תרי בוקר טוב, אז להלן מספר בעיות

[גלי של הבנות]

תרי בוקר טוב, אז להלן מספר בעיות

לשחר שלי יש אומץ, תעוזה, תושיה, מה לא. חוץ מ- "את לא מחליטה עלי" ו "את מכריחה אותי לשים גרביים" וכו´. מה שמשגע אותי זה חוסר משמעת שמופיע לעיתים. אני אומרת לא לפתוח שקית במבה לדוגמא, ואני מרגישה שאני במאבק כוחות מדהים. גם מה אני עושה אם בסוף כן פתחה? איזה עונש? אם כן ואיך להבהיר שעשתה מעשה שבעיני לא יעשה. ולא מענין אותי על מה זה היה, עצם זה שאמרתי לא והיא המרתה את פי מדליק אצלי נורה אדומה. יש לשחר פתיל קצר ולמדנו כבר, בעלי היקר ואנוכי לתת לה את הזמן שלה. להשתדל לא להאיץ בה. לעיתים היא יכולה לריב איתי ואז להשתמש בחגורת הבטיחות. אני לוקחת את שחר מהגן וממהרת לאסוף את חן מהגן. ואז שחר אומרת בהתרסה אני לא שמה חגורת בטיחות וגם לא מאפשרת לי לשים לה. ברור שאני לא יכולה להגיד, טוב נו, ולנסוע עמה כשהיא לא חגורה ומצד שני, חוסר אונים שוב. לעיתים שחר אומרת - את ממש חוצפנית, אני יודעת שזו בדיקת גבולות ואני מסבירה לה שאני אמא שלה, ולהורים לא מדברים כך מהסיבה שאנחנו רוצים בית שנעים לחיות בו ואם אני אתחיל לקלל אותה והיא תקלל אותי אז לאף אחד לא יהיה נעים לגור בבית. שחר חכמה ואני יודעת שהכל היא מבינה ובכל זאת עושה דווקא. אז , עצותיך יתקבלו בברכה. יום נעים ותודה גלי

 

[אמא של א ו ש ר]

../images/Emo91.gif בעניין ../images/Emo73.gif חגורות בטיחות

כך אני עושה עם הילדה שלי.. נכנסות לאוטו, ואז אני בשיא ההתלהבות אומרת לה.. "מי ישיג היום?" תוך שניה היא חגורה בחגורת בטיחות! אם אני לא אומרת לה את זה, אני יכולה שעה לחכות עד שהיא תזוז ותחליט בכלל להכנס כבר לאוטו, כמובן תמיד היא "מנצחת" מומלץ ביותר..תנסי ותדווחי אם זה מוצלח. בעניין החוצפה, עכשיו יש לנו פטנט חדש, לשלוח אותה לצחצח שיניים בכל פעם שהיא מתחצפת היא ממש מתרגזת מכך וזה קצת רק קצת, עוזר.

 

[גלי של הבנות]

בענין התחרותיות, גם אצלנו עובד. ואם

היא לא תסכים לצחצח שיניים???? מה אז?

 

[אמא של א ו ש ר]

אופס התקלת אותי ....

למה הכוונה לא תסכים?? כשאת מבקשת ממנה משהו היא אומרת ישר "לא רוצה"? אמנם הבת שלי לא תמיד עושה מה שאני מבקשת ממנה אבל היא לא אומרת לא רוצה, מקסימום היא שעה מתבכיינת.. לצערי אין לי תשובה מספקת לזה.. אולי תנסי לבדוק עם עצמך, מהי חוצפה..יתכן והיא אומרת דברים שלך הם נשמעים כחוצפה, אבל היא לא מודעת לכך. למשל: אושר אומרת לי "איזה מגעילה את" לי זה נשמע חוצפה,אבל היא פשוט חוזרת אחרי משהו שאני אמרתי, או משהו שהיא שמעה בגן ולה זה לא תמיד נשמע כחוצפה. במשך הזמן אושר לומדת מהי חוצפה ומה מותר/אסור להגיד לאמא ואבא וכשהיא אומרת משהו שלא היתה צריכה להגיד היא מסתכלת עלי במין מבט "אופס יצא לי" ולפעמים זוכרת לבקש סליחה ולהגיד לא התכוונתי. מקווה שעזרתי ולו במעט..

 

[גלי של הבנות]

בהחלט, כל עצה, כל זוית של הסתכלות

אני מקבלת בברכה. כך יש לי דרך לבקר גם את עצמי ואת תגובותי. בת כמה אושר? שחר בת חמש וחצי וחן בת שנה וחצי. ויתכן ובאמת שחר חוזרת אחרי מילים שלי אבל היא כבר יודעת בגילה, את הכוונה.וחוצמזה מה איכפת לה לעורר קצת הדים בבית.. תודה ויום טוב גלי

 

[אמא של א ו ש ר]

אור בת ארבע ושלושה חודשים,

האמיני לי גם לה יש פה לא קטן בכלללל, אולי היא מחפשת תשומת לב יותר? אולי היא מרגישה שאין לה מספיק?

