בייחוד כאשר מופיעה בו לשון רבים, כגון "בסוכות" (סוכה ט` ע"ב), "דמים" (מגילה י"ד ע"ב), "מצוות" (הוריות ד` ע"א) ועוד. השימוש המודרני בביטוי - לציין שלאמירה מסויימת יש שתי משמעויות, נוצר רק בשלב מאוחר יותר.
תרי = שני, אבל תרתי = שתי. ה-ת' השנייה בתרתי היא ת' הנקבה. ואגב, הביטוי תרתי משמע פירושו בארמית: שתיים (ה)משמעות, כלומר, המשמעות (של המילה) היא שתיים. במקור (בתלמוד) בא ביטוי זה לציין, כי הכתוב המקראי מתכוון לשני דברים, בייחוד כאשר מופיעה בו לשון רבים, כגון "בסוכות" (סוכה ט` ע"ב), "דמים" (מגילה י"ד ע"ב), "מצוות" (הוריות ד` ע"א) ועוד. השימוש המודרני בביטוי - לציין שלאמירה מסויימת יש שתי משמעויות, נוצר רק בשלב מאוחר יותר.
אליכ בליכ בום
New member
צודק
תרתי = שתיים טעות שלי
תרתי = שתיים טעות שלי
עוד שתי דוגמאות:
צרפתית - douzaine. ספרדית - docena. כמובן שלמלים אלה אותו מקור כמו ל-dozen האנגלית. כפי שכבר אמרו כאן לפניי, בעולם העתיק היתה נטיה לספור בתריסרים ולא בעשרות. כך, למשל, חולק היום (מן הזריחה ועד לשקיעה) לשתים-עשרה שעות, שאורכן השתנה בהתאם לעונה: שעות קצרות בחורף וארוכות בקיץ... כמו כן נחלקת השנה לשנים-עשר חודשים. הנטייה להשתמש התריסרים קשורה בוודאי בעובדה שלמספר זה היתה לעיתים משמעות דתית או מיסטית: שנים-עשר השבטים, שנים-עשר השליחים של ישו, ואני בטוחה שניתן למצוא עןד הרבה דוגמאות כאלה.
צרפתית - douzaine. ספרדית - docena. כמובן שלמלים אלה אותו מקור כמו ל-dozen האנגלית. כפי שכבר אמרו כאן לפניי, בעולם העתיק היתה נטיה לספור בתריסרים ולא בעשרות. כך, למשל, חולק היום (מן הזריחה ועד לשקיעה) לשתים-עשרה שעות, שאורכן השתנה בהתאם לעונה: שעות קצרות בחורף וארוכות בקיץ... כמו כן נחלקת השנה לשנים-עשר חודשים. הנטייה להשתמש התריסרים קשורה בוודאי בעובדה שלמספר זה היתה לעיתים משמעות דתית או מיסטית: שנים-עשר השבטים, שנים-עשר השליחים של ישו, ואני בטוחה שניתן למצוא עןד הרבה דוגמאות כאלה.
אגב, גם ל- 20 יש מילה מיוחדת -
score. מכירים את הנאום האמריקאי הכי מפורסם? זה של לינקולן בגטיסבורג? הוא מתחיל במילים: Four score and seven years ago our fathers brought forth on this continent, a new nation, conceived in Liberty, and dedicated to the proposition that all men are created equal. כלומר לפני 87 שנים אבותינו הקימו את ארצות הברית ותראו איזה יופי ניצחתי במלחמה.
score. מכירים את הנאום האמריקאי הכי מפורסם? זה של לינקולן בגטיסבורג? הוא מתחיל במילים: Four score and seven years ago our fathers brought forth on this continent, a new nation, conceived in Liberty, and dedicated to the proposition that all men are created equal. כלומר לפני 87 שנים אבותינו הקימו את ארצות הברית ותראו איזה יופי ניצחתי במלחמה.
אפרופו מספרים בעלי משמעות דתית
אפשר לציין גם את המספרים המושלמים 6 ו- 28 שגם להם היתה משמעות דתית: למרות שהוא היה יכול לעשות את זה ביום (או בשעה, או בדקה) אלוהים לקח לעצמו 6 ימים שלמים כדי לברוא את העולם, ועל ידי כך הוא יצר למעשה עולם מושלם. הירח משלים סיבוב סביב כדו"א תוך 28 ימים, ולכן המסלול שלו הוא מושלם. המספרים האלה הם מושלמים בגלל שהם מהווים את הסכום של כל המספרים שמחלקים אותם ללא שארית (6 = 1+2+3 וכן 28 = 1+2+4+7+14) לא קשור לבלשנות, אבל סתם עובדה מעניינת.
אפשר לציין גם את המספרים המושלמים 6 ו- 28 שגם להם היתה משמעות דתית: למרות שהוא היה יכול לעשות את זה ביום (או בשעה, או בדקה) אלוהים לקח לעצמו 6 ימים שלמים כדי לברוא את העולם, ועל ידי כך הוא יצר למעשה עולם מושלם. הירח משלים סיבוב סביב כדו"א תוך 28 ימים, ולכן המסלול שלו הוא מושלם. המספרים האלה הם מושלמים בגלל שהם מהווים את הסכום של כל המספרים שמחלקים אותם ללא שארית (6 = 1+2+3 וכן 28 = 1+2+4+7+14) לא קשור לבלשנות, אבל סתם עובדה מעניינת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.