הנדלניסט מהבקעה
New member
תרמית מקרקעין באדמות פ'.חנה,כפר יונה נחשפות במחוזי חיפה.
הסיפור מתחיל לפני עשרות שנים כשמשפחה עשירה מצרפת בעלת עשרות רבות של דונמים שבבעלותה חברה בע"מ רשומה בארץ כשאיש אמונם הוא רוא"ח מחיפה , בהמשך צורף בנו גם הוא רוא"ח כבאי כוח הבעלים לנהול הקרקע ותשלום המיסים הנדרשים.
במועד מסויים מחליטים האב ובנו לבצע קנוניה במקרקעין, מצרפים מתווך קרקעות ומשכנאים את נציגי המשפחה בצרפת למכור כ- 200 יח"ד קרקע שהופשרו בפרדס חנה ובכפר יונה, הנוכלים מספרים לבעלי הקרקע בצרפת שעל הקרקעות חל מס רכוש של 10 אחוז בשנה כשמדי שנה הוא עולה בעוד 10 אחוז ותוך 10 שנים שווי המס יהיה גבוה משווי הקרקע, הם גם נותנים הערכת מחיר נמוכה בכ-40 אחוז משוויה השמאי של הקרקע, מקבלים יפוי כוח למכור לצדדי ג' , ומכאן מתחיל סיפור קפקאי של מעשה נוכלות לשמה כשלושת הנוכלים מכניסים לכיסם רווחים בשחור של עשרות מיליוני ש"ח.
רצה הגורל ורוכשים פוטנציאליים עוקפים את חבורת הנוכלים, מאתרים את בעלי הקרקע ומספרים על מעשי הנוכלות, מכאן מתגלגל הסיפור עד לתביעה ולפסה"ד שלפניכם.
בפסה"ד בית המשפט הורה לנתבעים 1 – 3 לפצות את התובעים בגין מעשי תרמית, גזל והפרות האמון שנעשו על ידיהם במהלך מכירת המקרקעין ששייכים לתובעים. נפסק, כי הנתבעים 1 ו-2 מיופי כוח ובעלי תפקידים מטעם התובעים והנתבע 3 – מתווך מקרקעין, ביצעו כנגד התובעים שורה של עוולות נזיקיות.
הנתבעים 2-1, הם אב ובנו שטיפלו בנכסי התובע 2 בישראל. הם מיופי כוח ובעלי תפקידים בתובעת 1 – החברה ומי שפעלו למכירת המקרקעין, באופנים שונים. נתבע 3, הוא מתווך אשר הנתבעים 1 – 2 נעזרו בו לשם מכירת המקרקעין. לב לבה של תובענה זו הוא, כאמור, עוולות תרמית וגזל שביצעו הנתבעים 1 – 3 כלפי התובעים (בנוסף להפרות אמונים).
.
בית המשפט פסק כדלהלן:
הוכח כי הנתבעים 1 ו-2 הציגו בפני התובעים מצג כוזב בעניין המס שיחול על המקרקעין לאחר הפשרתם וזאת – בכוונה שהתובעים יפעלו על פי ההיצג וימכרו את המקרקעין. נמצא כי התובעים האמינו למצג זה, הוטעו על ידו ובשל כך החליטו למכור את המקרקעין,
מצגים כוזבים נוספים הוצגו על ידי הנתבעים 1 ו-2, לתובע, בין היתר באשר לשווים הריאלי של המקרקעין; באשר לתשלומים שרוכשי המקרקעין מוכנים לשלם עבורם. חלק מהמצגים הכוזבים נעשו במחדלים – בהסתרת עובדות מהותיות מהתובעים. בנסיבות הוכח, כי התמלאו אפוא כל יסודותיה של עוולת התרמית לגבי נתבעים 3-1.