 

[תרי קלינמן]

גלי, אומץ תעוזה ותושיה../images/Emo24.gif

הם תוצאה של דרכי חינוך מומלצות. אם תחשבי טוב אז הרי שהחלק החשוב שלנו כהורים הוא להעניק לילדים שלנו כלים שיאפשרו להם להתמודד לטווח הארוך עם משימות החיים. ילד עם אומץ, תעוזה, תושיה הוא לרוב ילד בעל תחושת ערך וכזה שלטווח הארוך לא יהיה עסוק בעצמו אלא יתאפשר לו להיות עסוק בעשייה וביצירה. שחר, היא ילדה מאוד מאוד חזקה והחוכמה שלך היא לנתב את החוזק שלה לאפיקים חיוביים. תשאלי את עצמך מה יותר חשוב לך: לגדל ילדה ממושמעת וצייתנית שתעשה את מה שאת אומרת לה, כשמשמעות הדבר היא שתפקידך ההורי הוא להביא אותה לכך, או לגדל ילדה עם תחושת ערך, עם בטחון עצמי, על בסיס של שיתוף פעולה וכבוד הדדי, במסגרת של חוקים וגבולות ועל בסיס של יחסים טובים??? חשוב שתביני: שחר לא פועלת נגדך אלא בעדה. נקודת המוצא שלה היא הצורך להרגיש שייכת במשפחה, להיות חלק מ... בטעות היא חושבת ומרגישה משמעות רק דרך שליטה וכוח.לכן, צריך לאפשר להרגיש כך בדרכים אחרות. ראשית, לאפשר לה לתרום ולהועיל במשפחה. ילד שנעזרים בו, ילד שתורם מרגיש שהוא נחוץ ויכול וזה נותן תחושה של משמעות. חשוב, לשתף אותה במה שקורה לך. חשוב להתייעץ איתה- מעביר מסר שסומכים עליה. לדוגמה להציג בפניה שני זוגות גרביים ולאפשר לה לבחור. להתייעץ אתה בבגד שאת לובשת ולתת לה לבחור מתוך שניים שאכן תלבשי. חשוב להפוך את הכוח לעוצמה ולצד זה להציב גבולות ברורים. כפי שהנך נוהגת ,נכון לומר:"לאמא ולאבא לא אומרים חוצפנים" כערך שחשוב במשפחה. חשוב לעודד על כל עזרה .והכי חשוב שתמיד ההורים מהווים מודל לילד ושהכי חשוב זה היחסים ולפעמים רצוי לוותר על דברים שהם פחות חשובים לנו ולומר בפרוש:"אני מוותרת לך על זה למען היחסים כדי שלא נריב". מתחבר אלייך??? אשמח לקבל תגובה. אם יש שאלות אשמח לענות. תרי

 

[אמא של פרח]

אני מוותרת לך על זה ?........

נשמע לי חוסר מתן גבולות הילדים יודעים טוב מאד הרי לדעת מה מתרחש אצלנו ואז כל אימת שתתערר מערכת היחסים או חלילה תעמוד להתערער הם ישתמשו בזה יותר לא ?!

 

[אמא של א ו ש ר]

אני מסכימה איתך..

 

[תרי קלינמן]

../images/Emo24.gifכן... נישמע מוזר???

זה כל העינין בגבולות. גבולות הם גמישים ולצד החוקים הם נועדו לשרת את רווחתם של בני האדם ולאפשר קיום זורם יותר של משימות החיים, הבנויים על מועילות ותרומה הדדית. חשוב לא להפוך את מילוי החוק למטרה בפני עצמה, ולפעמים בדברים שהם פחות חשובים לנו הן מבחינה ערכית והן מבחינה מעשית, נכון יותר לוותר לילד במכוון ובהצהרה שנעשה ויתור למען שמירה על יחסים טובים. תרי

 

[גלי של הבנות]

תרי היקרה, המון תודה על העידוד ו...

