אבל הם לא פתרו אותם.......
הייתי רושמת ככה... (הניסוח יהיה דפוק) קודם כל, כאשר שבו הגולים ארצו ראו כי אדמותיהם נתפסו על ידי העמים הנוכרים, ומשרותיהם על ידי פקידים פרסים. הדבר יצר מתח רב בין בינם ובין השבים. הייתה בצורת קשה, ובגלל שכל העם עסק בחקלאות, לא היו הכנסות. ירידה במתח האידיאולוגיובהתלהבות הראשונית. המצב היה מאד קשה, והדבר גרם למורל נמוך...לעם לא הייתה נכונות לנסות להתמודד עם הקשיים, וכך שקע בחיי שיגרה. בנית המקדש התעכבה בכ 20 שנה. אחת הסיבות לכך היא מותו של כורש, אשר חתם על אישור הבניה. והיה צורך להסדיר את נושא האישור עם המלך החדש. כמו כן היה את השומרונים, אשר ראו את עצמם יהודים לכל דבר ורצו להשתתף בבניית המקד גם הם, אך שבי ציון דחו אותם, ונוצרו יחסים מתוחים בין העם לשומרונים. עכשיו מה אני כותבת לעזאזל ב"כיצד התמודדו עם קשיים אלו?"???? אני יכולה לספר סיפורים ולומר שבסופו של דבר הושלמה בנית בית המקדש, ושהמלך שהחליף את כורש (זה היה בנו, לא?) אישר להם לבנות אותו... אבל מה עוד?? מה לירשום??? בבקשה תענה...