גם יסודות עוולת הגזל התמלאו. הנתבעים 1 ו-2 גזלו את המקרקעין מהתובעים וביחד עם נתבע 3 מכרו אותם לאחרים. בכך שללו הנתבעים את המקרקעין מהתובעים (אשר לא חפצו למכרם) וכן גזלו מהתובעים חלק מערכם הריאלי, תוך שהם נטלו לכיסם סכומים נכבדים ביותר. אין ספק כי זהו גזל.
כן רכשו הנוכלים 11 מגרשים פרטיים בידי הנתבע 3 וילדיו, מעשה המהווה עשיית עושר ולא במשפט.
מהראיות עולה, כי הסכומים אשר הנתבע 3 היה אמור לקבל מקורם בהסכמים אשר הוסתרו מהתובעים לא היו דמי תיווך או דמי ייזום, אלא סכומים שנגזלו במרמה מהחברה – בעלת המקרקעין.
נתבע 3 הוא המתווך - חב נתבע זה חובות תום לב וחובת נאמנות, כלפי הבעלים של המקרקעין, גם מכוח חוק החוזים (חלק כללי) וגם מכוח חוק המתווכים.
הנתבע 3 עשה במקרקעין, כבתוך שלו ופעולותיו, כפי שהתגלו מהראיות, נעשו תוך הפרה בוטה של החובות המוטלות עליו על פי חוק המתווכים, שגם הן – חובות נאמנות הן;
באשר לאחריותם של הנתבעים 1 – 2 – נושאי משרה בחברה – כל שנאמר בעניין אחריותו של הנתבע 3, כמי שחב חובות נאמנות לבעלים, נכון גם לגבי הנתבעים 1 ו-2 וביתר שאת, שכן הנתבעים 1 – 2 היו מורשי חתימה, מיופי כוח לטפל בעסקיהם בישראל ולמכור את המקרקעין ונושאי משרה בתובעת 1. הנתבעים 1 – 2 הם שלוחים של התובעים וכן נאמניהם וחלה עליהם חובת נאמנות כלפיהם, בהתאם לאמור בסעיף 8 לחוק השליחות ופקודת החברות.
פסה"ד במלואו בקובץ המצורף.
============================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
הסיפור מתחיל לפני עשרות שנים כשמשפחה עשירה מצרפת בעלת עשרות רבות של דונמים שבבעלותה חברה בע"מ רשומה בארץ כשאיש אמונם הוא רוא"ח מחיפה , בהמשך צורף בנו גם הוא רוא"ח כבאי כוח הבעלים לנהול הקרקע ותשלום המיסים הנדרשים.
במועד מסויים מחליטים האב ובנו לבצע קנוניה במקרקעין, מצרפים מתווך קרקעות ומשכנאים את נציגי המשפחה בצרפת למכור כ- 200 יח"ד קרקע שהופשרו בפרדס חנה ובכפר יונה, הנוכלים מספרים לבעלי הקרקע בצרפת שעל הקרקעות חל מס רכוש של 10 אחוז בשנה כשמדי שנה הוא עולה בעוד 10 אחוז ותוך 10 שנים שווי המס יהיה גבוה משווי הקרקע, הם גם נותנים הערכת מחיר נמוכה בכ-40 אחוז משוויה השמאי של הקרקע, מקבלים יפוי כוח למכור לצדדי ג' , ומכאן מתחיל סיפור קפקאי של מעשה נוכלות לשמה כשלושת הנוכלים מכניסים לכיסם רווחים בשחור של עשרות מיליוני ש"ח.
רצה הגורל ורוכשים פוטנציאליים עוקפים את חבורת הנוכלים, מאתרים את בעלי הקרקע ומספרים על מעשי הנוכלות, מכאן מתגלגל הסיפור עד לתביעה ולפסה"ד שלפניכם.
בפסה"ד בית המשפט הורה לנתבעים 1 – 3 לפצות את התובעים בגין מעשי תרמית, גזל והפרות האמון שנעשו על ידיהם במהלך מכירת המקרקעין ששייכים לתובעים. נפסק, כי הנתבעים 1 ו-2 מיופי כוח ובעלי תפקידים מטעם התובעים והנתבע 3 – מתווך מקרקעין, ביצעו כנגד התובעים שורה של עוולות נזיקיות.