ראשית, כתבתי הודעה מאד ארוכה שנמחקה לי... ושוב מהתחלה. אני מאד גאה בשחר, על כל מה שהיא עם היתרונות והחסרונות ואני בהחלט חושבת שהיא משהו מיוחד. אני חושבת שבזכות תכונותיה היא תסתדר מצוין בחיים, כמו אמא שלה. אבל אני כן מודאגת שהחוצפה שלה והתעוזה מופנים כלפינו כחוסר כבוד. שחר יודעת יפה מאד מה מותר ומה אסור. שחר גם מאד תחרותית, בהמשך לעצה שקיבלתי פה. ובהחלט אמבטיות נעשות לעיתים קרובות בשיטת התחרות. כמובן ששחר מנצחת. אבל בבוקר היא מהמתעוררים האיטיים ואין לנו זמן ל"קפה וסיגריה" בבוקר והכל נעשה צ´יק צ´אק ולכן גם הלחץ והעצבים. הבוקר רק לבחור גרב, והיא רוצה רק את הגרביים שגרבה אתמול וגם כששמים לה אותם זה לא נוח וזה לוחץ. וניסינו את השיטה של לשים בערב, לא מוכנה. ולפחות בענין הלבחור בגדים - היא ישנה עם הטרנינג שאיתו הולכת לגן כי אחרת אגיע לעבודה בשעות הצהריים. ואין לי סיכוי לקבל בת ממושמעת וצייתנית כפי שכתבת כי בדרך כלל שחר ילדה מדהימה ומקסימה שמפתיעה אותי כל יום מחדש. אבל פיוז קצר. לגבי השינה. שחר נרדמת עם קלטת בחדר צעצועים. לא מוכנה במיטתה כי לוקח לה זמן להרדם. אז זה בסדר אבל בבוקר מאד עייפה. וגם אם אני מנסה להקדים את שעת ההרדמות זה לא עובד איתה. לגבי עידוד, אני מעודדת אותה על כל דבר שהיא עושה, גם אם קטן. כמה היא נהדרת בתור בת, ואחות נפלאה לחן´צוק, ממש כמו אמא קטנה שלה. ועוזרת מאד בבית. יש לה נכונות לעזור ולתרום ולהיות חלק ואני כל הזמן מעודדת אותה על כך. וכל ויכוח נגמר ב"למרות שרבנו ואני כועסת/כעסתי אני מאד אוהבת אותך" וכו´. אבל, לא רוצה שהיא תתחצף אלי, ואם אני אומרת לא למשהו אז זה לא.ה הכיצד?! ותודה על כל העצות והתמיכה והראייה המדהימה שלך את הדברים. וזה שיש את הפורום הזה ואני מאושרת על כך כבר אמרתי. טוב, אפסיק לפני שתתחילי להסמיק. יום טוב גלי

 

[מלמלה]

עוד תשובות

קראתי בחלקים את השרשור 1.לגבי מאבקי כוח האם מה שמפריע לך הוא שלא עושים מה שאת אומרת?? או שהיא אוכלת את הבמבה בזמן לא מתאים אפשר להגיד אוקי פתחת את הבמבה תאכלי 2 חתיכות והשאר אחרי האוכל על דרך החיוב גם בעלי, הקולגות שלי והשכנים לא תמיד עושים מה שאני אומרת להם..... זה שהיא ילדה קטנה וחלשה לא אומר שהיא צריכה לעשות מה שאני אומרת תמיד (אלא רק בד"כ

) 2. זה נחמד לעשות תחרות אבל לילדה מאוד תחרותית אולי זה רק מגביר משהו שהוא פחות נוח - על זה תרי אולי יכולה לענות 3. בבקרים הבודדים שאני מקימה אני מצליחה "לתקתק" אותן אני פשוט אמרתי לגדולה שלי בת 6 שאני יוצאת בשעה כזו וכזו אם היא תספיק, טוב אם לא היא תצא בלי להסתרק לשטוף פנים וכו´ והיא כבר רצה אחרי לאוטו פעם עם הנעליים ביד

 

[גלי של הבנות]

תודה על הרעיונות, פעם עשיתי לה זאת

לקחתי אותה מהבית יחפה וברכב היא שמה סנדלים. אבל כן מפריע לי שאני אומרת משהו והיא מפרה אותו. כי היום זה שקית במבה ויתכן שמחר זה יהיה המפתחות של הרכב. סתם דוגמא, אני די חוששת בגלל כל התעוזה שלה ממה יבוא בעוד מספר שנים. הם רק הופכים מתוחכמים יותר וכו´. ואני לא רוצה להצטער כל הזמן ולומר - כשהיא היתה קטנה עוד יכולנו לתקן את זה והיום זה בלתי אפשרי. מקווה שאת מבינה את כוונתי. יום טוב גלי

 

[תרי קלינמן]

מתחברת אלייך מלמלה../images/Emo24.gif

בכל הנאמר על ידך. לעינין התחרותיות חשוב להדגיש שילד שגדל באווירה משפחתית המעודדת תחרותיות תופס את החיים ככאלה אשר הדבר המשמעותי והחשוב ביותר הוא הישגים שחייבים להגיע אליהם בכל דרך אפשרית. המסר העובר לילד באווירה תחרותית הוא שאנשים הם שווי ערך רק אם מצליחים. לכן באווירה כזו החיים מאופיינים בפחד מכישלון. מה דעתכם??? אעלה זאת לשאלת דיון. תרי

 

[מלמלה]

גלי אני ממש מבינה אותך

ויותר מזה אני חוטפת קריזה כשהן לא עושות מה שאני אומרת אבל אני מנסה לבדוק עצמי כל פעם כל יום מחדש האם מה שאמרתי הוא טוב, נכון או שאפשר לסגת "בדיפלומטיות" יחד אם זאת את מכירה אותה הכי טוב ויודעת האם היא תדע או לא תדע לעצור בגבול הנכון וגם כבוגרת וזה מאוד נכון לגבי העתיד שזה מפתחות המכונית בעלי בדעה שבמקום להגביל שימוש בחשמל, טיפוס בסולם לבת שנתיים, ועוד "מפחידים" כאלה ללמד אותן אין כן לעשות למשל הוא לימד את הגדולה בגיל 4 להחזיק את המקדחה, לתקוע שקע בתקע וכו´