תשובה ל- gonevinci (היפוגליקמיה)
- פותח הנושא gonevinci
- פורסם בתאריך
היפוגלוקמיה ריאקטיבית וCFS
הערה כנה, מאז ההכרות עם נאוה, קצת פחות נוח לי לענות מהגישה שאני מגיעה ממנה (רפואה מערבית), אבל זה הכיוון שאני יותר מתמצאת בו. אני משערת שהיא תיכנס ותכתוב דברים מנק' מבטה. אני משערת שהכוונה היא להיפוגלוקמיה הריאקטיבית, דהיינו, נפילות סור ספונטניות, בד"כ לאחר אכילת מתוקים, או כמה שעות אחרי ארוחה, ללא סכרת רגילה, דהיינו - עליות ברמת הסוכר, לפי בדיקה בצום (היפרגלוקמיה). בהסתכלות של הרפואה המערבית, ישנן כמה תסמונות נלוות לפיברו' / CFS (שהיחס אל שתיהן הוא כאל "תסמונות אחיות"). הכוונה בכך היא שמס' הלוקים בתסמונות הנלוות מבין חולי CFS / פיברו' גבוה בשיעור משמעותי מחלקם באוכלוסיה. בין התסמונות הללו ניתן למנות את תסמונת המעי הרגיז (IBS), תסמונת POTS (בעיה של ירידות לחץ דם, אני לא זוכרת במדויק) וכן היפו' ריאקטיבית. אינני יודעת אם נבדק קשר סטטיסטי הפוך (דהיינו, שכיחות CFS / פיברו' אצל חולי היפו' ריאקטיבית) עד כמה שידוע לי, לא נערכו מחקרים להסברת הקשר בין המחלות, האם אחת מהן גורמת לשנייה וכו'. התקפי ההיפו' עצמם גורמים לחולשה, קשיי ריכוז ועוד. ההבדל הוא שאלה עוברים כאשר מעלים את רמת הסוכר, אך יש לעשות זאת בצורה מתונה, כדי שלא תיגרם ירידה חדה יותר לאחר מכן. מומלץ להתאים את התזונה לנטיה הזאת, כדי להימנע ככל הניתן מהתקפי היפו'. חומרים לקריאה נוספת על הקשר בין התסמונות ניתן למצוא באתר של ליאורה מנסן על CFS, ובאתר של נינה על טיפול בגואיפנזין. קישור לאתרים יש כאן בפורום. הזדמן לי לכתוב על כך כאן בפורום סוכרת, השרשור מופיע בשאלות הנפוצות, ויש בו קישורים למאמרים הספציפיים. תרגיש טוב, ימית.
הערה כנה, מאז ההכרות עם נאוה, קצת פחות נוח לי לענות מהגישה שאני מגיעה ממנה (רפואה מערבית), אבל זה הכיוון שאני יותר מתמצאת בו. אני משערת שהיא תיכנס ותכתוב דברים מנק' מבטה. אני משערת שהכוונה היא להיפוגלוקמיה הריאקטיבית, דהיינו, נפילות סור ספונטניות, בד"כ לאחר אכילת מתוקים, או כמה שעות אחרי ארוחה, ללא סכרת רגילה, דהיינו - עליות ברמת הסוכר, לפי בדיקה בצום (היפרגלוקמיה). בהסתכלות של הרפואה המערבית, ישנן כמה תסמונות נלוות לפיברו' / CFS (שהיחס אל שתיהן הוא כאל "תסמונות אחיות"). הכוונה בכך היא שמס' הלוקים בתסמונות הנלוות מבין חולי CFS / פיברו' גבוה בשיעור משמעותי מחלקם באוכלוסיה. בין התסמונות הללו ניתן למנות את תסמונת המעי הרגיז (IBS), תסמונת POTS (בעיה של ירידות לחץ דם, אני לא זוכרת במדויק) וכן היפו' ריאקטיבית. אינני יודעת אם נבדק קשר סטטיסטי הפוך (דהיינו, שכיחות CFS / פיברו' אצל חולי היפו' ריאקטיבית) עד כמה שידוע לי, לא נערכו מחקרים להסברת הקשר בין המחלות, האם אחת מהן גורמת לשנייה וכו'. התקפי ההיפו' עצמם גורמים לחולשה, קשיי ריכוז ועוד. ההבדל הוא שאלה עוברים כאשר מעלים את רמת הסוכר, אך יש לעשות זאת בצורה מתונה, כדי שלא תיגרם ירידה חדה יותר לאחר מכן. מומלץ להתאים את התזונה לנטיה הזאת, כדי להימנע ככל הניתן מהתקפי היפו'. חומרים לקריאה נוספת על הקשר בין התסמונות ניתן למצוא באתר של ליאורה מנסן על CFS, ובאתר של נינה על טיפול בגואיפנזין. קישור לאתרים יש כאן בפורום. הזדמן לי לכתוב על כך כאן בפורום סוכרת, השרשור מופיע בשאלות הנפוצות, ויש בו קישורים למאמרים הספציפיים. תרגיש טוב, ימית.