הנתבעים 2-1, הם אב ובנו שטיפלו בנכסי התובע 2 בישראל. הם מיופי כוח ובעלי תפקידים בתובעת 1 – החברה ומי שפעלו למכירת המקרקעין, באופנים שונים. נתבע 3, הוא מתווך אשר הנתבעים 1 – 2 נעזרו בו לשם מכירת המקרקעין. לב לבה של תובענה זו הוא, כאמור, עוולות תרמית וגזל שביצעו הנתבעים 1 – 3 כלפי התובעים (בנוסף להפרות אמונים).
.
בית המשפט פסק כדלהלן:
הוכח כי הנתבעים 1 ו-2 הציגו בפני התובעים מצג כוזב בעניין המס שיחול על המקרקעין לאחר הפשרתם וזאת – בכוונה שהתובעים יפעלו על פי ההיצג וימכרו את המקרקעין. נמצא כי התובעים האמינו למצג זה, הוטעו על ידו ובשל כך החליטו למכור את המקרקעין,
מצגים כוזבים נוספים הוצגו על ידי הנתבעים 1 ו-2, לתובע, בין היתר באשר לשווים הריאלי של המקרקעין; באשר לתשלומים שרוכשי המקרקעין מוכנים לשלם עבורם. חלק מהמצגים הכוזבים נעשו במחדלים – בהסתרת עובדות מהותיות מהתובעים. בנסיבות הוכח, כי התמלאו אפוא כל יסודותיה של עוולת התרמית לגבי נתבעים 3-1.
גם יסודות עוולת הגזל התמלאו. הנתבעים 1 ו-2 גזלו את המקרקעין מהתובעים וביחד עם נתבע 3 מכרו אותם לאחרים. בכך שללו הנתבעים את המקרקעין מהתובעים (אשר לא חפצו למכרם) וכן גזלו מהתובעים חלק מערכם הריאלי, תוך שהם נטלו לכיסם סכומים נכבדים ביותר. אין ספק כי זהו גזל.
כן רכשו הנוכלים 11 מגרשים פרטיים בידי הנתבע 3 וילדיו, מעשה המהווה עשיית עושר ולא במשפט.
מהראיות עולה, כי הסכומים אשר הנתבע 3 היה אמור לקבל מקורם בהסכמים אשר הוסתרו מהתובעים לא היו דמי תיווך או דמי ייזום, אלא סכומים שנגזלו במרמה מהחברה – בעלת המקרקעין.
נתבע 3 הוא המתווך - חב נתבע זה חובות תום לב וחובת נאמנות, כלפי הבעלים של המקרקעין, גם מכוח חוק החוזים (חלק כללי) וגם מכוח חוק המתווכים.
הנתבע 3 עשה במקרקעין, כבתוך שלו ופעולותיו, כפי שהתגלו מהראיות, נעשו תוך הפרה בוטה של החובות המוטלות עליו על פי חוק המתווכים, שגם הן – חובות נאמנות הן;
באשר לאחריותם של הנתבעים 1 – 2 – נושאי משרה בחברה – כל שנאמר בעניין אחריותו של הנתבע 3, כמי שחב חובות נאמנות לבעלים, נכון גם לגבי הנתבעים 1 ו-2 וביתר שאת, שכן הנתבעים 1 – 2 היו מורשי חתימה, מיופי כוח לטפל בעסקיהם בישראל ולמכור את המקרקעין ונושאי משרה בתובעת 1. הנתבעים 1 – 2 הם שלוחים של התובעים וכן נאמניהם וחלה עליהם חובת נאמנות כלפיהם, בהתאם לאמור בסעיף 8 לחוק השליחות ופקודת החברות.
פסה"ד במלואו בקובץ המצורף.
============================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914