תשובה בנוגע לתרופות פסיכיאטריות
המהוות כחלק מטיפול בהפרעות אכילה. אני כותב כמה מילים ובמידה ומעניין אתכם, אכניס גם את זה למאמרים... זה בתשובה לשאלה שהיתה במסר האישי. כעיקרון, התרופות הפסיכיאטריות למטרה זו פועלות על המוח, לרוב על קולטנים הקשורים לסרוטונין או קולטנים אחרים (אם כי יש להן הפשעה גם על מע´ העצבים בצורה משנית או כתופעות לוואי) ישנן כמה קבוצות של תרופות פסיכיאטריות שחלק מפעולותן משפיעה ישירות על התאבון והרגלי האכילה. ההנחה היא כי בעית אכילה, היא כניראה, חלק מהתנהגות אובססיבית ומטפלים בה באמצעות תרופות המצמצמות פעילות אובססיבית. אחת המשפחות של תרופות אלה הינן תרופות נוגדות פירכוסים (אפילפסיה). מצאו כי תרופות אלה מצמצמות פעילות אימפולסיבית ומאחר ואכילה היא צורה של התנהגות אימפולסיבית, הרי שתרופה זו עשויה לצמצם את כמות הפעמים של אכילה. על אותו בסיס פועלות גם תרופות ממשפחות אחרות כגון ה SSRI או ה SNRI וכן תרופות טריציקליות - שהן תרופות אנטי אובססיביות/אנטי דיכאוניות (כגון פרוזאק) שמשפיעות על הסרוטונין האחראי גם לתחושת הרווחה, שובע וכדו´. תרופות אלה עוזרות לנוטל אותן לשלוט בדחפים ובכך לצמצם את ההתנהגות האובססיבית שלו - ההתעסקות באכילה. בשנים האחרונות יצאו לשוק מספר תרופות בולמות תאבון, על בסיס פסיכיאטרי, הדומות בפעילותן לפרוזאק ודומיו אם אינני טועה אחת מהן היא נקראת "מרידיה" החסרון הוא בכך שהטיפול התרופתי אינו מתאים לכולם ומשפיע על כל אחד באופן שונה וצריך לשקול את יעילות התרופה מול תופעות הלוואי שלהן.
המהוות כחלק מטיפול בהפרעות אכילה. אני כותב כמה מילים ובמידה ומעניין אתכם, אכניס גם את זה למאמרים... זה בתשובה לשאלה שהיתה במסר האישי. כעיקרון, התרופות הפסיכיאטריות למטרה זו פועלות על המוח, לרוב על קולטנים הקשורים לסרוטונין או קולטנים אחרים (אם כי יש להן הפשעה גם על מע´ העצבים בצורה משנית או כתופעות לוואי) ישנן כמה קבוצות של תרופות פסיכיאטריות שחלק מפעולותן משפיעה ישירות על התאבון והרגלי האכילה. ההנחה היא כי בעית אכילה, היא כניראה, חלק מהתנהגות אובססיבית ומטפלים בה באמצעות תרופות המצמצמות פעילות אובססיבית. אחת המשפחות של תרופות אלה הינן תרופות נוגדות פירכוסים (אפילפסיה). מצאו כי תרופות אלה מצמצמות פעילות אימפולסיבית ומאחר ואכילה היא צורה של התנהגות אימפולסיבית, הרי שתרופה זו עשויה לצמצם את כמות הפעמים של אכילה. על אותו בסיס פועלות גם תרופות ממשפחות אחרות כגון ה SSRI או ה SNRI וכן תרופות טריציקליות - שהן תרופות אנטי אובססיביות/אנטי דיכאוניות (כגון פרוזאק) שמשפיעות על הסרוטונין האחראי גם לתחושת הרווחה, שובע וכדו´. תרופות אלה עוזרות לנוטל אותן לשלוט בדחפים ובכך לצמצם את ההתנהגות האובססיבית שלו - ההתעסקות באכילה. בשנים האחרונות יצאו לשוק מספר תרופות בולמות תאבון, על בסיס פסיכיאטרי, הדומות בפעילותן לפרוזאק ודומיו אם אינני טועה אחת מהן היא נקראת "מרידיה" החסרון הוא בכך שהטיפול התרופתי אינו מתאים לכולם ומשפיע על כל אחד באופן שונה וצריך לשקול את יעילות התרופה מול תופעות הלוואי שלהן.