נאוה פרנס, נטורופתית
New member
תגובה כנה - שלא תעיזי לא לכתוב!!!
לא נוח לך? - צריך להיות מאוד נוח לך. ואם זה משהו שאמרתי או עשיתי - אני חוזרת בי מיד ככה, על בלינד, בכלל בלי לדעת מה אני לוקחת בחזרה. זה כל כך חשוב לשמוע את כל נקודות המבט. ומבחינתי שלי - קצת חסר לי להתווכח עם מישהו על הדברים. בחיים אין שחור ולבן, העולם מלא צבעים. ואין נכון או לא נכון, יש נכון לאדם X בנקודת זמן ספציפית. אז אנא ממך, הרגישי נוח להציג כאן כל נקודת מבט שאת מוצאת אותה נכונה בעינייך. אני אשמח מן הסתם לסתור אותה, או להרחיב עליה. <
נאוה כועסת כשאנשים מרגישים לא נוח להתבטא בגללה> וחוץ מזה, אחרי ששחררתי נזיפה ראויה -
לא נוח לך? - צריך להיות מאוד נוח לך. ואם זה משהו שאמרתי או עשיתי - אני חוזרת בי מיד ככה, על בלינד, בכלל בלי לדעת מה אני לוקחת בחזרה. זה כל כך חשוב לשמוע את כל נקודות המבט. ומבחינתי שלי - קצת חסר לי להתווכח עם מישהו על הדברים. בחיים אין שחור ולבן, העולם מלא צבעים. ואין נכון או לא נכון, יש נכון לאדם X בנקודת זמן ספציפית. אז אנא ממך, הרגישי נוח להציג כאן כל נקודת מבט שאת מוצאת אותה נכונה בעינייך. אני אשמח מן הסתם לסתור אותה, או להרחיב עליה. <
זה לא את, זה אני ../images/Emo8.gif
מה לעשות, שונאת ויכוחים ולהתווכח.. ואת, רפואה מערבית ותרופות כבר הבנתי כמה את ""אוהבת"", אז איכשהו קצת חששתי ליפול לאיזה בור מהסוג הזה. (כתבת: "קצת חסר לי להתווכח עם מישהו על הדברים", אז אולי זה מה שהרגשתי ממך?? יכול להיות שניחשתי את זה?) בטח לא רציתי להרגיז אותך
אני משערת שאת גם יודעת שאני מכירה, ולפעמים גם מוכנה לקבל חלקים מהשקפת העולם שאת מאמינה בה. הייתי מסכמת ומנסחת את מצבי כך: מכירה את שני העולמות, את הרפואה המערבית יותר מבפנים, גישות אחרות קצת מבחוץ, ומאמינה שבכל אחד מהם יש אמת ונכון, אם כי לא תמיד היא נמצאת במקום שבו נטען כי היא נמצאת. כך שלהסביר אני יכולה יותר בגישה המערבית, אם כי להציג אני יודעת גם אחרות. מקווה שאכן לא נמצא מקום לויכוח בינינו, אלא הארת דברים מכיוונים שונים. ואם לזה את קוראת נזיפה, אז איך את מגיבה כשאת ממש
?
בכל אופן, קחי
על ההרגשה הלא נוחה, ואין צורך שתקחי שום דבר אחר בחזרה.
ולגופו של עניין את לא מתכוונת להתייחס
ו
והמון
ימית.
מה לעשות, שונאת ויכוחים ולהתווכח.. ואת, רפואה מערבית ותרופות כבר הבנתי כמה את ""אוהבת"", אז איכשהו קצת חששתי ליפול לאיזה בור מהסוג הזה. (כתבת: "קצת חסר לי להתווכח עם מישהו על הדברים", אז אולי זה מה שהרגשתי ממך?? יכול להיות שניחשתי את זה?) בטח לא רציתי להרגיז אותך
נאוה פרנס, נטורופתית
New member
../images/Emo6.gif האמת? אני לא באמת כועסת
רק חשוב היה לי להגיד לך: דברי! ויכוח = דיון פורה שמגדיל את שני הצדדים. אני אוהבת לשאול שאלות שאכן יכולות לגרום לאדם לשאול את עצמו על מה שהיה קודם לו מובן מאליו. אני אוהבת שמקשים עלי בשאלות - ממש מאותה הסיבה. הדבר השני, זה שאת מפחדת ממנו נקרא: ריב - ואת זה גם אני לא אוהבת. רבים טועים במחשבה שאני מאוד חד משמעית. ראית איך אני יכולה להשתמש בכעס כדי להבהיר נקודה. כתבתי לך את ההודעה ההיא עם חיוך. סיפרתי לך שכך אני מרגישה באמת במשפט האחרון - זה עם ה
יש לי המון כבוד לרפואה הרגילה וכמטפלת אני משתמשת בה הרבה. אבל... יש לה מגבלות גדולות, ולרופאים יש אפילו יותר. שנים מתנהגים הרופאים כסגני אלוהים יודעי כל. ורב האנשים טועים כשהם מחשיבים אותם כאלוהים עצמו. חשוב לי להנחיל לאנשים את היכולת לקחת אחריות על בריאותם. ללמוד לשאול, להקשות על הרופאים ע"י לקיחת השליטה על גופנו. כמה אנשים כאן בפורום החלו לקחת תרופות פסיכיאטריות מתוך מחשבה ש"זהו הטיפול היחידי האפשרי"? כמה מהם גילו אח"כ שתופעות הלוואי הן משהו בלתי נסבל עבורם? כמה אנשים כאן מתקשים לגעת בצד הנפשי של המחלה, בגלל רופאים רבים שאומרים: זה פסיכוסומטי, הכל בראש? אני לא סומכת על רופאים בצורה עיוורת, וכל תרופה קונבנציונלית היא כימית ולכן עבור גופנו = רעל. ורעל פוגע בגוף שלנו בצורות רבות. תתפלאי שיש ברפואה המשלימה דברים שאני מתנגדת להם באותה נחרצות. למשל: לא תמצאי אותי נותנת לאנשים פסיפלורה, ולריאנה או וליומים טבעיים אחרים. אני מלמדת אנשים לישון ולהרגע בלי סמים. וכשאנשים טוענים: "אבל זה טבעי" אני עונה: גם ציאניד, גם חשיש, וגם אופיום - אז מה? תתחילו לקחת? את מכירה אותי ויודעת שאני אישה גדולה. בעברי, אמנם בגודל צנוע יותר, אבל עדיין גדול, הייתי צמחונית / טבעונית הדוקה למדי, וכידוע אני גם מורה ליוגה. כשאנשים שמעו על כך, מיד הרימו גבה
אז איך את שמנה? נהגתי לענות להם: שוקולד זה לא מהחי
ואת זה תמיד אכלתי הרבה
. השאלה באה כמובן מתוך זה שבדור שקדם לי, כל היוגים הצמחונים נראו כמו בתת תזונה מרוב רזון. התפיסה שלי אומרת כך: יש להשתמש בכל התפתחות הרפואה לשם בדיקות ואבחונים. הטיפול צריך להיות קודם כל באמצעות הרפואה המשלימה, ע"י מציאת המוקד ממנו החלה הבעיה להתפתח - כשלב ראשון וע"י מציאת השינוי הקטן ביותר שייצור את השיפור הגדול והמשמעותי ביותר - כשלב שני. תמיד אפשר להתחיל לקחת כימיקלים, תמיד אפשר להגיע לניתוח. הכל למעט מצבי חירום בהם אין לרפואה הקונבנציונלית תחרות. לא צריך למהר לטפל בגוף ע"י פגיעה בו. אני מחפשת בנרות רופא שמוכן לעבוד איתי בשיתוף פעולה מקצועי. כבוד הדדי לאבחון והבנת המחלה, טיפול אלטרנטיבי מלווה במעקב רפואי קונבנציונלי, תוך ניסיון להבין את תהליכי השינוי מתוך ראייה רפואית קונבנציונלית. במילים אחרות: לחבר את שתי הדיסיפלינות לטובת החולה. למשל: במצבי דיכאון ממהרים הרופאים לתת תרופות 'נגד'. אני אומרת: לבדוק היפוגליקמיה, תת פעילות של בלוטת התריס, קנדידה, אנמיה ועוד, להקשיב עמוק לתוך סיפור חייו של המתלונן ולאתר סיבות לגיטימיות לדיכאון, לטפל בנ"ל ברפואה משלימה. רק אח"כ להשתמש בתוספים טבעיים להשפעה על המוח - חומצות אמינו, מינרלים, ויטמינים. תמיד יש זמן להתחיל תרופות כימיות אח"כ. ואת יודעת מה? יש אנשים שזו תשובה שמתאימה להם. ועוד דוגמא: בעיות תת פעילות של בלוטת התריס - רופאים ימהרו לתת הורמון אלטרוזין. את יודעת כמה אנשים לוקחים אותו מבלי לדעת שהוא מעודד אוסטיאופורוזיס? למה לא להתחיל עם חומצת האמינו L-טירוזין? - לא פעם זה מספיק כדי לאזן. אבל אפשר גם לעשות דברים נוספים כמו עבודה אנרגטית, כמו רפלקסולוגיה, כמו דיקור. כל אלו מטרתם להביא את הגוף לאיזון וע"י זה לשפר את פעילות הבלוטה. ומה עם הצד הנפשי של הבעיה? (לכל מחלה יש צד כזה, וגם צד רוחני למי שרוצים להעמיק) אז אל תפחדי מהשאלות שלי, וגם לא מאמירות שמתנגדות, אני רק רוצה שלאנשים יהיה יותר אכפת מבריאותם. אני רק רוצה שייקחו עליה אחריות כשהבאתי לכאן את פרופ' בוסקילה, קיוויתי שיתפתח בינינו ויכוח שכזה. אני עוד מנסה לעורר אותו בינינו - לדעתי, כולנו נרוויח מזה. בינתיים, הוא קצת נעלם לנו - עניינים אישיים ועומס בעבודה. אני מתאמצת להחזירו לכתיבה מסודדרת כאן. גם כשהוא יכתוב כמייצג מכובד של הרפואה הקונבנציונלית, אני מצפה ממך להמשיך להציג את הבנתך - יש לה זכות בפני עצמה. אין שני אנשים שחושבים אותו דבר, אין שני אנשים שחולים אותו דבר. והכל נאמר בחיוך
ובאהבה
רק חשוב היה לי להגיד לך: דברי! ויכוח = דיון פורה שמגדיל את שני הצדדים. אני אוהבת לשאול שאלות שאכן יכולות לגרום לאדם לשאול את עצמו על מה שהיה קודם לו מובן מאליו. אני אוהבת שמקשים עלי בשאלות - ממש מאותה הסיבה. הדבר השני, זה שאת מפחדת ממנו נקרא: ריב - ואת זה גם אני לא אוהבת. רבים טועים במחשבה שאני מאוד חד משמעית. ראית איך אני יכולה להשתמש בכעס כדי להבהיר נקודה. כתבתי לך את ההודעה ההיא עם חיוך. סיפרתי לך שכך אני מרגישה באמת במשפט האחרון - זה עם ה
ריטה, מצטערת ../images/Emo13.gif
בשלב הזה אני מעדיפה לשמור על האלמוניות :-B. ישנם רבים בפורום המכירים אותי מחוצה לו, לכן הם יודעים יותר פרטים, אך בתוך הפורום יותר נוח לי ככה. לצורך העניין, נראה לי מספיק שתדעי שאינני רופאה, או בעלת מקצוע אחר רלוונטי, אך אני מתעניינת מאוד בתחום, חלק מלימודים מסודרים בתחום, וחלק מסקרנות רבה ולימודים לא פורמליים. אני משוכנעת שלא סיפקתי את הסקרנות, אבל לצערי זה מה שאוכל לענות במסגרת הזאת. תודה רבה על המחמאות, לא שמתי לב שכה העמקתי
(מקוה שהוא מסמיק) מקווה שהכל בסדר אצלך, נעים מאוד לקרוא את הודעותיך בפורום, הן מעשירות ומחכימות, ובעיקר משרות אווירה טובה,
ימית
בשלב הזה אני מעדיפה לשמור על האלמוניות :-B. ישנם רבים בפורום המכירים אותי מחוצה לו, לכן הם יודעים יותר פרטים, אך בתוך הפורום יותר נוח לי ככה. לצורך העניין, נראה לי מספיק שתדעי שאינני רופאה, או בעלת מקצוע אחר רלוונטי, אך אני מתעניינת מאוד בתחום, חלק מלימודים מסודרים בתחום, וחלק מסקרנות רבה ולימודים לא פורמליים. אני משוכנעת שלא סיפקתי את הסקרנות, אבל לצערי זה מה שאוכל לענות במסגרת הזאת. תודה רבה על המחמאות, לא שמתי לב שכה העמקתי
אהלן ימית, נאוה וכל השאר
אכן המדובר הוא על היפוגלוקמיה ריאקטיבית. מצאתי באמת חומר מעניין. לא הספקתי להעמיק עדיין בתוכו אבל הבנתי את מורכבות העניין. הבנתי שבגדול יש שתי גישות: אחת- הפסקת אכילת סוכר ופחמימות מורכבות מכל הסוגים כמניעה והשניה כמעט הפוכה. עד עכשיו הייתי חשוד בcfs אבל בנתיים אובחנתי כהיפו (תוך התעלמות משאר הסימפטומים יש לציין) ולכן אני מנסה להבין אם יכול להיות שילוב של השתיים. בנתיים הומלץ לי על דיאטת סוכר ולראות לאן ממשיכים.. כמובן שאשמח לשמוע אם יש כאן עוד אנשים עם אותה הבעיה וכן על מקורות מידע נוספים בנושא. סחטיין על היחס. המון המון תודה!
אכן המדובר הוא על היפוגלוקמיה ריאקטיבית. מצאתי באמת חומר מעניין. לא הספקתי להעמיק עדיין בתוכו אבל הבנתי את מורכבות העניין. הבנתי שבגדול יש שתי גישות: אחת- הפסקת אכילת סוכר ופחמימות מורכבות מכל הסוגים כמניעה והשניה כמעט הפוכה. עד עכשיו הייתי חשוד בcfs אבל בנתיים אובחנתי כהיפו (תוך התעלמות משאר הסימפטומים יש לציין) ולכן אני מנסה להבין אם יכול להיות שילוב של השתיים. בנתיים הומלץ לי על דיאטת סוכר ולראות לאן ממשיכים.. כמובן שאשמח לשמוע אם יש כאן עוד אנשים עם אותה הבעיה וכן על מקורות מידע נוספים בנושא. סחטיין על היחס. המון המון תודה!
נאוה פרנס, נטורופתית
New member
היפוגליקמיה היא בעיה שמתאפיינת
בסוכר נמוך ולא יציב (נוטה ליפול). הרפואה הקונבנציונלית מכירה בהיפוגליקמיה רק במצב של עודף אינסולין. הרפואה המשלימה מגדירה היפוגליקמיה כמצב של נפילת הסוכר מתחת לערכו בצום בתוך טווח של 5-6 שעות לאחר האוכל. יש מצביםפ שונים של היפוגליקמיה. אחד מהם מתאפיין בשינוי מהיר מאוד בערכי הסוכר לאורך השעה הראשונה אחרי האוכל. כלומר: אדם אוכל
הסוכר עולה (כפי שהוא צריך) אבל הירידה שלו קורית מהר ובטווח של חצי שעה -/+ מהאכילה. כשהלבלב כבר מותש (כן, זו בעיה של לבלב), נקבל עקומה שטוחה למדי - לא תהיה עליה חדה. בכל המקרים, בשלב כלשהו, הסוכר יירד מתחת לערכו בצום. מה הבעיה? הבעיה היא שהסוכרים הם האנרגיה המוחית שלנו. סוכר נופל = חוסר אנרגיה למוח חוסר אנרגיה למוח = טשטוש, בעיות זיכרון, כאבי ראש, קשיי ריכוז ו... עייפות כמובן!! מוכר לך? הדיאטה של ההיפוגליקמיה היא קשה. ורק הדיאטה של קנדידה חריפה ממנה. אם יש עוד שאלות, אשמח לענות
בסוכר נמוך ולא יציב (נוטה ליפול). הרפואה הקונבנציונלית מכירה בהיפוגליקמיה רק במצב של עודף אינסולין. הרפואה המשלימה מגדירה היפוגליקמיה כמצב של נפילת הסוכר מתחת לערכו בצום בתוך טווח של 5-6 שעות לאחר האוכל. יש מצביםפ שונים של היפוגליקמיה. אחד מהם מתאפיין בשינוי מהיר מאוד בערכי הסוכר לאורך השעה הראשונה אחרי האוכל. כלומר: אדם אוכל
עכשיו התבלבלתי..
את אומרת שבכל מקרה בסוף הסוכר יורד מתחת לערכו בצום. אצלי הבדיקות הרגילות של הסוכר (בצום) תקינות והם בטווח הנורמה. רק בהעמסת סוכר היתה עליה גבוהה מדי וירידה תלולה אל מתחת לנורמה לאחר שלוש שעות. איך הנטורופתיה מאבחנת את ההיפוגלוקמיה (רק מתלונות הפציינט?) כי הבדיקה של העמסת סוכר עד כמה שאני יודע עדיין שנוייה במחלוקת. ובכלל, אשמח לשמוע על הראייה הנטורופתית של הבעיה: אם קיימים עוד טיפולים חוץ מדיאטה קשוחה, האם הבעיה היא 'נצחית' או שיכולה לעבור אחרי ייצוב המערכת ובאיזה דיאטה את תומכת (מה אסור..) תודה!! ניב
את אומרת שבכל מקרה בסוף הסוכר יורד מתחת לערכו בצום. אצלי הבדיקות הרגילות של הסוכר (בצום) תקינות והם בטווח הנורמה. רק בהעמסת סוכר היתה עליה גבוהה מדי וירידה תלולה אל מתחת לנורמה לאחר שלוש שעות. איך הנטורופתיה מאבחנת את ההיפוגלוקמיה (רק מתלונות הפציינט?) כי הבדיקה של העמסת סוכר עד כמה שאני יודע עדיין שנוייה במחלוקת. ובכלל, אשמח לשמוע על הראייה הנטורופתית של הבעיה: אם קיימים עוד טיפולים חוץ מדיאטה קשוחה, האם הבעיה היא 'נצחית' או שיכולה לעבור אחרי ייצוב המערכת ובאיזה דיאטה את תומכת (מה אסור..) תודה!! ניב
נאוה פרנס, נטורופתית
New member
אני אומרת שבהיפוגליקמיה יש בכל מקרה
ירידה מתחת לנורמה. אצל אנשים בריאים ומאוזנים חלא צריכה להיות. אני גם אומרת שיש היפוגליקמים שאצלם אין עלייה למרות שצריכה להיות. אחרי האוכל הסוכר בכל מקרה עולה, תלוי גם במה שאכלת. אם עלה מעל 200 זה נורמלי בהחלט ואין לך מה לדאוג מהעלייה. בתהליך הפיכת ההיפוגליקמיה לסוכרת, הסוכר ממריא גבוה ולוקח לו המון המון זמן לרדת. האיבחון: יש כל מיני צורות לאבחן. 1. קלינית (הסיפור עצמו) - היפוגליקמיה מלווה באישיות אופיינית, במבנה רגשי אופייני ובכל מיני תופעות אופייניות. כשהתמונה מתאימה אני מבקשת לבדוק הלאה. 2. מעבדתית - באמצעות הרופא המטפל - אם יש לי חשד והסוכר בצום נמוך (לכיוון הגבול התחתון), אז ככל שהוא נמוך מ- 80 כך התמונה ברורה יותר. רוב ההיפוגליקמיים התגובתיים הצעירים (כשהלבלב עוד חזק) יש להם סוכר בצום +70 ככל שהסוכר (לאחר האוכל) נופל מהערך בצום יותר נקודות, כך התמונה קשה יותר. כדי לקבל תמונה מדוייקת יש לעשות העמסת סוכר של 5-6 שעות. אין בדיקה כזאת בקו"ח ולכן צריך שיתוף פעולה של הרופא המטפל + קצת פתיחות ויצירתיות. אם למישהו יש גלוקוזמטר (מכשיר שמודד ערכי סוכר) אני מוכנה להסביר כאן איך לבצע בדיקה ביתית - זה אמין מאוד ולא צריך טובות מקו"ח. 3. סינים בודקים בסינית (לשון, דופק) 4. יש שיטה שנקראת שיטת טבעוני בה האבחון נעשה באמצעות הסתכלות בתעלת האוזן, רגישות לסוכר = לבלב חלש, תתבטא באוזן בצורה ספציפית. חשוב לדעת, שהיפוגליקמיה תגובתית מתישה את הלבלב ויכולה להפוך (ואצל הרוב באמת הופכת) בסופו של דבר לסוכרת Type 2, הלוא היא סוכרת מבוגרים. כל חולשה של הגוף היא 'נצחית' - המשמעות היא שמי שיש לו חולשה מסויימת צריך תמיד לקחת אותה בחשבון בחייו, גם כשהגוף מאוזן. דיאטות צריכות להיות מוטעמות אישית. יש דמיון גדול בין תזונה של קנדידה לתזונה של היפוגליקמיה. המפתח הוא: 1.לכמה חודשים להוריד לגמרי כל חומר מעורר שהוא. זה כולל כל החד סוכרים, קפה, תה, אלכוהול, סיגריות, שוקולדים ועוד. 2. לאכול הרבה ארוחות קטנות ולא מעט (3 או פחות) ארוחות גדולות 3. בכל ארוחה לשלב חלבון או שומן להאטת העיכול זה הקו הכללי - דיאטה צריכה להיות מותאמת אישית לאוכל אותה.
ירידה מתחת לנורמה. אצל אנשים בריאים ומאוזנים חלא צריכה להיות. אני גם אומרת שיש היפוגליקמים שאצלם אין עלייה למרות שצריכה להיות. אחרי האוכל הסוכר בכל מקרה עולה, תלוי גם במה שאכלת. אם עלה מעל 200 זה נורמלי בהחלט ואין לך מה לדאוג מהעלייה. בתהליך הפיכת ההיפוגליקמיה לסוכרת, הסוכר ממריא גבוה ולוקח לו המון המון זמן לרדת. האיבחון: יש כל מיני צורות לאבחן. 1. קלינית (הסיפור עצמו) - היפוגליקמיה מלווה באישיות אופיינית, במבנה רגשי אופייני ובכל מיני תופעות אופייניות. כשהתמונה מתאימה אני מבקשת לבדוק הלאה. 2. מעבדתית - באמצעות הרופא המטפל - אם יש לי חשד והסוכר בצום נמוך (לכיוון הגבול התחתון), אז ככל שהוא נמוך מ- 80 כך התמונה ברורה יותר. רוב ההיפוגליקמיים התגובתיים הצעירים (כשהלבלב עוד חזק) יש להם סוכר בצום +70 ככל שהסוכר (לאחר האוכל) נופל מהערך בצום יותר נקודות, כך התמונה קשה יותר. כדי לקבל תמונה מדוייקת יש לעשות העמסת סוכר של 5-6 שעות. אין בדיקה כזאת בקו"ח ולכן צריך שיתוף פעולה של הרופא המטפל + קצת פתיחות ויצירתיות. אם למישהו יש גלוקוזמטר (מכשיר שמודד ערכי סוכר) אני מוכנה להסביר כאן איך לבצע בדיקה ביתית - זה אמין מאוד ולא צריך טובות מקו"ח. 3. סינים בודקים בסינית (לשון, דופק) 4. יש שיטה שנקראת שיטת טבעוני בה האבחון נעשה באמצעות הסתכלות בתעלת האוזן, רגישות לסוכר = לבלב חלש, תתבטא באוזן בצורה ספציפית. חשוב לדעת, שהיפוגליקמיה תגובתית מתישה את הלבלב ויכולה להפוך (ואצל הרוב באמת הופכת) בסופו של דבר לסוכרת Type 2, הלוא היא סוכרת מבוגרים. כל חולשה של הגוף היא 'נצחית' - המשמעות היא שמי שיש לו חולשה מסויימת צריך תמיד לקחת אותה בחשבון בחייו, גם כשהגוף מאוזן. דיאטות צריכות להיות מוטעמות אישית. יש דמיון גדול בין תזונה של קנדידה לתזונה של היפוגליקמיה. המפתח הוא: 1.לכמה חודשים להוריד לגמרי כל חומר מעורר שהוא. זה כולל כל החד סוכרים, קפה, תה, אלכוהול, סיגריות, שוקולדים ועוד. 2. לאכול הרבה ארוחות קטנות ולא מעט (3 או פחות) ארוחות גדולות 3. בכל ארוחה לשלב חלבון או שומן להאטת העיכול זה הקו הכללי - דיאטה צריכה להיות מותאמת אישית לאוכל אותה.
נאוה פרנס, נטורופתית
New member
תשובה ל- gonevinci (היפוגליקמיה)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.